הנה לכם מצב הזוי – יובנטוס דוהרת לעונה הטובה ביותר בתולדותיה בליגה האיטלקית, כשהבטיחה מעשית זכייה שמינית ברציפות באליפות אשר תהיה החמישית ברציפות בהדרכתו של מסימיליאנו אלגרי, אבל האוהדים תוקפים אותו ללא הפסקה.
אלגרי זכה בדאבל בארבע השנים הראשונות שלו על הקווים בטורינו, והצעיד את הקבוצה לשני גמרים בליגת האלופות אחרי שקודמו בתפקיד אנטוניו קונטה טען כי אין ליובה מה למכור באירופה. ועדיין, ביציעים מחכים בקוצר רוח לעזיבתו. הביקורת הפכה להיות ארסית עד כדי כך שאלגרי בחר לסגור את כל החשבונות שלו ברשתות החברתיות. הוא נהג לשתף את העולם במחשבותיו אודות משחקים, אך התגובות לא הותירו לו ברירה. זה היה מוגזם.
וזה הרי אבסורד. כאשר מונה אלגרי בקיץ 2014, אחרי ההתפטרות המפתיעה של קונטה בתחילת המחנה האימונים, הציפיות היו נמוכות להחריד. איש לא האמין בו. הצלחתו אדירה בכל קנה מידה. היא בלתי נתפסת. הוא התגבר על השינויים התכופים בסגל ועל מכירת הכוכבים, השתמש תמיד בשחקנים שעמדו לרשותו בלי להתלונן, ידע להשתלט על כמויות גדולות של אגו בחדר ההלבשה, העמיד את כולם במקום, הופיע תמיד באופן קרוב לשלמות בכלי התקשורת, מעולם לא ביקר את המועדון כפי שעשה קונטה, וזכה בתואר אחרי תואר – רק כדי לשמוע כי כל אחד יכול לעשות את זה ביובה.
אלגרי. התארים המקומיים הפכו למובן מאליו (AFP)
במקום להיכשל, הוא העלה את רצף הציפיות לשמיים גם באירופה, וההעפלה לגמר ליגת האלופות כבר ב-2015 הגדירה מראש את אי הזכיה בכל השנים העוקבות כפיאסקו – זאת למרות שיובנטוס לא זכתה במפעל עם אף מאמן מאז 1996.
אז עכשיו הובא החיזוק האולטימטיבי כדי לשים קץ לרצף "האכזבות" לכאורה בצ'מפיונס-ליג. המלך הבלתי מעורער בתולדות המפעל, כריסטיאנו רונאלדו, נחת ביובה בצעד סנסציוני. הוא עזב את ריאל מדריד אחרי תשע שנים על מנת להביא בעיקר את הגביע עם האוזניים הגדולות. כך הוא הכריז בעצמו, כי הרי האליפות באיטליה נתפסת כמובנת מאליה, ולא מזלזלים בה גם כאשר המאזן בליגה עומד על 21 נצחונות ו-3 תוצאות תיקו ב-24 משחקים.
ודווקא עם כוכב העל הפורטוגלי, שכבר זכה בליגת האלופות לא פחות מחמש פעמים בקריירה, קרובה יובנטוס להדחה כבר בשמינית הגמר. המשחק החלש במדריד מול אתלטיקו לפני שלושה שבועות, וההפסד המוצדק 2:0 אשר אמור היה להיות אף גבוה יותר, נחשב לתוצאה מכוננת שמעמידה את אלגרי ורונאלדו במבחן עצום.
אלגרי מאוכזב מול אתלטיקו. הובס מול סימאונה (Gettyimages)
מבחינת המאמן, מדברים על סוף הקדנציה – אם כי זה לא בהכרח רע מבחינתו. כפי שסיפר חברו הטוב ג'ובאני גלאונה, מאמן העבר הוותיק שהדריך את אלגרי בפסקארה בתחילת שנות ה-90', בהחלט ניכרת תחושה של מיצוי. מה כבר יש לו לחפש שם? "ללא קשר לתוצאה הסופית בליגת האלופות העונה, זמנו ביובנטוס תם. היתה לו הזדמנות ללכת לארסנל, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד או ריאל מדריד בקיץ שעבר, והוא דחה את האופציות האלה על מנת לנסות לזכות בליגת האלופות עם יובנטוס, אבל לא תהיה דרמה מבחינתו אם לא יזכה. הוא ימשיך הלאה. הוא לא חייב לזכות רק כי יש לו עכשיו רונאלדו בסגל", אמר גלאונה ורמז כי עתידו המקצועי מובטח.
ואכן, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וריאל מדריד שמינתה אתמול את זינדין זידאן, אולי לא מחפשות כעת מאמן, אבל אלגרי יסתדר. הוא ממלכתי, סמכותי וגמיש. הוא יודע לטפל בכוכבים, ומסתדר גם עם דמויות מורכבות בהנהלה. עובדה – את הכביסה המלוכלכת מהשיחות עם הנשיא אנדראה אניילי הוא לא מכבס באופן פומבי. אם היה רוצה, אפשר היה להדליף המון. רק עכשיו אנחנו מקבלים דיווחים מסוימים כי המאמן חש פגוע אחרי שלא קיבל גיבוי מספק אחרי ההפסד הצורם מול אתלטיקו. התבוסה הטקטית לדייגו סימאונה היתה ברורה, אבל המועדון אפילו לא ניסה לעזור לו מול אלפי המבקרים, והדבר מחזק את התחושה שהוא צריך למצוא אתגר חדש ומרענן.
אלגרי לקח את המפלה מול סימאונה בצורה קשה, אבל עבור רונאלדו היא משמעותית הרבה יותר. הוא הרי המומחה מספר אחת לאתלטיקו. מבחינתו זה עדיין סוג של דרבי עירוני. הוא ניצח את האדומים-לבנים פעמיים בגמר ליגת האלופות. בדיוק בשביל המשחקים האלה הביאו אותו ליובנטוס. אפשר להבקיע מול ססואולו ופרוזינונה, אבל זה לא העיקר. ודווקא אתלטיקו הצליחה לשתק אותו במשחק הראשון. הצמד האורוגוואי, דייגו גודין וחוסה חימנס, חיסלו אותו – וגם הבקיעו מהעבר השני. והם עשו את זה אחרי שאורוגוואי גברה על פורטוגל בשמינית גמר המונדיאל. להפסיד להם בשלב הזה גם בצ'מפיונס-ליג יהיה כואב במיוחד.
רונאלדו מול חימנס. כל העיניים אליו (Gettyimages)
אז נכון – על הנייר עוד יהיו לרונאלדו הזדמנויות נוספות לזכות בליגת האלופות עם יובנטוס. זו עונתו הראשונה. מצד שני, הוא כבר חגג בחודש שעבר את יום הולדתו ה-34, וגם הוא יודע שאינו נצחי. עם כל שנה שתחלוף, השפעתו להצטמצם. העונה זה הצ'אנס הטוב ביותר, והערב – בגומלין מול אתלטיקו – זו בדיוק הבמה לה הוא זקוק.
כי הרי ברור שזה אפשרי. אם אייאקס מסוגלת למחוק פיגור ביתי מול ריאל ולהביס אותה 1:4 בסנטיאגו ברנבאו, אם מנצ'סטר יונייטד עולה אחרי הפסד 2:0 ביתי לפריז סן ז'רמן, ברור כשמש שגם קאמבק של הגברת הזקנה בא בחשבון. אחרי הכל, היא כמעט חוללה נס מול ריאל מדריד של רונאלדו עצמו ברבע הגמר בעונה שעברה. הקבוצה של סימאונה, גודין וחימנס מצטיינת בשמירה על היתרון, אבל גם היא יכולה להיות פגיעה. רונאלדו הוכיח זאת פעמים רבות בעבר. ועכשיו, ביחד עם אלגרי, הוא חייב להתעלות ולהציג את משחקו הטוב ביותר במדים החדשים. הוא מרגיש שזו חובתו. אבל האם הוא מסוגל?
מה דעתך על הכתבה?