רחוק מהעין, רחוק מהלב: אדי גוטליב עזב כדי להגשים חלום

לא ברור עד כמה תיפגע הפועל ת"א מקצועית מעזיבתו של הבלם אדי גוטליב לאורנבורג הרוסית, אבל מה שכן ברור מעל לכל ספק, הוא שאוהדי הקבוצה לא יזילו דמעה. הוא אף פעם לא היה אליל שלהם, הם השקיעו לא מעט כדי להכין שלט ענק עם המלים "גוטליב החוצה" ומבחינתם הוא כבר מזמן הגיע לנקודת האל-חזור בקבוצה.

וגוטליב? גם הוא לא התחבר לאוהדים אף שלבש את החולצה האדומה במשך ארבע שנים. היו לו שערי נגיחה מכריעים, היו לו המון חילוצי כדור מקו השער, אבל זוכרים לו בעיקר את הדרישה להשתחרר כשהפועל ת"א נכנסה להליך פירוק, את החרמת האימונים, את ההיעדרות שנמשכה חודשיים, את הירידה לליגה הלאומית, את הניתוקים הילדותיים. אפילו על החזרה לליגת העל וההישרדות ההרואית בעונה שעברה לא ממהרים לתת לו קרדיט.

מבחינה כלכלית הפועל ת"א תשלשל לקופתה מיליון שקלים וחצי, סכום שקרוב מאוד להשקעה בו במשך ארבע שנים. אורנבורג הציעה לפני כשבועיים 180,000 אירו והפועל ת"א הבהירה לסוכן שלו שבסכום הזה אין סיכוי שהוא יוכל לעזוב. מאז הרוסים לא רק ששיפרו את הצעתם, אלא הכפילו אותה. זה כבר סיפק את האדומים, הם חתמו על טופס השחרור והבלם בן ה-26 יצטרף לקבוצה שסיימה את העונה שעברה במקום השביעי בליגה הרוסית ופתחה אותה עם הפסד 2-1 לרוסטוב בחוץ.

הרוסים הכפילו את הצעתם, ראשי הפועל ת"א אפשרו לו להגשים חלום (מאור אלקסלסי)

מבחינת גוטליב מדובר בהגשמת חלום. הוא מתכנן את ההופעות שלו בליגה הרוסית כבר כמה שנים, ומיד אחרי הבדיקות הרפואיות תושלם העסקה. צריך כמובן להדגיש שגוטליב מדבר רוסית וההתאקלמות שלו אמורה להיות מהירה. מבחינת הפועל ת"א העסקה הייתה מאוד כדאית, במיוחד לאור העובדה שבחודש ינואר הוא היה יכול לנהל מו"מ ולעבור לכל קבוצה אליה ירצה להצטרף ללא תמורה בעונת 2020/21.

הקריירה של גוטליב ידעה במהלך השנים עליות ומורדות, כמעט כמו אופיו, כפי שמעידים חבריו לקבוצה. "הוא יכול היה להיות הבחור הכי נחמד בחדר ההלבשה, והוא יכול היה להיות הבחור הכי מנותק מכולם", סיפרו אתמול בהפועל, "הכל תלוי במצב הרוח שלו. להכיר אותו באמת, לעומק, בצורה מושלמת? את זה אף אחד לא מכיר".

מופנם עוד בעכו
גוטליב נולד בכרמיאל והתחיל לשחק באזור הצפון. הוא היה גם בצד הירוק של חיפה וגם בצד האדום לפני שעבר למחלקת הנוער של נווה יוסף, ממנה הגיע לקבוצת הנוער של הפועל עכו, ובגיל 19 בליגת העל כבר היה בלם קבוע. גם שם הוא היה מופנם. גם שם לא תמיד ידעו איך להתנהג איתו. באחת הפעמים שבהן "נעלם", חלפו יומיים שלמים עד שבעכו גילו שהוא נשפט בעת השירות הצבאי ולכן לא הגיע לאימונים ולמשחקים. ההצטיינות שלו בקבוצה הצפונית הובילה אותו להפועל ת"א ובדיוק לפני ארבע שנים הוא חתם על חוזה ראשון אצל האדומים לשנתיים, עם אופציה להארכת החוזה בשלוש שנים.

גם בעכו לא תמיד ידעו איך להתנהג איתו. גוטליב בתחילת דרכו (דני מרון)

העובדה שגוטליב שיחק בקביעות תחת כל המאמנים שעברו בארבע השנים האחרונות בהפועל ת"א לא הפכה אותו לשום סוג של סמל. הניתוק המנטלי לא היה רק מהשחקנים. גם יושבי הראש בתקופה שלו לא ידעו איך לאכול אותו. בתום השנתיים הראשונות בתקופת השפל של הפועל ת"א, עם הירידה לליגה הלאומית, הוא סיפר שהקבוצה הרוסית אופה רוצה אותו. היה לו גם מיני רומן עם מכבי חיפה בתקופת גיא לוזון, ואפילו למ.ס. אשדוד כמעט עבר, אבל כמעט הכל – כמו אופיו – היה מעורפל ולא חד.

וכן, יש בו גם את הצד החיובי. כל שחקן שהתאמן איתו יכול לספר על מקצוענות וגם ווינריות. הוא לא אחד שיתלונן על תנאי אימון, הוא לא אחד שיתחזה לפצוע וראשי הקבוצה זוכרים תקופה שהוא משך פגיעה במיניסקוס עד שלא הייתה ברירה אלא לנתח אותו. "מבחינת מוסר עבודה – אין עליו", אבל "אל תתעסקו איתו בכסף. תנו לו מה שמגיע לו – ובזמן!".

אחרי הפרוק של חברת "הראל אחזקות", לפני שנתיים וחצי, עם כניסת האחים ניסנוב לבעלות על המועדון, גוטליב טען לחוב ענק והגיש תביעת בוררות כדי להשתחרר מהקבוצה. הוא לא הסתפק בדרישה לפיצוי כספי, אלא סיפר גם שאין לו עניין לשחק בקבוצה שחלק מאוהדיה איים עליו בעת שהיה פצוע. הוא החרים את האימונים לחודשיים והתביעה שלו לשחרור נדחתה על ידי הבורר עמיאל תגר. התביעה והשמצת האוהדים העמיקה את הקרע. מבחינת השרופים של הפועל ת"א הוא היה מוקצה. הם הכינו שלטים, שרקו לו בוז בעת שנגע בכדור ולימים דווח גם על עימות פיזי איתם ממש. אחד האוהדים נשבע שגוטליב התקרב במהלך אימון על הגדר וירק לעברם.

ידע ימים סוערים מול האוהדים, אירועים שגלשו גם למתחם האימונים (דני מרון)

הוא אף פעם לא יצר לעצמו יחסי ציבור מול האוהדים, הם לא עניינו אותו, וגם כשהשחקנים חגגו הישגים על כר הדשא הוא נותר מנותק כמעט מנוכר. האוהדים והבעלים לא אהבו את זה. המקסימום שלו היה הנפת ידיים עם חבריו השחקנים, וגם זה לעיתים רחוקות. מבחינה מקצועית גוטליב מעולם לא לבש את המדים הלאומיים של הנבחרת הבוגרת. יש לו 16 משחקים בנבחרת הצעירה והשיא שלו היה בעת אירוח אליפות אירופה לנבחרות צעירות כשגיא לוזון הזמין אותו לסגל.

אי אפשר להיפרד מהבלם – עם 191 הופעות בליגת העל שהתחלקו בין 116 בהפועל עכו ו-75 בהפועל ת"א – מבלי להזכיר את סיפור המכוניות המפוארות שעדיין הן חלק בלתי נפרד מחייו. הוא אוהב אותן בוהקות, נוצצות, מיוחדות, ואת היפה שבהם דאג להביא בייבוא אישי. בלעדית בארץ. רק לאדי גוטליב הייתה כזו, ולאור מערכת היחסים הרעועה עם האוהדים הוא דאג להחנות אותה בכניסה למתחם וולפסון בדיוק מול מצלמות האבטחה כדי שאלה שלא מתים עליו לא "יטפלו" בה.

העזיבה אמורה להיות יעילה לשני הצדדים. יכול מאוד להיות שברוסיה תהיה לו חדוות חיים שונה לגמרי מזו שהייתה לו בכרך הגדול, וגם אוהדי הקבוצה יפסיקו להשמיץ את מי שנתן ולא נתן להפועל ת"א. והעיתונאים? הוא אף פעם לא היה חבר של אף אחד בתקשורת. לא שמעתם ממנו, בקושי ראיתם אותו עומד מול מצלמה והמקסימום שאני באופן אישי הצלחתי להוציא ממנו היה תשובה לשאלה אם האות ב' בשמו היא עם דגש או בלי דגש. זה הדבר היחיד שהוא נידב: "גוטליב זה עם ב' בסוף, לא עם ו'".