כרוניקה של פיטורים ידועים מראש: גיא לוזון משלם על בחירותיו

יש כאן כרוניקה של פיטורים ידועים מראש. זו כתובת שרשומה על גב ההר, או על גוב ריקבון ועפר. מתחילים את היום עם אחוזי שומן גבוהים ששולחים את ערן לוי ליציע – כאילו שאחוזי שומן הם הבעיה של ערן לוי – ממשיכים עם קבלת פנים, שלא לומר מארב כוכב של אוהדי בית"ר לגיא לוזון, מתגלגלים עם הצבתו של אופיר קריאף כמגן ימני למרות שאין לו מושג איך סוגרים אלכסונית, בלי כחילה, עם טיירה חצי פצוע, ובוזגלו חצי בשיקום, ועם לא מעט שחקנים שהיו צריכים להיות שחקני ספסל בקבוצה כמו בית"ר ונגררים לעומק העונה כשחקני קלאץ' בגלל מכירת החיסול של אלי טביב.

ועל כל זה מלבישים שער שכולו הגנה בינונית ושוער שנס ליחו, ויום החמצות מטורף שלא מעיד על משחק גרוע אלא על קארמה שלילית שיושבת על גיא לוזון בערך מהיום שבו החליט להתחיל לעשות סבב קבוצות גדולות בעיתוי הכי גרוע מבחינתן. אסופה כזו גרועה של בחירת קבוצות רק אברם גרנט לקח בשנים האחרונות.

הרי הקהל לא יגרש את הבעלים שארגן מחדש את המועדון, אבל סידר ללוזון הסכם עודפים על משפחת ברקת, וגם לא את אלי אוחנה שמנסה עם פלסטרים שמוכרים בשקל בחנויות ה'סטור' לסגור חזה פתוח, אז נופלים על לוזון. כי כשמאחדים בין הסגל של טביב לסגל של חוגג יוצא סגל שנע בין סקנדל לפסטיבל, אלא שעד שיהיה פסטיבל, יכול להיות שיחליפו את המנחה. אוהדי בית"ר העיפו מאמנים על פחות מזה.

אוהדי בית"ר. העיפו מאמנים על פחות מזה (דני מרון)

בית"ר ירושלים מועדון חולה. היו אצלם הרבה יותר בעלים מתארים בעשור האחרון, ומרוב בעלים לא בונים מועדון אלא מנסים להעמיס מועדון חדש על חורבות המועדון הקודם. יש שם קטעים של כדורגל יפה ולצד זה תצוגות של ליגה א'. ומעל כולם עידן ורד, כמו לפני עשור, כך גם עכשיו. הוא היחיד שמספק את הסחורה במועדון הזה. בסופו של יום, אי אפשר לקחת תואר עם נקודה משש מול שתי המועמדות לירידה, ולשחזר את המקום השלישי יהיה קשה אפילו עם הפועל ב"ש עודפים.

אם בבית"ר ירושלים רוצים להצליח, אז לחכות להצלחה בדינמיקה הנוכחית יהיה קצת קשה, אבל אם רוצים לשקם, צריך להתעלם מרעשי הרקע ולתת ללוזון שקט – ממש לעטוף אותו בזה – כדי שימשיך לנסות לייצר הרכב מתאים וכדורגל מנצח. תחושת הבטן היא שאין לזה אפילו סיכוי קלוש.

כרוניקה של פיטורים ידועים מראש. גיא לוזון על הקווים באשדוד (דני מרון)