נבחרת ישראל תפתח ביום חמישי את משימת מוקדמות יורו 2020, במשחק ביתי מול סלובניה. חשיבותו גדולה במיוחד מפני שהתחלה ברגל ימין נושאת רוח של התלהבות, המחפה לא פעם על מגרעות ידועות.
אמנם בכדורגל אין נוסחאות קבועות, ואולם בדרך כלל נבחרת לאומית כוללת בהרכבה הפותח שחקנים בעלי קילומטרז' שוטף, כמעט טבעי שיהיו בו אותם כדורגלנים המופיעים בקביעות בהרכב קבוצותיהם בליגה, והם אלה המצויים "בכושר משחק". כך צריך לדעתי לנהוג גם אנדי הרצוג בנבחרת ישראל.
אני מוצא לנכון להדגיש זאת דווקא לפני פרסום ההרכב, וכמובן שעוד לפני סיומו של המשחק מול סלובניה. כי אחריו תהיה זו "חוכמה" קטנה מאד לבקר החלטות מקצועיות של מאמן. למען ההגינות ולמען הסר כל ספק, ראוי להדגיש שכל מאמן, בקבוצה או בנבחרת, רואה את שחקניו באימונים, וכי הוא בוודאי רוצה שהטובים ביותר יעלו בהרכב הפותח. הדברים נכונים גם בנבחרת הלאומית של ישראל.
המשחקים בחיפה יכולים לשמש מקפצה להמשך הטורניר. אנדי הרצוג (עדי אבישין)
ומפני שאנדי הרצוג כבר מכיר מצוין את השחקנים ואת מי שכבר אימן במסגרת ליגת האומות החדשה של אירופה, הוא זה שיעמוד למבחן. לא רק למשחק הקרוב, אלא גם לזה שאחריו, מול נבחרת אוסטריה. המשחקים בחיפה הם בהפרש של שלושה ימים בלבד, ויכולים לכן לשמש מקפצה להמשך טורניר המוקדמות.
במשך שנים רבות מקווה קהל האוהדים שסוף סוף יעלה בידי הנבחרת להגיע לאחת "מהמסיבות" הגדולות של הכדורגל: גביע העולם או אליפות אירופה. ובכל פעם הופכת התקווה לאכזבה מרה. אני לא בטוח שהפעם "ישבר הקרח", וזאת בין היתר מהטעם הפשוט: ליגת העל של העונה היא מהחלשות ביותר שידענו.
מכבי תל אביב שהייתה בדרגה מעל כל הקבוצות, מובילה את הטבלה כאשר במרבית משחקיה הספיק לה "הילוך שני" בלבד כדי לנצח. כך בהדרגה אף יצרה לעצמה יתרון נקודות עצום על פני המקום השני. אולם במשחק עם סלובניה הדרישות יהיו כבר ברמה גבוהה יותר, בעיקר במהירות הביצוע ובכושר הגופני, המעמידים בפני השחקנים אתגר התובע מאמץ יתר.
מה שעובד בליגה לא בהכרח יעבוד בנבחרת (עדי אבישי)
ההרכב הישראלי יכלול כמובן גם שחקנים אחדים המופיעים בקבוצות מליגות זרות שונות. בהתייחסותי לכך שתמיד עדיף לשחק עם כדורגלני הרכב בקבוצותיהם, הכוונה גם לליגיונרים שלנו. אגב, לא סתם אינני כותב על המערך ועל שיטת המשחק של הנבחרת. מזמן הגעתי למסקנה שמרוב דיבורים על טקטיקה, כולם שוכחים שהכדורגל אינו משחק מסובך מידי. הלב הגדול, האמביציה והרצון לשחק כדי לנצח ולא רק כדי להתגונן, הם שעושים פעמים רבות את ההבדל.
כאשר מנסים להגביל שחקנים, חוסמים בכך את הכישרון שברגליהם. העיקרון היחיד שצריך להנחות את השחקנים שלנו הוא לשמור על רווחים קרובים בין ההגנה לקישור ובין הקישור להתקפה. זו הדרך שבה תמיד ניתן יהיה לסייע לכל שחקן. מזמן אמר ריינולדס מיכלס ,שהיה מאמנה של נבחרת הולנד הגדולה, שהכדורגל אשר מביא להצלחות הוא משחק הכדורגל הטוטלי. זה שבו כמעט כולם מסוגלים לעשות כל פעולה הכרחית ורצויה במשחק. נכון, אולי קל לדבר על כך והדבר דורש מיומנות גבוהה, אבל כך אני רוצה לראות את הנבחרת שלנו מול סלובניה.
ועוד דבר שיש לחדדו עוד לפני עליית השחקנים למגרש ביצטדיון עופר: הייתי ביציע העיתונות באותו משחק הנבחרת, בהפסד 1:0 למקדוניה, שבו חלק מהקהל הישראלי שרק בוז מחריש אוזניים לערן זהבי, ששימש אז כקפטן הנבחרת. הגיעו הדברים לידי כך שזהבי זרק את סרט הקפטן. בוז של קהל ישראלי, במשחק ביתי, לאחד משחקני הנבחרת, הוא בעיני דבר בלתי נתפס ומביש.
כולי תקווה שהכדורגלן המנוסה, שהתחרט על אותו מעשה, יזכה הפעם לקבלת פנים אוהדת. הוא כמו כל שחקן הלובש את מדי הלאום מייצג כמיטב יכולתו את הכדורגל הישראלי ואת המדינה. על הקהל לדעת להפריד בין אהדתו לקבוצותיו במשחקי הליגה, לבין תמיכתו בנבחרת. כי זו חייבת להיות תמיכה בלתי מסויגת.
ערן זהבי. על הקהל לדעת לעשות את ההפרדה (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?