סיפור עם סוף טוב, בינתיים: על חזרת גלבאן ללאומית

פדרו גלבאן
פדרו גלבאן | אודי ציטיאט

בסוף סאגה שהתחילה בנוכחות משטרת ההגירה לקראת גירוש שלו ושל משפחתו, חתם הארגנטיני בראשל"צ והבטיח את הישארותו בארץ לפחות עד מאי. מוטי חביב על אחד הזרים האהובים אי פעם בישראל לקראת הקרב על שהותו

(גודל טקסט)

על שולחן קטן וצפוף, בלי כיבוד, עם כוס חד פעמית לצד בקבוק מים מינרליים, חתם פדרו גלבאן על החוזה החדש שלו בכדורגל הישראלי. מהיום אמרו "גלבאן מהפועל ראשון לציון".

מאחר שמדובר בכדורגלן הזר שכבש כאן יותר שערים מכל זר אחר – יותר מג'ובאני רוסו ויותר מסטפן שאלוי – מן הראוי היה שמעמד החתימה בכתובת החדשה שלו ייראה קצת אחרת. אבל מי שהישיר מבט לעברו של גלבאן בן ה-33 לא יכול היה שלא לזהות את האושר הנסוך על פניו, את ההקלה הגדולה שחש ואת התקווה שמקננת בו לקבל "תעודת זהות כחולה" ולגדל כאן את בנותיו.

הפועל ראשל"צ פתרה לארגנטיני את בעיית אשרת השהייה עד תום חוזהו בקבוצה בחודש מאי, וגם זה משהו לנוכח התקופה שעבר מאז נפרד לפני שבעה חודשים מהפועל מרמורק, ובעיקר לאור היממה האחרונה שהתחילה בשעת בוקר עם מעצר על ידי משטרת ההגירה. חשוב להבהיר: תנאי העסקתו של ספורטאי במדינת ישראל שונים בחמש השנים הראשונות ובתקופה שלאחר מכן. זה קשור באחוזי המס שהוא משלם לרשות וקשור באשרת השהייה שהוא מקבל. לאחר חמש שנים רק ועדה מיוחדת יכולה להנפיק אשרה וזאת בתנאי שנשמר הרצף. מאחר שהוא סיים את דרכו בהפועל מרמורק ובלי קשר קיבל את הפיצוי המגיע לו מהפועל ת"א על החוזה שנחתם איתו ולא מומש במלואו, ומאז לא מצא קבוצה שתקלוט אותו, נעצר הרצף ומשטרת ההגירה נאלצה לבצע את תפקידה ולהביא לגירושו ולגירוש משפחתו.

גלבאן שוהה בארץ כבר הרבה יותר מחמש שנים. די אם נזכיר שכאשר הגיע לבני יהודה עוד שיחקו שם עומרי אפק, תומר חמד, אלירן עטר, מהראן ראדי ומיכאל זנדברג כדי להמחיש את הזמן הרב שעבר מאז נחת כאן לפני עשר שנים וחצי. גלבאן לא מפסיק לשווק את עצמו. "אני בכושר מצוין", "מת לחזור לשחק", "רוצה להבקיע", "רוצה להישאר כאן". התפוקה שלו בליגת העל היא 86 שערים, 78 מהם במדי בני יהודה, שבעה במכבי פ"ת ואחד בהפועל אשקלון. אחרי חמש שנים ו-65 שערים בבני יהודה, הוא עזב למכבי פ"ת ובלעדיו סיימו הכתומים את העונה במקום האחרון, שתי נקודות בלבד פחות ממכבי פ"ת, ונשרו לליגה הלאומית.


הרבה יותר מחמש שנים בישראל. גלבאן בימיו בכתום (דני מרון)

גלבאן חזר לליגה הלאומית, הפציץ 22 פעמים בליגה והחזיר את הצבע הכתום לליגת העל. נכון שאתמול הוא סיפר שהחלום הגדול ביותר שלו היה לשחק במכבי חיפה ("ואפילו שאלתי פעם את יענקל'ה שחר למה לא קיבלתי אף פעם הזדמנות לשחק אצלו כמו שדינו אנדלובו ואלירן עטר קיבלו"), אבל הזהות שלו הייתה ונשארה בני יהודה. לא סתם ליווה אותו אתמול משה דמאיו, אקס בני יהודה יחד עם ביתו הפרקליטה, בבירוקרטיה מול משטרת ההגירה ואחר כך בעת חתימה החוזה בראשון לציון. במשטרת ההגירה הפקיד דמאיו 20 אלף שקלים ערבות שגלבאן יתייצב פעם בחודש בתחנת משטרה. "הוא כמו הבן שלי", אמר דמאיו בסיומו של היום הארוך.

"אני מאושר להיות פה", אמר אתמול גלבאן לאחר החתימה כשהוא לובש שוב מדים כתומים, הפעם אלה של ראשון לציון. כאן ראוי לציון הבעלים אייל ברקוביץ', שהרים ראשון את הכפפה כאשר שמע על המצוקה אליה נקלע השחקן. "אני רוצה לעזור לקבוצה החדשה שלי, שמח מאוד לחזור לשחק. היה לי יום קשה, אני עייף אבל מקווה שהכל יסתדר ואוכל להסדיר את ההישארות שלי כאן". הערב (19:00), מצפה לראשון לציון משחק ביתי מול הפועל ר"ג של ניר ברקוביץ', אולם גלבאן עדיין לא ייטול חלק במשחק. אולי ביום שלישי בשבוע הבא כשהראשונים יתארחו אצל הפועל קטמון.

לגלבאן, שגר בפתח תקווה, ארבע בנות. שתיים לומדות בבית ספר, אחת עדיין בגן ילדים ואחת נולדה לפני שבועיים. מלבד ברקוביץ' שמנע את הגירוש היו מעורבים גם שרת הספורט והתרבות מירי רגב ויו"ר ההתאחדות שינו זוארץ שתחתיו שיחק גלבאן במכבי פ"ת. בינתיים לסיפור הזה יש סוף טוב.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי