המאמן שמגיע אחרי גיא לוזון לבית"ר ירושלים, עושה זאת בעיתוי ובמצב הטובים ביותר מבחינתו. משום שנוכח מיקומה בתחתית הטבלה ובמאזן דל של חמש נקודות משבעה משחקים, סיכוייה של בית"ר לזכות העונה באליפות, הם נכון לעכשיו, בעיקר תאורטיים. הדברים נכתבים שכן כידוע בית"ר ירושלים רואה עצמה (ובצדק) כמי שכמעט תמיד צריכה להיות במירוץ אל הכתר. ואם כי הליגה עדיין ארוכה, הפער שבין מכבי תל-אביב לבית"ר הוא היום בן 12 נקודות. זהו פער משמעותי, שאינו זקוק לפרשנות יוצאת דופן.
תמונת הטבלה מדברת איפוא בעדה, אבל מצד שני חשוב להדגיש, שהדרישות מהמאמן החדש הן לפתוח, במהירות האפשרית, בהתקדמות בכיוון מעלה טבלת ליגת העל. דרישות אלה הגיוניות לגמרי, שהרי בקבוצה הבית"רית מופיעים עדיין כדורגלנים טובים, וגם מפני שהיא משחקת בליגת העל שלנו ולא בליגה האנגלית או האיטלקית. וזהו אולי הסיפור הכי כואב במה שקרה לה העונה.
מהמקום האחרון בדירוג, רואה ירושלים מעליה קבוצות שלכאורה הינן טובות פחות – והנה באה המציאות והוכיחה שנקודות צוברים במגרש, ולא בהתאם לשמות השחקנים הנושאים על חולצתם את סמלי המועדונים. נהוג לומר שיש להעניק "100 ימי חסד" למי שמגיע לתפקיד חדש. אבל כאשר העונה כבר בעיצומה, אין מעניקים 100 ימי חסד – וטוב שהמאמן החדש של בית"ר ידע זאת מראש.
הדעת נותנת שבית"ר ירושלים כן תצליח לשפר מיקום, ואולי אף תפתיע ותתחיל במסע של צבירת נקודות. אוהדיה הרבים מייחלים לכך, וכבר ממתינים בשקיקה למשחקה הקרוב.
מה דעתך על הכתבה?