תכירו: הקיצוני הסקוטי שמתכנן להרוס הערב לישראל את החלום

ג'יימס פורסט
ג'יימס פורסט | Gettyimages

ג'יימס פורסט, היהלום של סלטיק, הושאר מחוץ לסגל הסקוטי בהפסד בישראל, אך חזר בגדול כמחליף עם צמד מול אלבניה. הערב (21:45) בגלאזגו הוא יסתער על ההגנה של הרצוג משריקת הפתיחה. מיכאל יוכין מתכונן

(גודל טקסט)
פרשנים לא מעטים בסקוטלנד זעמו כאשר המאמן הלאומי אלכס מקליש החליט להשאיר את ג'יימס פורסט מחוץ להרכב במשחק ליגת האומות נגד ישראל בחיפה בחודש שעבר. הקיצוני של סלטיק הבקיע רביעיה מול סנט ג'ונסטון ארבעה ימים בלבד קודם לכן, וחלוץ העבר פרנק מקאבני תהה: "כיצד אפשר להשאיר שחקן בכושר כזה על הספסל? אני מקווה שננצח, אבל בכדורגל לביטחון עצמי יש תפקיד קריטי, והביטחון העצמי של ג'יימס בשמיים". פורסט שולב לבסוף רק ב-23 הדקות האחרונות, וישראל ניצחה 1:2, אבל הערב (שלישי ב-21:45) תיאלץ חוליית ההגנה של אנדי הרצוג להתמודד איתו כבר משריקת הפתיחה, והביטחון העצמי רק האמיר מאז – הרי בשבת הרשית הכוכב צמד ב-0:4 באלבניה.


תאמינו או לא, אבל היו אלה שעריו הראשונים של פורסט במדים הלאומיים. עבור שחקן התקפה בן 27 מדובר בנתון הזוי, ואפילו בחשבון הטוויטר הרשמי של הנבחרת התבדחו על כך: "אתה מחכה 25 משחקים עד לשער הבכורה, ואז 12 דקות לשער השני". והביצוע השני הזה היה כה מרהיב שהאוהדים ברחבי המדינה יצאו מגדרם. לפתע, נדמה כי פורסט מסוגל, באיחור ניכר, להצדיק את הציפיות שהיו ממנו אי שם בתחילת העשור.


כי פורסט היה, מאז ומתמיד, בדיוק השחקן שהסקוטים אוהבים – תחבולן מהיר וזריז שמסוגל לחלוף על פני היריבים כאילו הם לא קיימים. סלטיק ידעה לא מעט כשרונות מסוג זה, ובראשם ג'ימי ג'ונסטון האגדי, אשר היה בורג קריטי בזכייה ההיסטורית בגביע האלופות ב-1967. לא כולם הפגינו יציבות, ולראיה הדוגמא העצובה של איידן מקגידי שהלך לאיבוד לחלוטין אחרי המעבר מסלטיק לספרטק מוסקבה ב-2010, אבל ביציעים משתוקקים לראות קוסמים כאלה. פורסט היה אמור להיות היורש של מקגידי במדי הירוק-לבן בגלאזגו, וחודשים ספורים אחרי שצורף לסגל הראשון הכריז מנהל הפיתוח של ההתאחדות: "ג'יימס הוא קרן האור בחושך של הכדורגל שלנו". לא פחות.


You wait 25 matches for your first Scotland goal… then you wait 12 minutes for your second!

What a finish from James Forrest pic.twitter.com/W0SBh9fIuT

— Scotland National Team (@ScotlandNT) November 18, 2018


פורסט היה אז בן 19, ולא כולם מצליחים להתמודד עם חשיפה תקשורתית ענפה בגיל זה. הוא הבקיע שער נהדר במשחק הראשון בחייו בליגה, עמד באור הזרקורים, והאמין שיש לו הכל. בפועל, נדרשה עבודה מאומצת על מנת לממש את הפוטנציאל, וזה לא עניין של מה בכך. שחקני ההגנה למדו את תנועות הגוף של פורסט, והוא מצידו נטה לאבד סבלנות כאשר העניינים לא הלכו כמתוכנן. סלטיק לקחה, כמובן, אליפויות רצופות ללא בעיה, אך תרומתו של הקיצוני לא תמיד היתה משמעותית. הוא סבל מחוסר יציבות קיצוני, ומשחקים נהדרים התחלפו בהופעות עלובות. פציעות תכופות ממש לא עזרו, והגעתו של המאמן רוני דיילה ב-2014 הרסה לחלוטין את שאריות המומנטום. הנורבגי לא סמך על פורסט, והוא נעלם בקצה הספסל.


האוהדים, שהיללו אותו בתחילת דרכו, פיתחו סלידה. כגודל הציפיות כך גודל האכזבות, והמתח הגיע לשיאו כאשר סלטיק הפסידה בגיברלטר במוקדמות ליגת האלופות ב-2016. פורסט, ששולב כמחליף מול לינקולן רד אימפס, לא עשה דבר. רבים הביעו תסכול כאשר המנג'ר ברנדן רוג'רס בחר לשלב אותו בהרכב הפותח בגומלין. בשלב זה, הקיצוני כבר לא נתפס כשחקן לגיטימי בסגל. ואולם, רוג'רס ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא ראה את היכולות של פורסט באימונים, והחליט לטפח אותו על מנת להצמיח מנהיג אמיתי.



"ג'יימס הוא קרן האור בחושך של הכדורגל שלנו" (Gettyimages)


לא לחינם טען טוני ווט, ששיחק בסלטיק עד אמצע העשור: "פורסט הוא השחקן המוכשר ביותר שראיתי בפעולה לצידי". כאשר המוזה נחה עליו, הוא מסוגל להיות בלתי ניתן לעצירה, והמשימה של המאמן היא לגרום למוזה הזו להגיע לעתים קרובות. רוג'רס לקח על עצמו את המשימה – והצליח. העבודה הטקטית והפסיכולוגית שלו נשאה פרי, ואשתקד סיפק פורסט את עונתו הטובה ביותר, עם 17 שערים ו-10 בישולים בכל המסגרות. הוא היה מאושר, ורק התחנן שלא יקחו לו את המנטור האהוב כאשר ארסנל חיפשה יורש לארסן ונגר. "העובדה שמזכירים את שמו היא עדות לעבודה המעולה שלו, אבל אף אחד כאן לא רוצה שהוא יעזוב. הוא עוזר לנו המון, ואני מקווה שימשיך להדריך אותי", הוא אמר.


בקשתו נשמעה. אונאי אמרי הוא הבוס החדש של התותחנים, רוג'רס עדיין עובד בסלטיק פארק. לכן גם הנסיקה של פורסט ממשיכה, ועוד בקצב מוגבר. כבר עכשיו יש לו תשעה שערים העונה, מספר ההזדמנויות שהוא יוצר לחבריו עולה בהתמדה, וכעת – סוף כל סוף – הגיע זמנו גם להצדיק את המוניטין בנבחרת. הוא דוהר באגף, משתמש מצוין גם ברגלו השמאלית החלשה שהולכת ומשתפרת ככל שחולף הזמן, ובסלטיק מיהרו להחתימו על הארכת חוזה. העיתוי לא מקרי, כי בתקשורת החלו לקשור את שמו לקבוצות שונות בפרמיירליג. פעם, ב-2011, כאשר נחשב לנער פלא, כמעט החתימה אותו טוטנהאם. עכשיו היעד עשוי להיות צנוע יותר, אך זה לא ממש משנה מבחינת המועדון. אם וכאשר יימכר, הם יקוו לקבל צ'ק נאה מאוד.


להצלחה בנבחרת עדיין יש משמעות, והצמד מול אלבניה מוסיף לא מעט למניות של התחבולן. ועכשיו הוא מתייצב מול ישראל בידיעה כי ניצחון יעלה את הסקוטים לפסגת הבית. יכול להיות עיתוי טוב יותר לשים לראשונה את הכדור ברשת גם במשחק ביתי?
 

עוד באותו נושא: ליגת האומות, נבחרת סקוטלנד

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי