מכבי חיפה המסקרנת תמידית ועמוסת הציפיות (או שכבר לא, תלוי את מי שואלים אחרי 7 שנים לא פשוטות), הגיעה למחזור השלישי כשהיא עם הפסד מתקבל על הדעת למכבי ת"א וניצחון עוד יותר מתקבל על הדעת בבית מול אשדוד, אולי כדי לסמן חץ לכיוון שאליו היא הולכת העונה.
מנגד, ציפו לה הכבשה הכתומה שלה והמאמן שהכי נהנה לשחק נגדה. בני יהודה אמנם הגיעה למחזור עם נקודה אחת בלבד, שגם היא הושגה בדקות האחרונות של המחזור השני, אבל מסורתית היא מצליחה מול מכבי חיפה בשנים האחרונות (לא הפסידה לה מאז 2013) ויוסי אבוקסיס מחזיק מולה מאזן נדיר של שבעה ניצחונות, תיקו והפסד אחד בלבד בתשעה משחקים.
פרד רוטן בחר לשמר את ההרכב והשיטה שהביאו לו את הניצחון מול אשדוד: 4:3:3 הולנדי (שיטה שמזוהה יותר מכל עם הכדורגל ההולנדי, איאקס ויוהאן קרויף), כששלומי אזולאי מתפקד כעושה המשחק לפני הבלמים וסלליך מוצב כאחד משני קשרים מרכזיים לפניו. יוסי אבוקסיס, כהרגלו בקודש מול המועדונים הגדולים, פתח עם שלושה בלמים כשהרכש החדש והמצוין, קרלוס קוויאר, פותח כקשר מרכזי. שלישיית קישור דינמית ואגרסיבית עם תגלית העונה אשתקד יובל אשכנזי ואולי שני מועמדים לתגלית העונה הנוכחית, סורו וחזיזה, כשלפניהם שועה וצ'יבוטה.
המשחק התפתח בצורה די צפויה. רוטן ניסה להפתיע בתחילת המשחק, כששלח את סלליך שמאלה והכניס את שלושת שחקני ההתקפה למרכז לשחק על הבלמים. זה לא עבד והלחץ של בני יהודה לא אפשר לחיפה לצאת קדימה. היחיד בקישור של חיפה שהצליח קצת לשבור את הלחץ היה מנדג'ק, שהראה סימנים מעודדים במרכז השדה בעיקר ביציאות אגרסיביות קדימה עם הכדור ומסירות שוברות קווים למאבוקה.
טעות קשה. גיא חיימוב (צילום: עדי אבישי)
אחרי הטעות הקשה של חיימוב, שאפשרה שער קל לשועה, חיפה חזרה למשחק אחרי תרגיל קרן יפה ומתוכנן. רוטן, שהבין שהוא חייב לחזק את המרכז, החזיר את סלליך לקישור ורוקאביצה לאגף, אבל סבל ממשחק מסורבל עד רשלני עם הכדור של רוקאביצה, מחוסר הנוכחות של וייסמן ובעיקר מרכות בהגנה ובמרכז השדה שאפשרה לבני יהודה לזכות ברוב הכדורים השניים ולצאת למעברים יפים.
אפשר לראות דברים מעודדים במכבי חיפה; למשל, חמישה שחקני בית פתחו בהרכב ועוד שניים עלו מהספסל, שזה תמיד דבר משמח. מנדג'ק נראה רכש טוב, שיוסיף עוצמה במרכז השדה. בנוסף, יש תרגול משמעותי של מצבים נייחים, שבכל מצב נייח עוזר המאמן, איתי מרדכי, קם מהספסל ונותן הוראות לשחקנים. מבחינה הגנתית, חיפה משחקת באש בקרנות לזכותה, כשהיא שולחת 6 ולפעמים 7 שחקנים לרחבה וכך נחשפת למתפרצות שרק במזל לא עלו לה ביוקר.
לחיפה יש הרבה בעיות. התיאום ההגנתי לא מספיק טוב, בעיקר בצד ימין. מאבוקה לוקה מאוד הגנתית והשילוב שלו ושל דוס סנטוס לא טוב. רוב מוחלט של ההתקפות של בני יהודה במחצית הראשונה הגיע מצד ימין של הגנת חיפה. רוטן עדיין לא מוצא את האיזון בקישור בין היכולת הטכנית לפיזיות ואינטנסיביות. אזולאי נעים עם הכדור, אבל כמעט ולא מחלץ כדורים וסלליך הולך לאיבוד במרכז. גם השלישיה הקדמית לא איכותית מספיק מול צפיפות, ללא הנוכחות של קרמר. ויסמן לוחץ טוב, אבל נעלם בין הבלמים של בני יהודה. עוואד נגע יותר מידי בכדור באזורים לא נכונים ושיחק רחוק מהשער. ורוקאביצה נהדר במגרש הפתוח, אבל מתקשה מאוד לתפקד בצפיפות וחלק מהפעולות הטכניות שלו נראו אתמול מרושלות.
לפחות כרגע, נראה שחיפה תקועה (עדי אבישי)
לפחות כרגע, נראה שחיפה תקועה. סגל השחקנים שלה הרבה יותר מתאים למשחק של הגנה נסוגה ומעברים מאשר לאסטרטגיה של שליטה בכדור ומשחק מול הגנות צפופות. חיפה מתקשה לייצר מצבים כשהכדור אצלה והיריב עושה הגנה נמוכה ואולי זו הסיבה שהיא הביאה את סיידובה סומא, שעל הנייר אמור לספק יכולת אישית מול הגנות צפופות ולספק את המצרך החשוב הזה. אם זה לא יקרה, או שהאסטרטגיה לא תשתנה, חיפה תהיה בבעיה.
בני יהודה מנגד, בידיים טובות. אבוקסיס ממשיך לקדם ולשדרג שחקנים בצורה משמעותית. אם בעונה שעברה אלו היו חבשי ואשכנזי, העונה אלו יהיו כנראה סורו וחזיזה. גם קונסנטין נראה טוב באגף ימין וממלא יפה את מקומו של קנדיל. אבל מי שנצץ מעל כולם הוא ירדן שועה, שנתון 99', ששוב סיפק משחק נהדר והראה כמה כישרון יש לו ברגליים. היה תענוג לראות את הבגרות והשקט שלו.
מצד שני, העובדה שכל שנה בני יהודה משלימה את הסגל בימים האחרונים של חלון ההעברות (הגיע זמן שגם בארץ חלון ההעברות ייסגר ערב המחזור הראשון, מה שיפסיק את הבלגן בסגלים כשהעונה כבר בתנועה), גורמת לה לפתוח את העונה באיטיות וזה פוגע בקצב צבירת הנקודות במחזורים הראשונים. טוב יעשו הכתומים שינהגו בשחקנים כמו שנהגו במאמן שלהם ויחתימו את השלד העיקרי לטווח ארוך. כך הם לא יבזבזו את רוב תקופת ההכנה ויתחילו את העונה בצורה מסודרת יותר.
מה דעתך על הכתבה?