תסכימו איתי שאין הפתעה בניצחונה של הפועל ירושלים על עירוני נהריה 53:92 במשחק שנערך אמש (א) בליגת ווינר סל. הניצחון אפילו מתבקש, במיוחד נוכח השיפור הגדול ביכולתה של ירושלים. אבל כאשר נהריה זורקת לעבר הסל 26 פעמים מחוץ לקשת ואינה קולעת בהן אף לא סל אחד – הדבר נשמע אולי כבדיחה.
ברור שלא שחקן אחד הוא זה שהחטיא את כל 26 הזריקות האלה, ובכל זאת מדהים ששום כדור לא חדר אל הסל הירושלמי. 26 זריקות לעבר הטבעת אינן מספר קטן, מה גם שמדובר בשחקני כדורסל מקצוענים, לא בחובבים מן השכונה.
מובן שבכדורסל ישנה חשיבות גדולה ביותר לזכייה בכדורים חוזרים מהקרש, לשמירה, למסירה, ליכולת כדרור, להבנת המשחק ולביצוע תרגילי הגנה והתקפה. ועם זאת, אחרי הכל, בראש הרשימה נמצאת הזריקה המדויקת. הקליעה. היא שקובעת את תוצאת המשחק, ולכן עדיין קלעים הם שעושים את ההבדל.
זה לדעתי המקום להזכיר שהזריקה לשלוש נקודות לא נולדה עם משחק הכדורסל. היא נוסתה לראשונה כבר ב-1945, אבל רק בעונות 1979/80 נכנסה גם לחוקי ליגת ה- NBA בארצות הברית. ב- 12 באוקטובר 1979 קלע כריס פורד, שחקנה של בוסטון, את השלשה הראשונה ב- NBA, במשחק שבו ניצחה בוסטון את יוסטון רוקטס. והנה הדברים שאמר בזמנו, בארצות הברית, מאמן הכדורסל פט ניואל: "קליעת השלוש גרמה לשינוי המשמעותי ביותר במשחק הכדורסל".
כך או כך, טוב מאד יעשו כדורסלני עירוני נהריה, אם לפני האימון או לאחריו, יזרוק כל אחד מהם לפחות 500 פעמים לעבר הסל מטווח השלוש. אחרי הבושות הגדולות שעשו מול הפועל ירושלים, אין להם ברירה, אלא לשוב ולזרוק עד שמנהל האולם יכבה את האור.
מה דעתך על הכתבה?