1. במצב העניינים העונה בליגת העל, לא הייתי פוסל שיחות לאיחוד בין מכבי חיפה להפועל תל אביב, כדי לחתוך ב-50% את הקארמה הרעה. אתה צופה במכבי חיפה ולא יודע אם לבכות או להיקרע מצחוק, ואז מגיעה הפועל ת"א ומנערת את ההתלבטות, משל מדובר בהכנת קוקטייל על בסיס רום.
בדרך כלל המשחקים של שבת ב-16:00 הם מנומנמים, אבל משחקים של הפועל ת"א זו ספירה מתמדת של אירועי ביש מזל מהסוג שמרכיב דרמות קומיות עמוסות במיוחד. ההחמצה של דמארי בדקה הראשונה, הפנדל הברור שלא נשרק לטובתה, הכדורים שנכנסו ויצאו, הפציעות שהפילו את כל ההתקפה בזה אחר זה – וכמובן הסיום הטראגי. איך כתב ש.ע, אוהד הפועל שרוף במיוחד: "הגול הראשון הרגיש כמו הגול של ערן זהבי בטדי, ושער השוויון כמו הגול של זהבי בדרבי ה-2-3".
הפועל ת"א תוציא את ספר הביזאר עוד לפני שתוציא את קלטת הדאבל, אבל בדרך הזו היא פשוט תרד ליגה, בוודאי כאשר מ.ס אשדוד, הפועל רעננה וכמובן שהפועל חדרה, רחוקות מלהתנדב להחליף אותה. אי אפשר לשחק כל כך נכון, כל כך טוב, ולא לנצח קבוצה שפשוט רצתה להפסיד ולא הצליחה אפילו בזה.
אליאס והאדומים מתקשים להאמין. בקצב של ירידת ליגה (עדי אבישי)
2. למרות הניצחון אמש על קריית שמונה, ברק בכר לא עושה שום סימנים של מישהו שהולך לשנות את הקונספט. שער היתרון של קריית שמונה הוא דוגמה מובהקת לקיבעון מחשבתי מצידה של הפועל באר שבע. כל מאמן מתחיל יסביר לכם שכדי להגן על העורף הכבד שלך מפני חוליית התקפה מהירה – ריאן, אחמדי ושכר – צריך להוריד את קו ההגנה כמה שיותר נמוך ולא לתת לבלמים לנסות ולעצור התקפות ליד קו מחצית המגרש. אחמדי ברח לטאהא, דהר לשער, והשאר היסטוריה.
כשלבכר היו את מליקסון, בוזגלו, וואקמה, שהר וברדה, וכשמיגל ויטור פרש חסות על חוליית ההגנה הבינונית של הקבוצה, לא היה צורך בהגנה. כשאין את רוב הארסנל שהוזכר בשורה הקודמת, צריך להתחיל לייצב את התוצאות מהבסיס: מההגנה. נגד קריית שמונה אפשר להמר ככה, נגד מכבי ת"א במחזור הבא, זה לגמרי לא יספיק.
אחרי הגביע מחכה מכבי ת"א, ואפשר להמר שזה לא יספיק (דני מרון)
3. אלבניה היא מדינה שנולדה ב-1913 כדי לסיים את מלחמות הבלקן, אבל מאז נולדה גם קוסובו, וגם חצי מקדוניה היא אלבנית, שלא לדבר על שאר חלקי הבלקן וחצי מנבחרת שווייץ. במילים אחרות, ההונגרים שהגיעו בשנות ה-90 לישראל התחלפו בשנה האחרונה באלבנים. ואלון אחמדי בקרית שמונה ופאטוס בצ'יראי (קוסוברי ממונטנגרו), הם הוכחה שאם מחפשים טוב באירופה, תמיד יימצא איזה אלבני מצוין שנתקע בלי קבוצה, וזה תמיד עדיף על שחקנים מליגה שנייה בצרפת.
לא צריך שישה זרים בכדורגל הישראלי אם הם לא טובים מהישראלים, אבל אפשר גם 15 אם הם נראים כמו השניים האלה, מהירים וחכמים כמו אחמדי, ומתעתעים בצורה ובדרך הכדרור כמו בצ'יראי. כבר חשבנו שלא יכולים להיות זרים אטרקטיביים שיגיעו לכאן, איזי שרצקי ואייל סגל הוכיחו שזה אפשרי.
בצ'יראי. דוגמא לכך שאפשר למצוא זרים אטרקטיביים (אודי ציטיאט)
4. המנהג המשעשע שהשתרש בכדורגל הישראלי, לפיו שחקן שכבש נגד קבוצה לשעבר, לא חוגג, הגיע אתמול לשיא ההזיה. נייג'ל האסלביינק, שכבש במדי קריית שמונה בסיבוב הראשון נגד הפועל ב"ש, לא חגג אתמול את שערו נגד אותה קריית שמונה. מילא היה מדובר בשחקן שגדל בקריית שמונה, אבל האסלביינק גדל באיינדהובן, ובערך שבועיים אחרי שהגיע לקריית שמונה בעונה שעברה, כבר ב"ש ישבה לו ולשרצקי על הזנב. והכי מצחיק, בפני מי אתה מתנצל? איזה קהל היה אתמול לקריית שמונה בטרנר?
הגיע הזמן שמי שיתנצל וירים ידיו בהכנעה יהיו כל אותם שחקני הגנה שמחליפי הקבוצות האלה פרפרו בדרך לשער ההתנצלות. במקרה של איאד אבו עביד זה היה ממש מתבקש.
האסלביינק. בפני מי הוא התנצל? (דני מרון)
5. ניר קלינגר צבר שש נקודות בשבעה משחקים בהפועל חיפה, והקבוצה כבשה תשעה שערים; שרון מימר צבר 13 נקודות בשישה משחקים בהפועל חיפה, והקבוצה כבשה 15 שערים. שרון מימר עשה 29 נקודות ב-15 משחקים כמאמן בית"ר ירושלים לפני שנה וחצי, ניר קלינגר עשה בשבועות האחרונים שבע נקודות בחמישה משחקים בבית"ר ירושלים (למען ההגינות, בהרכב שונה מזה שאיתו התמודד בשעתו מימר). גם אנחנו שבויים לפעמים בהגדרות. שרון מימר הוא כרגע המאמן הכי אנדרייטד בכדורגל הישראלי.
שרון מימר. שימו לב למספרים שלו (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?