בשנות ה-90 היה אהוד כחילה אימת החלוצים. הוא שיתף פעולה על הדשא עם אלי אוחנה, עם יוסי אבוקסיס, איציק קורנפיין, יעקב הלל, ההונגרים פישונט ושאלוי ובעצם, עם מי לא? "למה אני מאמן בליגה ב'? כי בכדורגל הישראלי צריך הרבה יותר קשרים מכישורים. אה, כן, וצריך סוכן טוב, ולי מעולם לא היה סוכן. אבל שלא תחשוב לרגע שאני מתבכיין. ממש לא. טוב לי איפה שאני נמצא, מכבדים אותי, מעריכים אותי, ואני בא לאימונים עם המון אהבה, המון תשוקה ונהנה מכל רגע". את הדברים האלה אומר לנו השבוע כחילה, חודשיים לאחר שמונה למאמנה של עירוני מודיעין ממחוז דרום ב' של הליגה הרביעית בישראל.
למודיעין הגיע כחילה (50) כשהקבוצה הייתה קרובה לקו האדום. בהדרכתו היא ניצחה חמישה משחקים, סיימה משחק אחד בתיקו ונחלה הפסד בודד. במספרים: 16 נקודות מ-21 אפשריות. "מה עשיתי? שיניתי את תפיסת העולם של השחקנים. זהו. הגעתי בדיוק לפני סדרה של משחקים מול קבוצות גדולות במחוז הזה, וזה דווקא היה לטובה. אני אוהב לשחק מול קבוצות חזקות שמגיעות כדי לתקוף ולנצח. זה הרבה יותר קל מאשר לשחק מול קבוצות שמסתגרות".
כחילה על הקווים. מעטים משחקניו ראו אותו משחק (אריאל שלום)
רק מעטים מהשחקנים שהוא מדריך במודיעין זוכרים אותו משחק, ואף אחד מהם לא זכה לראות אותו חוגג את התארים בירושלים ובהפועל ת"א. "אנחנו קבוצה מאוד צעירה. ילדים שגדלו במחלקת הנוער של מודיעין, שאגב היא מחלקה מאוד מאוד מסודרת", מעיד כחילה, "הם לא יכולים לזכור אותי כי פרשתי לפני 15 שנה והאליפויות עם בית"ר ירושלים היו לפני 25 שנה, כשחלקם הגדול בכלל עוד לא נולד. אבל עזוב אותי, יש כאן אתגר ענק במקום מתפתח כמו מודיעין. יש כאן יופי של תנאים לעשות משהו נפלא. אני לא מגזים אם אני אומר לך שיש כאן תנאים של ליגה לאומית. כשאני רואה שקבוצת ילדים ב' של מודיעין מדורגת במקום הראשון בטבלה, לפני מכבי ת"א, אז אני יודע שיש עתיד למקום הזה. אני לא מעורב במחלקת הנוער, אין לי שום חלק בהצלחה שלהם, אבל ברור שאני מתעניין. יש מנכ"ל לקבוצה, תומר כרמי, שהוא במקרה גם מאמן את אותה קבוצת ילדים מוצלחת, והכל מתוקתק. אפשר לעשות כאן דברים גדולים, יש המון רצון מצד כולם לקדם דברים".
אהוד וטל כחילה. "עוד יקבל הזדמנות" (האתר הרשמי של בית"ר ירושלים)
הוא כבר שנים גר בבאר שבע ועדיין מזוהה כירושלמי. בכל זאת נולד שם, התחיל לשחק בהפועל ירושלים והגיע לאן שהגיע בזכות ההצלחות בבית"ר. "עזבתי את העיר בעקבות נישואיי לקרן המדהימה, אבל אל תדאג – אתה יכול לראות אותי לא מעט בירושלים. בכל זאת הבן שלי טל משחק בבית"ר ואני לא מחמיץ משחקים".
משחק? בוא לא נגזים. שחקן סגל
"נכון, אני לא מצליח להבין מה קרה שם. אחרי עונה שבה הוא נבחר ע"י האוהדים לשחקן השנה של בית"ר, היה עמוד התווך של ההגנה, כבש את השער היפה ביותר של בית"ר בעונה שעברה, הגיע איתם לגמר גביע המדינה, מאבק על תואר האליפות, זכייה בכרטיס לליגה האירופית – פתאום הוא על הספסל. אני כל הזמן מעודד אותו שעוד יבואו ימים יפים. אני אומר לו שאין הוקוס פוקוס בכדורגל, הוא עוד יקבל את ההזדמנות שלו ויוכיח את עצמו. האמת? אני גם מכיר מספיק טוב את ניר קלינגר כדי להבין שהכל מקצועי אצלו. הוא בן אדם ישר ואמיתי".
טל כחילה עם עידן ורד. האבא לא מבין מה קרה שם (דני מרון)
ראיתי באתר האינטרנט של ההתאחדות עוד כחילות. יש קשר משפחתי?
"בוודאי. ירין כחילה בן ה-14 הוא קשר מתחת לחלוץ בהפועל קטמון, ולידור כחילה הוא מגן שמאלי בקטמון. שניהם הבנים של אחי, דורון. התחילו לשחק בבית"ר גבעת זאב ובשנה שעברה עברו לקטמון".
אחרי הפרישה שלו, לפני 15 שנה ממכבי הרצליה, החל לאמן במכבי ב"ש. אחר כך הדריך בעירוני נתיבות, חזר למכבי ב"ש, חזר לעירוני נתיבות ובשלוש השנים האחרונות היה המאמן של הפועל דימונה. "השנה החלטתי לקחת לעצמי חופשה מאימון, אבל אחרי שלושה חודשים משהו בער בי, ואז באה ההצעה ממודיעין ולקחתי אותה. הרמה גם באזור הדרום ירדה קצת".
שחקניו של אהוד כחילה. "נהנה מכל רגע" (אריאל שלום)
דווקא בשנים שבהן הפועל ב"ש לקחה שלוש אליפויות?
"ואולי בגלל זה. פעם הפועל ב"ש הייתה מייצרת שחקנים לכל הדרום. כל הקבוצות נהנו מבוגרי המחלקה שלהם, ובשנים האחרונות זה לא קורה. בוגר נוער ממכבי ת"א לא יבוא לאופקים, מרחבים, נתיבות או שדרות וכך נוצר מצב שהרמה לא גבוהה".
יש כישרונות בליגה ב' שמתבזבזים?
"המון. בלי סוף. קשה לקבל הזדמנות בליגה הראשונה, אז הם מעדיפים להתחיל לעבוד במפעל כדי שתהיה להם פרנסה. נדמה לי שבני יהודה היא הקבוצה היחידה היום שנותנת הזדמנות לשחקנים מליגות נמוכות להתקדם. הדוגמה הכי טובה היא מאור קנדיל. לפני שלוש-ארבע שנים הוא עוד שיחק במכבי קביליו יפו ורמת השרון, ועכשיו הוא במכבי ת"א. גם רוסלן ברסקי היה מתבזבז אם הפועל חיפה לא היו נותנים לו הזדמנות. הוא כבר היה בקביליו יפו. בהפועל ב"ש גדלו שני שחקנים, ליאל זגורי ומשה אסולין, באמת שחקנים טובים. לא נתנו להם הזדמנות והיום הם משחקים בדימונה. חבל לי עליהם, ממש מוכשרים".
כחילה עם שחקני מודיעין לפני ה-1:5 הגדול על הפועל לוד (אריאל שלום)
זה מה שקורה גם עם מאמנים?
"בוודאי. ניסו אביטן הוא דוגמה נדירה. אימן נוער ונערים בהפועל ב"ש, אימן את מכבי ב"ש וכשקיבל את ההזדמנות הוכיח שהוא ראוי. יש הרבה מאמנים איכותיים. אין סודות בכדורגל, עברנו את אותן השתלמויות, אנחנו מתחדשים כל יום כמו מאמני ליגת העל, עושים את אותם הכשרות, אבל קשה לנו לקבל הזדמנות, ואם תשאל אותי מה שמשנה קבוצת כדורגל זו האישיות של המאמן והקבוצות שלי מאופיינות בדיוק כמו האופי שלי בתור שחקן. קבוצת כדורגל צריכה להיות כמו משפחה. עם פרגון הדדי והמאמן צריך לתת להם אהבה, הרי בוא נהיה מציאותיים: שחקן כדורגל בליגה ב' מגיע אליך קצת מתוסכל. הוא רצה לשחק בליגה גבוהה יותר ולא האמינו בו. צריך לתת לו ביטחון, להאמין בו ואז יהיו תוצאות".
אבל יש גם דוגמאות לשחקנים שהגיעו מליגות נמוכות ולא הצדיקו את הבאתם
"כששחקן מגיע מליגה ב' לליגת העל, והוא לא מרשים בשניים-שלושה משחקים, ממהרים להגיד שהוא לא מתאים לליגה הזו. לא סבלניים אליו. העדיפות במקרים האלה הם לזרים. זר יכול לאכזב ולאכזב ויקבל הזדמנות. לילד מוכשר מליגה ב' אין סבלנות. לקחתי עכשיו ילד בן 16.5 שיתחיל להתאמן בבוגרים אצלנו, ויש לי סבלנות אליו".
למה אין לנו בלמים ברמה של פעם, כמו אריק בנאדו, וואליד באדיר, אמיר שלח ואבי כהן ז"ל?
"אנחנו בחילוף משמרות בעמדה הזו ואני חושב שצריך לטפח אחד כמו אעיד חבשי – וגם את הבן שלי טל, עם כל האובייקטיביות. הם יכולים להיות בלמי העתיד של ישראל. מאמנים לא ממהרים להציב בלמים צעירים ולפעמים אפילו מעדיפים שחקנים עם ניסיון מעמדות אחרות. זו עמדה בעייתית, עובדה שחוץ מטל בן חיים ורמי גרשון אף בלם ישראלי לא הצליח באירופה".
מה דעתך על הכתבה?