מרקו בלבול, אסור לך לאבד את מוחמד עוואד

מוחמד עוואד
מוחמד עוואד | מאור אלקסלסי

הרצף נגמר ומכבי חיפה חזרה למציאות האפורה בעידן מרקו בלבול, ההבאה של פלקושצ'נקו ושועה הם הכיוון הנכון, אבל אסור לה לאבד את שחקן ההתקפה הכי מוכשר שלה

(גודל טקסט)

רכבת ההרים המכונה מכבי חיפה, המשיכה במסע המטלטל שלה מתחילת העונה כשהתארחה אצל מכבי נתניה היציבה והרגועה, בקרב ישיר על מקום ומיקום בפלייאוף העליון. מרקו בלבול, שקיבל קבוצה חסרת דרך וכיוון, הצליח לייצב אותה בתחילת דרכו ואז לווסת אותה לכיוון החלק העליון של הטבלה. חמישה ניצחונות רצופים, ארבעה מתוכם בליגה, ניצחון היסטורי בטרנר, ייצוב שיטת משחק והיררכיה ברורה ורכש מסקרן בדמותו של מלך שערי הליגה, ירדן שועה, החזירו את הצבע הירוק לפנים של האוהדים.

כל זה היה נכון לשבוע שעבר. שני משחקים רעים ללא שער זכות, שכללו גם הדחה מוקדמת מהגביע, נתנו מכה בכנף והביאו את חיפה למשחק כשהיא זהירה ולא בטוחה בעצמה. היריבה שחיכתה לירוקים הייתה הקבוצה הסולידית מעיר היהלומים. דראפיץ' וברדה, שאיבדו העונה את שני הכלים הכי משמעותיים בחלק הקדמי, שינו אסטרטגיית משחק, מה שאמנם הוריד מהאטרקטיביות של הקבוצה אבל לא פגע ביעילות.

נתניה הציגה רביעיית קישור אינטנסיבית (לעיתים בצורת יהלום ובמשחק מול חיפה בקו אחד), שכוללת ארבעה שחקנים זריזים, שיודעים ללחוץ, לחלץ כדורים וגם לצאת איתם קדימה. החיסרון, אין בשחקני הקישור של נתניה ולו שחקן אחד שהוא שחקן של מספרים וזה פוגע בה קשות התקפית. ולראיה, בעשרת משחקיה האחרונים, רק פעם אחת נתניה כבשה יותר משער אחד.


מרקו בלבול, 3 משחקים ללא שער זכות. (צילום: דני מרון)


המחצית הראשונה הייתה שקולה, שחיפה אמנם מאיימת יותר על השער (8 איומים לעומת 6), אבל לא פוגעת ולו פעם אחת במסגרת ודווקא נתניה נראתה מעט יותר מסוכנת בזכות משחק הלחץ של הקישור שלה. בלבול שינה במקצת את המערך, כשוויסמן עבר לאגף שמאל וחיפה פתחה ב 3:4:3 (בניגוד ל 3:5:2 שפתחה בו במשחקים הראשונים). אגף שמאל של חיפה כמעט לא היה קיים התקפית.

שלושת השחקנים שאמורים להתחיל את ההתקפות מקו שמאל, חבשי, מאיר, ווייסמן, ימניים ברגל ונכנסים כל הזמן למרכז. צד ימין של חיפה שוב הוכח כאיכותי בהרבה, הרבה בגלל היכולות של עופרי ארד עם הכדור והדומיננטיות ההתקפית של מאבוקה, אבל נתניה הגיעה מוכנה, שלחה לשם את קניקובסקי ואולסק ונטרלה את התקפת הירוקים.

המחצית השנייה נפתחה בצורה דומה, כששני השוערים נשארים חסרי תעסוקה. מרקו בלבול ניסה לשנות מהספסל, כשהכניס לבכורות בליגה את שני שחקני הרכש המסקרנים, שועה ופלקושצ'נקו, במקומם של סלליך ורוקאביצה. הכניסה שלהם שינתה את המערך של חיפה, שעברה לשלישיית קישור ושני חלוצים, המערך ששועה היה רגיל אליו בבני יהודה. ולמרות ההתלהבות מהכניסה של השניים, חיפה דעכה ודווקא נתניה הייתה קרובה יותר לצאת עם שלוש נקודות אבל לא הייתה חדה בפעולה האחרונה. הנתון שמבליט יותר מכל את האנמיות של הירוקים – נתניה איימה 7 פעמים למסגרת של חיימוב, לעומת 0 של האורחים.


ההבאה של מקסים ושועה היא צעד בכיוון הנכון. (צילום: דני מרון)

מכבי חיפה מתחילה לחזור למציאות האפורה אחרי האופוריה של תחילת עידן בלבול. אמנם הכיוון נכון וחיפה נראית יציבה, אבל יש לה עוד הרבה עבודה לפני שתתחיל לקרוא תיגר על האלופה הנכנסת, מכבי ת"א. ההבאה של שועה ופלקושצ'נקו הם צעד בכיוון הנכון, אבל לחיפה אסור לאבד את מוחמד עוואד, השחקן ההתקפי הכי מוכשר שלה בדרך.

והכי חשוב, אם חיפה באמת רוצה לחזור להיות רלוונטית למאבק האליפות, היא חייבת לשדרג את עמדות הזרים. איתור של שחקנים נכונים בעמדות שהן עמוד השדרה של הקבוצה, יכולים לעשות את ההבדל ולהפוך את הצעירים המוכשרים לטובים בהרבה ולכאלה שיחזירו את חיפה לימים היפים של העשור הקודם.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי