המשחק שפתח את המחזור ה-31 בטרנר, הפגיש שתי קבוצות, שמצד אחד רוצות נאבקות על כרטיס לאירופה ומצד שני, משתמשות במשחקים עד לסיום העונה כסוג של מבחן בד לסגל וקרקע לניסויים לצוות המקצועי לקראת העונה הבאה.
שני המאמנים פתחו במערכי מראה של 3:5:2, כשבכר הפתיע עם שינויי תפקוד לשלושה שחקנים. זריהן, שחקן כנף ימין בימים כתיקונם, פתח כמגן שמאלי, קבהא, קשר אחורי שיחק כבלם מרכזי וסאבו כקשר מרכזי, כשחקן האחורי בקישור. בלבול מנגד הפתיע כשהחזיר את חיימוב ל-11 והמשיך עם שועה, פריי הנהדר ורוקאביצה בשלישייה הקדמית.
העובדה שהמערכים היו דומים והמשימות ההגנתיות היו מאוד ספציפיות, גרמו לכך שבכל איבוד כדור או טעות הגנתית של שחקן ההגנות נחשפו, מה שסיפק לנו קצב משחק גבוה ומצבים טובים לשתי הקבוצות בעשרים הדקות הראשונות. אבל הדקות הללו היו רק הקדמה לערב הגדול ביותר עד היום של מערכת ה-VAR בישראל.
המחצית הראשונה שייכת ל-VAR (דני מרון)
ההחלטה הראשונה והפחות דרמטית הגיע בדקה ה 25, כשאריק סאבו, שמשום מה הועדף על אוגו וטאפוקו כקשר אחורי, הורחק בצהוב שני שהומר בצדק לכרטיס אדום ישיר על כניסה מסוכנת מעל הקרסול של מאנז'ק. חמש דקות חלפו וה VAR אישר את ההרחקה של אטיין ריינן, שהכשיל את בן שהר כשהוא השחקן האחרון בדרך לשער.
שתי ההרחקות כמובן פתחו את המשחק וגרמו למאמנים לשנות את המערכים ושתיהן עברו ל-4:4:1, בכר נאלץ לעשות חילוף ולהכניס את ביטון במקום האסלביינק. ה-VAR נכנס שוב לפעולה בדקה ה 56 כשפסל, ובצדק שער של בן שהר. בכר ובלבול הימרו על התקפה ובסופו של דבר, הקבוצה עם השחקן הכי איכותי על המגרש כבשה. לואי טאהא לא יכל להתמודד עם הצעד הראשון של פריי האדיר, שבישל באומנות לשון וייסמן את שער הניצחון.
פריי ווייסמן חוגגים את שער הניצחון (דני מרון)
מכבי חיפה, שפתחה את הפלייאוף העליון עם שלושה הפסדים, חזרה להיראות כמו הקבוצה מהסיבוב השני של העונה היישר למקום ה-2 בטבלה. קארים פריי שוב הראה שהוא הזר הכי איכותי בליגה. זה יהיה פשע של קברניטי מכבי חיפה במידה ולא יממשו את האופציה עליו, אין ברירה אחרת. במידה והירוקים מחפשים שדרוג לעונה הבאה, פריי הוא האיש שיצטרכו לבנות סביבו.
גם מנדז'ק ממשיך בכיוון החיובי שלו ונראה נהדר משחק שני ברציפות. מצד שני, אם חיפה שואפת לאתגר את מכבי ת"א, היא תהיה חייבת לשדרג משמעותית 3 עמדות – שוער, מגן שמאלי ועוד שחקן כנף איכותי, שיאפשר לבלבול גיוון במערכים וישמש כמטרה למסירות של פריי ושועה.
לחיפה בהחלט יש פוטנציאל, אבל היא עדיין חסרה עומק ובעיקר החלטה לגבי הכיוון שאליו היא הולכת מבחינה טקטית. האם היא תמשיך עם מערך של שלושה בלמים? מערך שגורם להם להתבטל בצד ההתקפי כפי שראינו פעמים רבות העונה, עניין שלא התקבל באהבה אצל הקהל הירוק, או שתתעקש להיות דומיננטית בכל משחק ותציג כדורגל שוטף והתקפי, מה שיאלץ את בלבול לשנות מערך וגם לשנות כיוון בבניית הקבוצה.
מכבי חיפה בצומת דרכים לקראת העונה הבאה (דני מרון)
אצל האלופה היוצאת מנגד, מסתמנת בעיה לא פשוטה לקראת העונה הבאה. ב"ש מחזיקה כרגע 5 זרים שעל כולם קשה לבנות לעתיד – ויטור פציע, אוגו בדרך לוואקמה, טאפוקו לא נראה כמו היורש, סאבו איבד את דרכו מאז עזב את טדי והאסלביינק שמסתמן כרכישה של לחץ שלא תחזיר את ההשקעה.
ומעבר לכך, גם הסגל הישראלי דליל – מליקסון לא נעשה צעיר יותר (באוקטובר ימלאו לו 35), בן בסט ועזרא כנראה יעזבו, אוחנה למרות הכישרון האדיר עדיין מתאושש מפציעה וזריהן לא יציב. היתרון הגדול של ב"ש עומד על הקווים, אבל גם בכר יודע, שעם כל הכבוד ליכולות האימון שלו (ויש המון כבוד), ללא חומר שחקנים איכותי (דבר שיחייב שינוי רדיקלי בסגל), המשימה שלו להחזיר את ב"ש למאבק רציני על האליפות, תהיה קשה עד בלתי אפשרית.
מה דעתך על הכתבה?