לקראת כניסת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בחרתי הפעם להביא את סיפורו של הטניסאי היהודי ד"ר דניאל פרן, שייצג בראשית שנות ה-30 את נבחרת הטניס של גרמניה, ושחייו ניצלו בזכות החלטה גורלית שקיבל.
פרן נולד בספטמבר 1904 בוילנה, אבל עבר כעבור שנים לגרמניה, השתקע שם ועשה חיל במגרשי הטניס. ב-1929 הוא דורג במקום השמיני בעולם. ב-1932 הכתיר אותו מגזין הטניס של ארצות-הברית כטניסאי מספר 1 של אירופה. הכוכב היהודי-גרמני דורג שישי בעולם ב-1932 וב-1934 דורג במקום השביעי בעולם. דניאל היה כוכב של ממש ומשך ארבע שנים רצופות, מ-1928 ועד 1932, היה למחבט מספר 1 של גרמניה. הישגו הגדול ביותר במדי נבחרת גרמניה נרשם ב-1932, כאשר הוביל אותה בברלין לניצחון על נבחרת בריטניה בשלב חצי גמר האזור האירופי של גביע דייויס.
אבל ב-1933 עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאסר עליו להשתתף בתחרויות. לא עמדו לו הישגיו הרבים והמרשימים ברמה הבין-לאומית. המשטר הנאצי הביא לידי כך שאיגוד הטניס הגרמני פרסם באפריל 1933 מנשר ובו שלוש הוראות.
האחת: שום טניסאי יהודי לא יבחר לנבחרת הארצית, וייאסר עליו גם להשתתף במשחקי גביע דייויס.
השנייה: שום קבוצה יהודית לא תוכל להשתייך להתאחדות הטניס הגרמנית.
השלישית: שום יהודי לא יוכל להיות בעל מישרה ותפקיד בהתאחדות הטניס הגרמנית.
ההוראה שהונחתה כללה גם התייחסות ישירה ומיוחדת לד"ר דניאל פרן עצמו ונכתב בה כי הוא לא ייכלל בנבחרת הדייויס הגרמנית למשחקי 1933. בשנים 1928 ועד 1932, בהן כן הופיע דניאל פרן למען גרמניה במשחקי גביע דייויס, הוא ניצח ב-21 משחקים והפסיד בתשעה. ההחלטה לנשלו מהנבחרת גררה תגובה נמרצת מצידם של הטניסאי הבריטי האגדי פרד פרי ושל הנרי וילפרד, והם הביעו את מחאתם במכתב גלוי שפורסם בטיימס הלונדוני.
פרן המאוכזב עשה למזלו הרב מעשה. הודות לכך שהספונסר שתמך בו היה שימעון מרקס, ראש רשת החנויות "מרקס אנד ספנסר", היגרו דניאל ואישתו שרלוט לאנגליה, השתכנו בלונדון וזכו שם לקבל נתינות בריטית. כיוון שכך המשיך לשחק טניס תחרותי, ועם זאת התברר שכבר לא הצליח להפגין את הרמה הגבוהה והמרשימה שאותה הציג במשחקיו הרבים במגרשי גרמניה.
מכל מקום, ההחלטה לעזוב את גרמניה ולהגיע לאי הבריטי, הצילה כמובן את חייו. הוא הלך לעולמו בשנת 1991. דניאל פרן הוא אחד מהספורטאים ששמו הונצח ב"היכל התהילה" של אגדות הספורט היהודים מאז ומעולם.
מה דעתך על הכתבה?