איבדו את הבלמים: וראן וראמוס הם לב המשבר בריאל מדריד

לריאל מדריד 19 שערי חובה ב-13 משחקים, ותופתעו לגלות כי רק ארבע קבוצות בליגה הספרדית ספגו עד כה יותר ממנה: הואסקה, ראיו וייקאנו, לבאנטה וסלטה ויגו.

אם נתבונן במספר הספיגות במשחקי החוץ, הרי שריאל מדורגת שנייה מהסוף, כלומר: אחת לפני אחרונה, כאשר רק העולה החדשה המסכנה הואסקה הוציאה יותר כדורים מהרשת. הקבוצה המלכותית לא הצליחה לשמור על רשת נקייה באף משחק מחוץ לסנטיאגו ברנבאו, קיבלה שלישיה מסביליה וחמישיה מברצלונה. לאור הנתונים, אולי לא ממש מפתיע כי גם אייבר פירקה אותה אתמול 0:3.

רבות דובר על הרצף ההיסטורי ללא כיבושים של ריאל, אשר נמשך 482 דקות ונגמר באופן ביזארי דווקא בהפסד הביתי ללבאנטה. אבל, זו  לא הנקודה החשובה ביותר. לחניכיו של ז'ולן לופטגי לא היתה בעיה בייצור מצבי הבקעה ליד השער, הם פשוט הפגינו אחוז ניצול הזדמנויות מחפיר והמאזנים האלה נוטים להתאזן בטווח הארוך. מובן מאליו כי עזיבתו של כריסטיאנו רונאלדו פגעה קשות במערך ההתקפי, ונדרש זמן מסוים להתרגל למצב החדש. לופטגי לא קיבל את הזמן הזה, אולם המצוקה האמיתית שלו היתה בכלל בצד השני של המגרש.

המאמן הזמני סנטיאגו סולארי ראה את השחקנים מבקיעים בצרורות ב-2:4 על סלטה ויגו וב-0:5 מול ויקטוריה פלזן בליגת האלופות, והתוצאות האלו איכשהו שכנעו את הנשיא פלורנטינו פרס כי הוא האיש המתאים לקבל חוזה עד 2021. והנה לכם, במשחקו הראשון בתפקיד כבוס הקבוע, ראה הארגנטינאי את השחקנים שלו נכנעים ללוחמים מחבל הבאסקים. הסיבה לכך פשוטה: ההגנה של ריאל לא מתפקדת מתחילת העונה, ואפשר היה לראות זאת כבר בסופר-קאפ האירופי מול אתלטיקו מדריד.

הפיתרון ממש לא באופק. סולארי (צילום: AFP)

האחראים המובילים למחדל הם הבלמים. העורף של ריאל מעולם לא היה יציב במיוחד, אבל סרחיו ראמוס ורפאל וראן נחשבו לצמד נהדר וזכו לשבחים רבים בדרך לכל הזכיות בליגת האלופות. הקשיחות, המנהיגות והנסיון של הקפטן הושלמו על ידי האלגנטיות, המהירות ובחירת המיקום של הצרפתי. ביחד, הם היוו את הבסיס של ריאל. גם לעבודה השחורה המצוינת של קאסמירו בקישור האחורי היה תפקיד קריטי בהצלחה. בחודשים האחרונים, כל המערך הזה קרס ואתמול קיבל סולארי תזכורת כואבת כי הפתרון ממש לא נמצא באופק.

הירידה בכושרו של וראן לא פחות ממדהימה. לפי הדיווחים, הוא הגיע למיקום גבוה מאוד במשאל "כדור הזהב", ויש לכך סיבות טובות. וראן בלט בדרכה של ריאל לתואר אירופי נוסף, כולל הופעה פנטסטית בגמר מול ליבפרול. לאחר מכן הוא הצטיין לאורך כל הדרך במונדיאל, ואפילו נגח את שער היתרון הקריטי מול אורוגוואי ברבע הגמר. עד הקיץ, נדמה היה כי זו השנה הטובה ביותר בקריירה שלו, אך מאז זו התקופה הגרועה ביותר שהוא חווה אי פעם.

אולי זו העייפות המצטברת, אולי השאננות הטבעית אחרי הזכייה בגביע העולם, אולי השילוב של השתיים, אבל הצרפתי נראה לעתים תכופות אדיש ולא מרוכז. הוא מאחר לכדורים שגרתיים, המיקום האידיאלי שלו נעלם כלא היה ולפעמים הוא מבצע טעויות מטופשות באמת. שני השערים בהפסד הביתי האומלל ללבאנטה הובקעו באשמתו הישירה, אך הוא שמר על מקומו בקלאסיקו – והכשיל ללא צורך את לואיס סוארס ברחבה. פציעה גרמה להחלפתו במחצית בקאמפ נואו, וכך נחסכה ממנו ביקורת רבה יותר בתבוסה. חזרתו לדשא אתמול ממש לא היתה ברוכה. וראן לא תיפקד, היה בר מזל כאשר אייבר החמיצה עוד לפני שמצאה את הרשת, והעצלנות שלו באה לידי ביטוי במיוחד כאשר קיקה נעץ פנימה את השער השלישי.

מתקשה לחזור למציאות. וראן (צילום: Gettyimages)

כמה מילים מצידו של הקפטן ראמוס לא היו מזיקות כדי להחזיר את וראן למסלול הנכון, אבל ראמוס עצמו מפוזר מאוד לאחרונה ולא מהווה דוגמא נאותה בלשון המעטה. ייתכן כי משחקו החלש אתמול הושפע גם מהחשיפה לפיה נכשל לכאורה בבדיקות סמים אחרי גמר ליגת האלופות ב-2017, אך המועדון טוען כי החומרים היו מותרים לשימוש וזה עדיין לא הזמן להטיל ספק ביושרה האישית של הבלם מבלי לקבל הוכחות חותכות. מאידך, לאור הסערה התקשורתית סביבו, היה עדיף לראמוס לקבל מנוחה, אך נראה כי הדבר בלתי אפשרי בריאל מדריד הנוכחית מסיבות פוליטיות פנימיות.

ראמוס מרגיש חסין לחלוטין, וכמוהו גם וראן. מעמדם יהיה יציב ללא קשר לרמת משחקם, ובמצב כזה קל הרבה יותר לאבד את המוטיבציה ולהתרשל. זו לא התקופה הקשה הראשונה בקריירה של הכוכב הוותיק, וזה הגיוני כי אף שחקן לא מסוגל לשמור על יציבות מושלמת לאורך שנים רבות, אך ייתכן שזה המשבר החמור ביותר. אחרי ההצלחות הרבות, ראמוס איבד מעט את הקשר עם המציאות. הוא מתלהב יתר על המידה ממאזן הכיבושים שלו, למרות שכל ארבעת השערים שלו העונה הובקעו בפנדלים. באופן כללי, ראמוס עסוק במשימות התקפיות, בדומה למרסלו. גם כושר המנהיגות שלו נפגע מאוד כתוצאה מהגישה המנטלית החדשה הזו.

בספרד לא ייחסו את החשיבות הנכונה לתקרית באימון לפני חודש, במהלכה בעט ראמוס העצבני כדור לעברו של המגן הצעיר רגילון. הקפטן התנצל וההדורים יושרו, אך המסקנה המתבקשת ברורה: המחוייבות של ראמוס לתפקיד ירדה. הוא מרגיש מעל כולם, במיוחד אחרי עזיבת רונאלדו. למעשה, זה בא לידי ביטוי אפילו ב"שיפור" בתחום ההגינות. עד כה, ספג השחקן הנוקשה כרטיס צהוב אחד בליגה ב-13 משחקים, וזה ממצוע נמוך באופן חריג מאוד בהשוואה לעבר. ראמוס שלא מבצע עבירות הוא לא ראמוס האמיתי. הוא לא נחוש מספיק. משהו השתבש.

משהו השתבש. ראמוס עם עם סרחיו רגילון (צילום: Gettyimages)

גם אתמול הוא איבד את שחקני אייבר, לא סגר בזמן את הבעיטה של סרג'י אנריק שהפציץ את השער השני, ובאופן כללי היה רחוק שנות אור מהיכולת שהפגין בחודשי האביב. אם מוסיפים לכך את ירידת המתח אצל לוקה מודריץ' ואת הירידה בכושרו של קאסמירו, שהיה חסר אתמול בכל מקרה בגלל פציעה, מקבלים תמונה קודרת. הבעיות בחוד לא ימשיכו להטריד את ריאל במשך זמן רב, אבל המחדלים בהגנה עלולים להרוס לה את העונה באופן סופי, אם לא תדע לטפל בשני הבלמים.