יש משהו סמלי בכך שפיליפה קוטיניו החליף את מספר החולצה שלו בברצלונה כבר אחרי חצי שנה. כאשר הוחתם הברזילאי מליברפול בינואר שעבר תמורת שיא מועדון של 120 מיליון יורו, הוא קיבל את החולצה מספר 14, אשר התפנתה בעקבות עזיבתו של חבייאר מסצ'ראנו. מובן שהיא לא מזוהה בקאמפ נואו עם הכוכב הארגנטיני המצוין, אלא בעיקר עם יוהאן קרויף – וזו היתה כוונת המשורר.
ואולם, באוגוסט כבר בחר הקשר-חלוץ החדש לשנות את הגישה. הוא כבר לא רצה להיות 14, אלא לקח את מספר 7. מאחורי המהלך יש עלילה של אכזבה מבחינת הקטלונים, כי החולצה הזו נשמרה בקפדנות עבור אנטואן גריזמן. בשלב מסוים נדמה היה כי הגעתו של הצרפתי מאתלטיקו מדריד קרובה מאוד, אך הוא בחר לבסוף להאריך את החוזה בקבוצה של דייגו סימאונה, וכך נסללה הדרך להענקת החולצה לקוטיניו.
וזהו, על קצה המזלג, סיפור השנה הראשונה של קוטיניו בבארסה – הוא פשוט עדיין לא יודע בדיוק מיהו, וגם המאמן ארנסטו ואלוורדה והקבוצה אינם יודעים כיצד להשתמש בו באופן אופטימלי. המספרים היבשים סבירים יחסית – 18 שערים ו-10 בישולים מאז ערך את הופעת הבכורה. אלא שמשחקן ברמתו, אשר עלה הון עתק, מצפים ליותר, לא רק מבחינת התפוקה, אלא גם בכל הקשור למנהיגות ויציבות. זה ממש לא קרה בינתיים. קוטיניו אינו כוכב מוביל בקבוצה. הוא אפילו לא באנקר בהרכב. בחוד מעדיף בשבועות אלה ואלוורדה את עוסמאן דמבלה לצד ליאו מסי ולואיס סוארס. בקישור הברזילאי לא ממש רלוונטי, והשאיפות המוזרות כי יהפוך ליורש של אנדרס אינייסטה התרסקו לרסיסים.
בליברפול לא מתגעגעים אליו. לאוהדים באנפילד הייתה תקווה כי יהפוך לסמל המועדון לשנים ארוכות כאשר האריך את חוזהו בינואר 2017, והם היו מאושרים כאשר האדומים דחו את ההצעה הראשונית של ברצלונה בקיץ שלאחר מכן, אבל בפועל המועדון ניהל את העסק הכלכלי והמקצועי באופן מופתי. הוא הצליח לגרום למחירו של קוטיניו להאמיר, ניצל את הלחץ של הקטלונים ומכר את הברזילאי בעיתוי האופטימלי ובמחיר הנכון.
משחקן ברמתו, אשר עלה הון עתק, מצפים ליותר (Gettyimages)
הכסף הושקע בהחתמתם של אליסון ו-וירג'יל ואן דייק, וכך נפתרו שתי הבעיות הגדולות ביותר בהרכב. כעת יש לליברפול שוער ברמה גבוהה ואחד הבלמים הטובים בעולם, בעוד בחוד נטל מוחמד סלאח את ההובלה. עזיבתו של קוטיניו הועילה למצרי, השלישייה עם רוברטו פירמינו וסאדיו מאנה מתפקדת נהדר בלעדיו, ג'רדאן שאקירי הוחתם על מנת לשמש גיבוי, וגם חוליית הקישור לא זקוקה לו. ליברפול מרגישה בשלה מאי פעם להתמודד מול מנצ'סטר סיטי על תואר האליפות.
מנגד, לקוטיניו כבר יש אליפות. הוא זכה בה בעונה שעברה עם בארסה, כאשר הבקיע 8 שערים ב-18 משחקי הליגה הראשונים בקבוצה. ואולם, העונה הוא מבלה הרבה יותר על הספסל, כבש רק 4 פעמים בליגה ב-20 הופעות, מתוכם 13 בלבד היו בהרכב. במקום ליהנות מהעזיבה של אינייסטה ליפן, הוא רק הפסיד, כי תכונותיו שונות בתכלית מאלה של אנדרס הקדוש – בינתיים ארתור קרוב אליו יותר, ובעונה הבאה כבר מחכה על הקווים היורש האמיתי, פרנקי דה יונג שנרכש מאיאקס תמורת 75 מיליון יורו. זהו סכום מכובד מאוד, אבל נמוך בהשוואה לצ'קים ששולמו תמורת קוטיניו ודמבלה, והדבר יקל מאוד על ההולנדי. רף הציפיות יהיה טיפה יותר נמוך. מאידך, לקוטיניו הציפיות מפריעות. ואלוורדה אפילו נאלץ להצהיר כי הברזילאי "חסר מזל" כהגדרתו ולטעון כי הוא מסוגל לשתף פעולה עם דמבלה.
יש בזה אפילו משהו קצת מעליב כי, בניגוד לדמבלה, קוטיניו לא עושה כותרות שליליות, לא סובל מבעיית אגו ולא מאחר לאימונים. הברזילאי השתלב היטב במרקם החברתי, שמח לשתף פעולה עם מסי וסוארס, ומרבה לחייך על הדשא. באופן כללי, יהיה מגוחך לחלוטין להגדירו ככישלון, ובגיל 26 הזמן עשוי לפעול לטובתו.
אולי הערב? פיליפה קוטיניו (Gettyimages)
לו היה מגיע עם תווית אחרת ובאריזה אחרת, היו מסתכלים עליו כעל שחקן עם פוטנציאל אדיר לקראת העתיד. במתכונת הנוכחית, כשחקן היקר ביותר בתולדות בארסה, שהגיע אחרי משא ומתן מפרך, הוא לא יכול להיחשב בשלב זה להצלחה. "המועדון לא יכול להרשות לעצמו שחקן של 120 מיליון יורו שיושב על הספסל. יש תחושה שקוטיניו מסוגל לעשות יותר. הוא חייב לעשות צעד קדימה ולהיות השחקן שציפו ממנו", נכתב במאמר המערכת של מארקה בחודש שעבר, כאשר ציינו שנה להחתמתו של הברזילאי.
הערב (21:50, ישיר בספורט4), בקלאסיקו הביתי מול ריאל מדריד במשחק הראשון בחצי גמר גביע המלך, יש לו הזדמנות לעשות צעד קדימה. בעוד מסי אינו בכשירות מלאה, מישהו אחר צריך למלא את מקומו. בקלאסיקו בליגה באוקטובר, כאשר הפרעוש לא היה על המגרש, פתח קוטיניו את חגיגת השערים עם בעיטה נהדרת בדקה ה-11, אבל זה קצת נשכח בעקבות השלושער של סוארס בדרך ל-1:5. האם התסריט יהיה טוב עוד יותר הפעם?
מה דעתך על הכתבה?