זו גם השאלה שהפניתי ליצחק ויסוקר, שהיה שוער הנבחרת באותו מונדיאל, שנערך במכסיקו. ויסוקר: "האמת היא ששחקנים מאותו דור אימנו לאחר פרישתם, אבל למעשה לא לתקופות ארוכות מדי. הם לא נשארו בשטח לאורך זמן, משום שהדבר לא התאים להם. בוודאי שיש להצטער על כך מפני שהכדורגל בארץ הפסיד את מי שרכשו ניסיון, והשתתפו כשחקנים ברמה הבין-ארצית הגבוהה ביותר. לכן ההפסד והטעות של הכדורגל אינם סתם גדולים, אלא ענקים".
יצחק ויסוקר הוא ללא ספק מגדולי השוערים בהיסטוריה של נבחרת ישראל. קל לי לקבוע זאת משום שראיתיו במשחקים רבים מאד, ממש מראשית דרכו. אחיו, יעקב, שקדם לו כשוער במדי הלאום ובקבוצת הפועל פתח-תקוה, שיחק בתקופה שבה היו לנו שוערים מעולים דוגמת יעקב חודורוב, אברהם בנדורי, וחיים בוך, שהיו בעיקר בשנות ה-50 שחקני מפתח בהצלחות קבוצותיהם. כוכבו של יצחק ויסוקר דרך כבר בהיותו בן 18, וברזומה שלו 69 הופעות במדי נבחרת ישראל. הוא היה שותף לזכיית נבחרת הנוער באליפות אסיה, כך גם בנבחרת הבוגרת שזכתה בגביע אסיה. הגיע עם הנבחרת הלאומית לטורניר האולימפי של 1968 (אך לא שיחק בו בגלל פציעה), וכן לטורניר האולימפי של 1976. מעבר לכך זכה עם קבוצת מכבי נתניה בשתי אליפויות ישראל, בגביע המדינה, ובטורניר האינטרטוטו. במילים אחרות: ויסוקר היה בכל אחד מהצמתים המרכזיים של הכדורגל שלנו.
יצחק ויסוקר בשער נבחרת ישראל. שמר על שער נקי בתיקו מול איטליה במונדיאל (AFPׂ)
במונדיאל 1970 שנערך כאמור במכסיקו, שיחק יצחק ויסוקר בשלושה המשחקים שקיימה שם הנבחרת. תחילה בניצחון אורוגוואי על ישראל בתוצאה 0:2, ואחר כך בשתי תוצאות התיקו שהשיגה – 1:1 מול שוודיה, (משער של מוטלה שפיגלר), ו- 0:0 מול איטליה (שהגיעה עד למשחק הגמר בו הפסידה 4:1 לברזיל).
השחקנים ששיחקו אז לצידו בנבחרת היו: דוד פרימו, שמואל רוזנטל, צבי רוזן, ישעיהו שווגר, יצחק שום, גיורא שפיגל, רחמים טלבי, דניאל (שמילו) רום, יהושוע פייגנבוים, מוטלה שפיגלר, יוחנן וולך, שרגא בר, רוני שורוק ומיקו בלו.
מהי לדעתך היום רמת שוערי הליגה?
ויסוקר: "הם מתאים לרמתה הכללית. לא מעליה ולא מתחתיה".
האם הם טובים פחות משוערי תקופתך?
תשובה: "יתכן שפעם השוערים היו מעל רמתה של הליגה הבכירה. שוערים מגיעים לבשלות בגיל מאוחר יחסית. אני למשל רכשתי ניסיון כבר בגיל צעיר, בעיקר מפני שהייתי שוער הנבחרת הבוגרת".
האם היום אתה מגיע למגרשים כצופה במשחקי הליגות?
תשובה: "לא, והדבר אינו נובע חלילה מזלזול. אינני מגיע למשחקי הליגה בגלל הדברים הקטנים שמפריעים לי מסביב. כל אותם דברים שעליהם ניתן לומר שהם לא כל כך נחמדים, ואני רק מקווה שיהיה טוב יותר".
ויסוקר. לא נפרד מהכדור (אלבום פרטי)
והנבחרת?
ויסוקר: "את משחקיה אני הולך לראות, שכן נותרתי אוהד שלה. את המשחק עם אוסטריה החמצתי רק בגלל שהייתי באותו יום בחו"ל.
ויסוקר, יש להדגיש, אימן לאחר פרישתו, לפרקי זמן קצרים, ואף היה עוזרו של דוד שוויצר, באימון הפועל פתח-תקוה, ועם זאת מדובר בתקופות לא ארוכות.
האם במבט לאחור היה רגע שבו "פספסת" משהו בקריירה שלאחר פרישתך?
ויסוקר: "היה רגע כזה כאשר חיים הברפלד, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, קרא לי למשרדו וביקש שאקח על עצמי את ארגון וניהול כל מחלקת הנוער של ההתאחדות. סירבתי רק מפני שרציתי לאמן. זה היה באמת פספוס משמעותי של הזדמנות גדולה לעשות משהו בעל ערך. ואולם במבט לאחור הייתי כשחקן בהצלחות הכי גדולות של הכדורגל, אם ברמה של הנבחרות, ואם ברמת קבוצות. הייתי שם, וזהו הישג שאין לו כנראה אח ורע בכדורגל הישראלי".
מה דעתך על הכתבה?