אימוני הבכורה של ס.כ. נס ציונה והפועל חדרה פותחים עבורן עונה שהיא קריטית. לאחת זו תהיה עונה ראשונה בליגת העל, וראשונה בליגה הבכירה מזה 51 שנה. השנייה, תצטרך להתמודד עם תסמונת "העונה השנייה" שקיפדה לא אחת חלומות על התבססות בליגה הבכירה לאורך שנים.
לעלייה של קבוצה, שלא הייתה מעולם בליגה הבכירה, או לפחות עשור ומעלה, יש חיי מדף קצרים. מאז קום המדינה לא שרדו 19 קבוצות כאלה בליגה הבכירה יותר מעונה. הכמות גדולה עוד יותר אם מוסיפים לכך קבוצות מתנדנדות, כאלה שיורדות ועולות תכופות. שמונה קבוצות לא הצליחו לשרוד את העונה השנייה, ומצד שני, יש 20 קבוצות שכן הצליחו לשרוד לאורך זמן, אבל רובן היו קבוצות עם בסיס עירוני וקהילתי גדול וחלקן היו קבוצות שבסופו של דבר לא שרדו לאורך זמן. למעט הפועל ירושלים שהחזיקה מעמד 21 שנים ברציפות, מהעלייה הראשונה ועד לירידה הראשונה, הרוב החזיקו פחות, ואף פחות באופן משמעותי.
יוצאות מן הכלל הן קבוצות כמו מ.ס. אשדוד (ובגלגולה הקודם עירוני אשדוד), קריית שמונה ובני סכנין, קבוצות שהיו בעברן גם בליגה ב' (כמו חדרה ונס ציונה), אבל באופן יחסי שורדות שנים ארוכות בליגה הבכירה, וגם מצליחות לשוב במהרה לליגה הבכירה, במקרה והן יורדות. ויש את הפועל חולון ב-1971, הפועל מרמורק ב-1973, בית"ר נתניה ב-1987, הפועל טייבה ב-1997, וקריית גת ב-2002, שלא רק שירדו בתוך עונה, הן גם לא שחזרו את ההישג, וחלקן גם התפרק, ושב בתצורות אחרות.
הפועל חדרה באימון הפתיחה. יוכלו לשרוד? (דני מרון)
נס ציונה והפועל חדרה דומות בהרבה מובנים: מדובר במועדונים שביקרו בליגה הבכירה עוד כשבגרוש היה חור, מייצגות קהילה קטנה יחסית, ולליגת העל הגיעו מליגה א' בתוך שנתיים. המעבר מליגת חובבים, שבה אין בקרת תקציבים לליגה שבה תקציב המינימום הוא מעל 10 מיליון שקלים הוא מעבר חד, והחדות במעבר מתבטאת בראש ובראשונה במתקן. לא זו בלבד שהקבוצות האלה צריכות להתמודד עם ההיבטים השונים של משחק בליגה הבכירה – כולל שידור ישיר ומלא של כל משחק – הן גם צריכות להתמודד עם מעבר למגרש חדש, שכן עומד בסטנדרטים של ליגת העל.
כאמור, מאז בית"ר ירושלים והפועל חדרה ב-1955, שעלו וירדו בתוך עונה, היו עוד 17 קבוצות חסרות ניסיון שעלו וירדו בתוך עונה. נכון, בין 19 הקבוצות שהתרסקו בתוך עונה נכללות קבוצות שהיו קודם לכן בליגה הבכירה, אבל בחלוף עשור בין ירידה לעליה, מתחלפת לרוב כל המערכת, ולמעט חלק קטן מהאוהדים, מדובר בדור שלא ידע את יוסף, והעליה החוזרת היא עליה ראשונה לכל דבר.
הפועל אשקלון הייתה ב-2011 האחרונה שעלתה וירדה בתוך עונה, אבל במילניום הנוכחי זכורה בעיקר מכבי קריית גת, שעונתה היחידה אי פעם בליגת העל הסתיימה אמנם בירידה, אבל על הדרך ניצחה הקבוצה את האלופה המכהנת, ומי שתזכה שוב באותה עונה באליפות – מכבי חיפה – 0:4, במשחק בלתי נשכח בקריית אליעזר.
יוצאים לדרך. שוב אחרי 51 שנים (האתר הרשמי של נס ציונה)
גילי לנדאו היה שם כמאמן. "המודל של קבוצה העולה לליגת העל, שצריך ללכת בדרכו ולהתקנא בו, הוא זה של הפועל חדרה", אומר לנדאו, ומוסיף: "אני משווה את נס ציונה דווקא להפועל חדרה ולא לקריית גת, כי גם נס ציונה עשתה שתי עליות רצוף. המכנה המשותף של שתיהן הוא שהן האמינו בשחקנים שהעלו אותן מליגה א'. חדרה הלכה עם זה רחוק יותר וחלק מהשחקנים גם הוכיח את עצמו בליגת העל. זה צריך להיות המתכון של נס ציונה, אסור לה להפוך קבוצה של 11 שחקנים חדשים".
הפועל רעננה עלתה לפני עשור לראשונה בתולדותיה לליגת העל, וירדה בתוך עונה, אבל בניגוד ללא מעט קבוצות לפניה, היא הצליחה לחזור בתוך שלוש עונות, ולתקוע יתד בליגת העל. הבעלים, אשר אלון, היה בשתי הסיטואציות: "עלינו וירדנו אז כי עלו חמש קבוצות, ואנחנו היינו במקום החמישי. לא התכוונו באמת לעלות ולא היינו מוכנים לעליה הזו. ככה גם התייחסנו לזה, לא הייתה לזה היתכנות. כשהחלטנו לעלות באמת, עשינו את כל ההכנות הנדרשות. להגיד שלא למדנו לקח ממה שהיה לנו מאז? למדנו.
מה שעבד זה הניסיון שהיה לי במכבי נתניה. שם הכרתי את הקבוצות מליגת העל, הספקתי גם לרדת ליגה בנתניה ולהעלות אותה בחזרה. הניסיון של הבעלים, מאמנים ומנהלים, זה ממש חשוב בקטע הזה. הדבר השני זו צורת המשחק. רעננה שורדת בליגת העל רק בגלל שהמשחק שלה הוא משחק קשוח, משחק הגנתי עם מתפרצות. ואני מוכרח להודות: זו גם לא חוכמה גדולה להישאר ככה בליגה. מפעם לפעם הצלחנו להבריק ועשינו כמה משחקים יפים. אני לא אוהב את זה ורק אחרי שאנחנו יודעים שעברה השנה השנייה – שהיא יותר קשה כי לא לוקחים אותה באותה רצינות – ואחרי שנשארת בשנה הרביעית והחמישית ואתה מרגיש די יציב, אתה צריך לשנות גם את סגנון המשחק שלך. השנה נשחק בצורה פחות הגנתית וזה גם יביא אותנו למצב של ריסק רציני. אלה ההנחיות שהנחיתי את המאמן וזה מתבטא באופי השחקנים הזרים שהבאנו. יכול להיות שלא נצליח ונרד, אבל את זה אני גם אומר כל שנה".
שחקני נס ציונה חוגגים את העלייה לליגת העל (דני מרון)
אז, בסופו של תהליך ההיטמעות, אתה עדיין מעדיף למות יפה מאשר לחיות מכוער.
"חייתי מכוער 7 שנים. אני חושב שזה מספיק".
גם לנדאו חושב שהסיפור זה טקטיקה: "אני אישית פרצתי דרך המקום הזה בזכות זה ששיחקנו כדורגל התקפי. אצלי בהתקפה שיחקו פרוחננקובס, דוברובין, ניר חזות ויוסי גורדנה וניצחנו את מכבי חיפה 0:4 בקרית אליעזר. ובכל זאת, לא צריך להתבייש לשחק הגנה, ובאותה נשימה לא להתבייש להיות אמיצים ולהפתיע כשצריך. בטדי שיחקנו אז 4-2-4 וניצחנו. כשאתה נחות מקצועית, הדרך היחידה לנסות ולצמצם פערים זו הדרך הטקטית".
לאורך זמן, לא מדובר בתשתית מספיקה להישרדות אינסופית.
"הסתברותית, קבוצה טובה יוצאת לרוב ממועדון מאורגן, בעל חזון אסטרטגי, אבל כמה כאלה יש בארץ"?
איוניר. צופה לחדרה עונה קשה יותר (דני מרון)
גם לנדאו וגם מוטי איוניר, שאימן את הפועל נצרת עלית, שירדה ליגה ב-2006, אחרי שתי עונות בליגת העל, מדברים על עניינים לא כשרים שהורידו אותם. איוניר מזכיר כי היה במהלך העונה במרחק של 14 נקודות מירידה, אבל מודה שמצבה של הפועל חדרה, יהיה קשה יותר העונה: "זה מאוד נכון שהעונה השנייה הרבה יותר קשה מהעונה הראשונה, כי העונה הראשונה ממשיכה את עונת העלייה, יש יותר התלהבות, אתה מתחזק כי אתה עובר מכמות קטנה של זרים לכמות אחרת, אבל בעונה השנייה ההתלהבות יורדת, והקהל – במיוחד בקהילה קטנה – מתעייף. לפעמים יש 2-3 שחקנים, שהיו מאוד חשובים, והתאימו לליגה לאומית והמשכת איתם לליגה השנייה, אבל אז אתה מבין שהם טובים ללאומית, ואתה מחליף אותם. ההחלפה לא תמיד טובה, ואז, אין לך מנהיג".
חדרה שמרו על שחקנים, גם נס ציונה ישמרו.
"חדרה פגעו בינגו בזרים, וזה לא תמיד קורה. הבלם מתיאוס, טפוקו, פלומיין ולוסיו, זה 4 מ-6. זו הייתה ההצלחה הגדולה. בינואר, כשהם עזבו, הייתה ירידה".
אורי גוטמן. מוכשר אך חסר ניסיון כמאמן ראשי בליגת העל (דני מרון)
איך שורדים?
לחדרה תהיה השנה עונה יותר קשה, זה בטוח. היא החליפה מאמן, ולמרות שאני שומע שאורי גוטמן מוכשר, עדיין זו עונה ראשונה שלו כמאמן בוגרים. הוחלפו גם זרים. הדבר היחיד שמשחק לטובת חדרה זה שיש שתי עולות לא מאוד חזקות. הם יהיו חייבים לפגוע בזרים".
ויש גם את עניין מגרשי הבית. הקבוצות בעונה הראשונה לא יודו בכך, אבל אף עירייה לא תסכים לשים כסף על מתקן מפואר, שיעמוד בסטנדרטים, עבור קבוצה שאולי תרד בתוך שנה או שנתיים לליגה השנייה. ואז, כשזה לא קורה, מצפים לרגע שזה יקרה ולא מתניעים מהלך. איוניר חושב שזה דווקא זניח: "אם אתה לא קבוצה שיש לה 10,000 איש ואין לך בית מפחיד, אז בשביל מה? האוהדים מקללים קצת על הנסיעות, ובסוף מתרגלים. אין לך באמת בית ששומר עליך. לנצרת עלית היו 500 או 1000 איש במשחקי בית ולפעמים היו קבוצות חוץ עם יותר קהל ממה שיש באצטדיון".
מה דעתך על הכתבה?