ההחלטה להשתמש בווידאו כאמצעי עזר לשופטי הכדורגל במגרש (או בשמו האנגלי, VAR), נועדה בראש ובראשונה לנסות למזער טעויות שיפוט קריטיות, ולעשות, עד כמה שניתן, צדק עם הקבוצות. במשך שנים נשמעו, לא פעם ולא פעמיים, מצידן של "קבוצות הכדורגל הקטנות", טענות על שקופחו במשחקיהן מול אריות הליגה. קשה לחיות עם תחושת הקיפוח המלווה שחקנים או מאמנים, במשחק שמטבעו הוא כה עממי וחובק עולם.
מצד אחד ישנם כמובן שופטי הכדורגל החפצים בכל מאודם לסיים את המשחק במינימום טעויות, ובוודאי לא לבצע טעות קריטית המכריעה את גורלו של המשחק. מצידו השני של המטבע, יתכן שלא פעם ישנה, כאמור, ההרגשה הסובייקטיבית, שבאירוע שנוי במחלוקת, יתכן שמי שנהנית יותר מהחלטת השופט, היא הקבוצה הגדולה יותר. זו הנאבקת מדי עונה בעונה על כל תואר אפשרי. הקבוצות ששמן אינו הולך לפניהן אולי "שכחו" את השריקות שהיו לזכותן וזוכרות בעיקר את אלה שכביכול רק "קיפחו" אותן, אבל אני סבור שהתחושות, אם היו כאלה, והכוונה לכל ליגה בכל מדינה, היו מוגזמות.
לשימוש ב-VAR קדמה כידוע מערכת "עין הנץ" שנועדה להראות האם הכדור עבר או לא עבר במלואו את קו השער. כשנוספה לכך מערכת שיפוט ה-VAR, ניתן לקבוע גם האם בוצעה או לא בוצעה עבירה בתוך רחבת 16 המטרים. למשל, נגיעת יד מכוונת, או הכשלה ברחבת העונשין. והנה אתמול באיטליה, במצב של 2:2 בין יובנטוס לקייבו, הבקיעה "הגברת הזקנה" שער. השופט בחן בקפידה באמצעות הווידאו, את המהלך שקדם לשער והחליט לא לאשרו. אגב, לא ברור האם בגלל נגיעת יד של רונאלדו ברחבה, או שמא בגלל פציעתו של שוער קייבו.
כריסטיאנו רונאלדו. בסוף "הגברת הזקנה" השיגה ניצחון מוצדק (AFP)
החלטה כזו מלמדת שלאף אחת אין הנחות. רגעים מעטים לאחר מכן היא כן הבקיעה שער ניצחון – אבל זהו כבר סיפור אחר לגמרי. השימוש ב-VAR הינו נכון וצודק, אפילו אם הדבר פוגע לדקות במהלכו השוטף של המשחק.
מה דעתך על הכתבה?