סוכנים כפולים: שני גרמנים ישחקו הערב במדי רוסיה – נגד גרמניה

כאשר יעלו הערב השחקנים למפגש הידידות בין גרמניה לרוסיה בלייפציג, צפויים להיות על הדשא 13 גרמנים: 11 בצד של יואכים לב, שניים במדי הרוסים. רומן נוישטטר וקונסטנטין ראוש, שחלמו במשך רוב הקריירה לייצג את מאנשאפט ואף עשו זאת בשלב מסוים, יתמודדו מול חבריהם לשעבר ויוסיפו מימד מיוחד ופיקנטי לקרב המסקרן.

כיצד הדבר אפשרי? קודם כל, כמה מלים על הרקע ההיסטורי: מאז ימי הצאר פטר הראשון בתחילת המאה ה-18, עודדה רוסיה מעבר של אזרחים ממערב אירופה לשטחה. היו אלה לרוב מדענים, אנשי צבא, אמנים ואנשי מקצועות שונים, שהיו דרושים באימפריה הרוסית. חלק ניכר מהם היו גרמנים, אשר השתקעו במדינה. צאצאיהם נותרו אף הם להתגורר ברוסיה, אך שמרו על השפה, התרבות והמסורת. מספרים כי במאה ה-19 היו שכונות שלמות מאוכלסות בגרמנים בסנט פטרבורג. הם מילאו תפקידים בכירים בממשל ועיצבו במידה לא מבוטלת את אופיה של העיר, וגם את פניה של רוסיה. כמו כן, הוקמו ערים שלמות עבור הגרמנים על שפת נהר וולגה, בהם התגוררו לפחות חצי מיליון בני אדם.

לאחר המהפכה הקומוניסטית והקמת ברית המועצות, השתנה בהדרגה יחס הממשל כלפי הגרמנים. בשנות השלושים גורשו גרמנים רבים מאיזור וולגה ואוקראינה לסיביר ולרפובליקות באסיה, כגון קזחסטן וקירגיזסטן. התהליך והואץ במלחמת העולם השנייה ואחריה. בעקבות הניצחון על הנאצים נאסר על הגרמנים להחליף מקומות מגורים, והם לא יכלו לחזור לאיזורים המערביים של ברית המועצות.

רק בשלהי שנות ה-80', בעידן הפרסטרויקה, שונתה המדיניות והתאפשרה הגירה מאסיבית של רוסים ממוצא גרמני – לא רק למוקדים המרכזיים ברוסיה, אלא גם לגרמניה עצמה. התהליך הואץ לאחר איחוד גרמניה מחד והתפרקות ברית המועצות מאידך. גם הילדים הקטנים של המשפחות שבו ל"מולדת ההיסטורית", וחלקם בחרו לימים את הכדורגל כמקצוע.

זהו סיפורו של רומן נוישטטר. אביו, פטר, הוא גרמני אתני שנולד בקירגיזסטן,  כדורגלן לא רע בפני עצמו בליגה הסובייטית. פטר התחתן עם אשה אוקראינית וכאשר שיחק בדניפרו האוקראינית ב-1988 נולד לזוג בן. ב-1992 היגרה המשפחה לגרמניה, פטר נוישטטר הצטרף לשורות קרלרואה, וכך חי רומן בגרמניה מגיל 4. במשפחתו המשיכו לדבר רוסית בבית, אך הוא הרגיש באופן טבעי גרמני לכל דבר. הוא התקבל לאקדמיה של מיינץ, הכיר בשלב מסוים את יורגן קלופ שהתרשם מכישוריו, רשם הופעות בנבחרות הצעירות, גם אם לא נחשב לאחד השחקנים המבטיחים במדינה בשכבת הגיל הרלוונטית.

נוישטטר פרץ לתודעה במדי בורוסיה מנשנגלדבאך. ההתאחדות האוקראינית הביעה עניין בזימונו, אך הדברים לא הסתדרו כמתוכנן – והשחקן עצמו שמר תקווה לקבל זימון לנבחרת "האמיתית" שלו. החלום התגשם אחרי המעבר לשאלקה ב-2012. לב רצה להצעיר את הסגל הגרמני בתום אליפות אירופה, ונוישטטר קיבל הזדמנות. הוא אפילו פתח בהרכב הנסיוני במפגש מול אקוואדור, שיתף פעולה עם לוקאס פודולסקי, פר מרטסאקר ויוליאן דראקסלר, ובישל את השער של לארס בנדר בנצחון 2:4. אולם, התקדמותו המקצועית נעצרה והוא כבר לא ממש התאים לרמה הגבוהה בסגל של לב. לכן, ב-2016, כאשר הרוסים חיפשו בנרות חיזוק, נענה נוישטטר בחיוב, בין היתר כי הפנים היטב את הפוטנציאל לקבל את הפרס האולמטיבי – לשחק במדי המארחת במונדיאל ב-2018.

באוקראינה זעמו מסיבות פוליטיות, אך זה לא עניין את נוישטטר. הוא ערך הופעת בכורה ימים ספורים לפני יורו 2016, וקיבל באופן מפתיע למדי מקום בהרכב בטורניר עצמו. לאוניד סלוצקי זרק אותו למים העמוקים מול אנגליה, כדי למלא את החלל שהותיר איגור דניסוב הפצוע בקישור האחורי. האלתור לא היה מוצלח במיוחד. נוישטטר אמנם היה קשר אחורי בתחילת דרכו, אך את רוב הקריירה בשאלקה עשה בעמדת הבלם, והרגיש כמו דג מחוץ למים בסביבה לא מוכרת. שתי הופעותיו ביורו זכו לביקורת נוקבת, והוא היה חלש במיוחד במחצית הראשונה בהפסד לסלובקיה, לפני שהוחלף. עם זאת, להגנתו יש לומר כי את התבוסה המשפילה ביותר, 3:0 מול וויילס, ספגו הרוסים דווקא בלעדיו.

לפחות ההשפלה הזו נחסכה מנוישטטר. רוסיה מובסת על ידי וויילס (Gettyimages)

בעקבות הפיאסקו, נדחק נוישטטר לשוליים בבניית הנבחרת החדשה של המאמן סטניסלאב צ'רצ'סוב, אשר החליף את סלוצקי שהתפטר. על אף שהיה שחקן מפתח בפנרבחצ'ה, הוא בקושי שותף לקראת המונדיאל, על אף המצוקה הגדולה בעמדת הבלמים. מעטים הופתעו כאשר נופה בסופו של דבר מהסגל הסופי של רוסיה למונדיאל, והשאיפה הגדולה בחייו לא התממשה. ואולם, דווקא אחרי גביע העולם בחר צ'רצ'סוב להמר עליו מחדש ובליגת האומות תופקד נוישטטר בהרכב. הערב הוא יפגוש את לב, כמו גם כמה מהחברים שאיתם היה אמור לשחק בנבחרת גרמניה.

העלילה של קונסטנטין ראוש מרתקת אף היא. הוא נולד לעיירה קטנה בסיביר להורים ממוצא גרמני ב-1990, והמשפחה היגרה לגרמניה כאשר היה בן 6. בנעוריו הוא היה מטאור, עם הופעות רבות מאוד בנבחרות הצעירות, וזהר בגביע העולם עד גיל 17 בו סיימו הגרמנים במקום השלישי. העונות הראשונות בבונדסליגה במדי האנובר היו מבטיחות במיוחד. ראוש היה שחקן אגף שמאל מהיר עם טכניקה משובחת, ורבים ניבאו לו עתיד מזהיר. אלא שהנסיקה נעצרה, הפציעות לא הועילו ובניגוד לנוישטטר לא זכה ראוש לזימון לנבחרת הבוגרת. עם הזמן, הוא הפך לשחקן בינוני למדי, איבד חלק ניכר מכוח הפריצה ואף הוסט לעמדת המגן השמאלי.

עם זאת, המצב בנבחרת רוסיה לפני המונדיאל היה כה חמור, עד שראוש נתפס כחיזוק לגיטימי. בינואר האחרון הוא עבר מקלן לדינאמו מוסקבה בעסקה מפוקפקת מאוד, אשר בעקבותיה נפתחה חקירה בגין תשלום מופרז לסוכנים ובכירי המועדון הרוסי נאלצו להתפטר. מבחינת הגרמני, היה זה צעד חשוב לקראת המונדיאל. הוא כבר קיבל אזרחות ונוסה על ידי צ'רצ'סוב בשלהי 2017, אך כעת היה הרבה יותר קרוב לעינו של המאמן הלאומי. לרוע מזלו, הקרבה הזו לא בהכרח שיפרה את סיכוייו, כי יכולתו במדי דינאמו הייתה פושרת. גם ראוש נופה לבסוף מהסגל המורחב לקראת הטורניר ובדיעבד הודה כי מצבו הבריאותי לא היה אופטימלי בכל מקרה – פציעה בגבו היתה מונעת ממנו ליטול חלק בשלב הבתים.

כעת, לאור הפציעות הרבות בסגל הרוסי, הוא שוב נמצא בתוכניות והשלים 90 דקות בתיקו המאופס מול שבדיה בליגת האומות. ראוש לעולם לא יהיה שחקן ברמה הבינלאומית הגבוהה, וסביר כי לא יאריך ימים בנבחרת, אבל המשחק מול גרמניה יהיה מרגש עבורו. במובן מסוים, זו תהיה פסגת הקריירה שלו. ואולי זה סמלי שהקרב של ילידי ברית המועצמות מול נבחרתם יתקיים על אדמת מזרח גרמניה לשעבר.