הקונצנזוס סביב רוג'ר פדרר מאשר: הוא הגדול מכולם

שלושתם, בשיאם, הטניס שלהם טוב יותר מזה ששיחקו בעבר. השנים משביחות אותו, מוסיפות לו ממדים, שלושתם מגוונים משהיו. במצבם הפיזי, כפי שזה נראה, לא חלה האטה. בדיקות מעבדה אולי יוכיחו שכן, אבל זה לא ניכר. רוג'ר פדרר מתנועע על המגרש באותה קלילות שבה התנועע לפני עשר שנים, נובאק ג'וקוביץ' ורפאל נדאל לא איבדו צעד. נדמה שלפדרר נוסף קמט בפניו, בשיפולי השפה העליונה, בינה לבין הלחי. מצחו גבה מעט.

שערו של נדאל הידלדל קצת באזור הפדחת וכיפת הראש. ג'וקוביץ' לא השתנה בכלל, זה מה שאני רואה. המבוגר בן 38, הצעיר בן 32, ביניהם נדאל בן 33, כך הם נראים בווימבלדון האחרון. מובן ששלטו בו, זה אף פעם לא היה אחרת.

פדרר פתח את העידן שלהם עם הגרנד סלאם הראשון שלו בווימבלדון 2003. מאז ועד האחרון שנלקח השבוע, שלושתם אספו 54 מתוך 65 גרנד סלאמים. יתר בני דורם התחלקו בפירורים. זה כבר סוף עונת הטניס הנוכחית במונחים של גרנד סלאמים. נותר לשחק עוד אחד – אליפות ארצות הברית הפתוחה. מי ייקח אותה, מילוש ראוניץ'? השורה התחתונה כל כך חד־משמעית, עד שאיננה מצריכה חפירה במרכיביה כדי להדגיש את הדומיננטיות של השלושה בטניס גברים ב-17 השנים האחרונות. וכמה מעט מקום הם השאירו לכל היתר על המגרש המרכזי. למי שנולד בתקופתם כמעט אין סיכוי להגיע למגרש המרכזי. במגרש המרכזי מחלקים את הגרנד סלאמים.

פדרר וג'וקוביץ' אחרי גמר ווימבלדון בו ניצח הסרבי (gettyimages)

שבע שנים מפרידות בין קונורס למקנרו, וארבע שנים בינו לבין בורג. שלושתם שלטו בטניס בעשור שבין 74' ל–84', ובמהלכו אספו 26 מתוך 40 גרנד סלאמים שחולקו. קונורס פתח את העידן ב–1974, הוא זכה בגרנד סלאם הראשון של השנה באוסטרליה כשהיה בן 22 ובתחילת דרכו. בורג לקח את הגרנד סלאם השני של אותה שנה, את הרולאן גארוס. הוא היה בן 18. קונורס לא שיחק בצרפת אבל לקח את השלישי והרביעי, בווימבלדון ובארצות הברית. תוך שנה אחת השתלטו שני צעירים, די אלמוניים על ארבעת הגרנד סלאמים וכוננו הגמוניה.

במשך חמש שנים הם חבטו בעיקר זה בזה, כל מפגש ביניהם קלאסיקו, כל משחק לפנתיאון. ב–1979 מקנרו התחיל לנגוס בהם, הוא לקח את אליפות ארצות הברית בגיל 20. בהמשך החל לשלוט בהם.

ההגמוניה שלהם בתחילת דרכה נבנתה על גבם של נסטסה, ארתור אש, ניוקומב, וילאס, אורנטס, פאנאטה, וילנדר, נואה, לנדל – כולם פיגורות, דמויות שייזכרו, אלופים, מתמודדים בעלי משקל, מקומם בהיכל התהילה. היו לכל אלה הרגעים שלהם על המגרש המרכזי, אף אחד מהם לא נשכח ולא דהה, העשור הדומיננטי של השלושה לא לקח מהם דבר. את השקיעה של בורג–קונורס–מקנרו ליוו אדברג, בקר, קורייר, סמפרס ואגאסי. ההתפתחות של הטניס לא נעצרה, לא בתקופתם ולא אחריה.

בורג לקח את הגרנד סלאם האחרון שלו בצרפת ב–81'. באותה שנה הפסיד למקנרו בגמר ווימבלדון ובגמר ארצות הברית. אחרי ארצות הברית פרש בגיל 25. קונורס לקח את הגרנד סלאם האחרון שלו באליפות ארצות הברית ב–83', בגיל 31. מקנרו לקח את האחרון שלו ב–84', גם באליפות ארצות הברית, הוא היה בן 25. קונורס ומקנרו המשיכו לחבוט ולהיחבט עד שפרשו בסוף 92'. קונורס היה בן 40, מקנרו בן 33. שניהם כבר לא ניצחו אבל עדיין היו רלוונטיים. באליפות ארצות הברית 1989, בגיל 37, קונורס חיסל את אדברג בסיבוב השלישי בשלוש מערכות.

נדאל ופדרר בחצי הגמר בווימבלדון. השוויצרי ניצח (Clive Brunskill/Getty Images)

אדברג היה בן 23 ודורג שלישי בטורניר, היו לו כבר שלושה תוארי גרנד סלאם, והוא היה בדרכו לעוד שלושה שאותם ישיג בשלוש השנים הבאות. ברבע, קונורס גרר את אגאסי לחמש מערכות. בשנה האחרונה שלו מקנרו הגיע לרבע גמר אליפות אוסטרליה ולחצי גמר ווימבלדון. באוסטרליה הוא מחק בסיבוב השלישי את בוריס בקר בשלוש מערכות. בקר היה בשיאו, רק בן 25, אלוף השנה הקודמת ואחרי חמישה גרנד סלאמים. בחצי גמר ווימבלדון מקנרו הפסיד לאגאסי שזכה בתואר.

אנדי מארי לקח בתקופתם של פדרר–נדאל־ג'וקוביץ' שלושה גרנד סלאמים אבל תמיד דמה ליד הרביעית שהשלושה הוסיפו לעצמם כשהיריבות ביניהם הפכה מונוטונית לטעמם. מארי תמיד ייזכר כבריטי הראשון שזכה בווימבלדון אחרי 77 שנים. הבריטים לא ייתנו לזה להישכח. ואברינקה לקח שלושה גרנד סלאמים במקביל אליהם. יש לו את הטניס לגעת בהם, הוא שחקן עצום אבל לא מאותו החומר. איזו נוכחות יכולה להיות לו בעידן שלהם. דל פוטרו, צ'יליץ', רודיק, גאודיו, סאפין – כל אחד מהם לקח בתקופתם תואר גרנד סלאם. שמותיהם מוכרים.

דיוויד גופן מסתובב בטור כבר עשר שנים. על פי רוב בין 20 הראשונים, לפעמים בין ה–10. שחקן סולידי על כל המשטחים, סיבוב רביעי – רבע גמר גרנד סלאם, זה הטווח שלו. פוגשים אותו שם. מערכה אחת הוא החזיק נגד ג'וקוביץ', היו לו רגעים גדולים, הוא לקח את ג'וקוביץ' לקצה, ג'וקוביץ' חילץ אותה, ואחריה גופן ויתר. שפת הגוף שלו אמרה: אין לי סיכוי; סם קוורי הוציא מעצמו את הכי טוב שיש לו נגד נדאל. דשא זה המשטח של קוורי. אם לא על דשא, ביום הכי טוב שלו, מתי יש לקוורי סיכוי נגד נדאל? אין לו, גם על דשא ביום הכי טוב שלו.

מקנרו, בורג וקונורס. שלושה טניסאי ענק (gettyimages)

נישיקורי ניצח את פדרר בטורניר סוף השנה, נובמבר האחרון בלונדון. הוא מדורג שמיני בעולם, בשיאו דורג רביעי, זכה ב–11 תארים במהלך הקריירה שלו. בעבר הוא ניצח את ג'וקוביץ' בחצי גמר אליפות ארצות הברית, ג'וקוביץ' היה אז ראשון בעולם ופייבוריט לזכייה. לנישיקורי יש קילומטראז'. הוא לא אמור להתבטל כך מול פדרר על המגרש המרכזי.

פדרר מכתיב, נדאל וג'וקוביץ' מגיבים. פדרר משכלל, הם מנטרלים. כך זה נמשך לאורך השנים. פדרר ממציא, נדאל וג'וקוביץ' מכילים ומאלצים אותו לדחוף את עצמו עוד, להמציא עוד משהו, ועוד אחד, והוא סוחט מהם עוד, מכל מה שיש להם.

פדרר מחליט מסיבותיו להחזיר למשחק שלו את הסרוו–וולה, הוא שואף לקצר את הנקודות ולהגיע לרשת כשרק מתאפשר לו. זה סגנון ששלט בטניס לאורך שנים ארוכות ובהדרגה חלף עד שכמעט נעלם. זה דבר ידוע – בטניס מנצחים מהקו האחורי, על כל המשטחים. פדרר השמיש סגנון שהלך ונשכח. והנה אני רואה את נדאל וג'וקוביץ' לא פוסלים על הסף את האפשרות להגיע לרשת, הם עושים זאת מדי פעם, ביוזמתם, עדיין בהיסוס, זה עוד לא יושב טוב עליהם, אבל הם ישתפרו, הם יעבדו על זה.

נישיקורי. צבר קילומטרז' (Mike Hewitt/Getty Images)

רופ שוט הייתה כלי בידיהם של האומנים ושל הקטנים והחכמים. הדרופ שוט מקורו בחימר, המגרש הביתי של סוג השחקנים הזה. בתקופה הזו הטניס המקצועני היה בראשית דרכו. בינתיים האומנים הוחלפו במאבטחים, הקטנים והחכמים הלכו להייטק. דרופ שוט, כמו סרוו–וולה, זה טניס של פעם. פדרר החזיר אותו למגרש, כל המשחק הלך בעקבותיו, קודם נדאל וג'וקוביץ'. הם לא ממציאים, אבל אין המצאה שאין להם פתרון עבורה.

מה עוד הוא יכול להראות, מה עוד הוא יכול להביא, שייתן לו עוד גרנד סלאם אחד ויקשה עליהם עוד קצת להגיע לצוואר שלו. יש לו 20 גרנד סלאמים, לנדאל 18, לג'וקוביץ' 16. זה כלום. לנדאל בטח יש עוד ארבעה-חמישה רולאן גארוס באופק. הוא יכול לשחק רק שם ולעבור אותו. ג'וקוביץ' ילד. ביחס לפערי הגיל ביניהם, לג'וקוביץ' מחכים על המדף עוד 24 גרנד סלאמים.

אחד משניהם, סביר ששניהם, יעברו את פדרר. קשה קצת לחשוב על מישהו אחר, חוץ ממנו, שיחזיק בשיא הגרנד סלאמים. זה שיא שיחד איתו בא התואר "גדול הטניסאים בהיסטוריה". אין מחלוקת על כך שפדרר – כמו ג'ורדן בכדורסל, עלי באגרוף, פלפס בשחייה – גדול מהענף. מה יקרה אם הנתונים יעידו אחרת, ומישהו אחר מבני דורו, מתקופתו וממולו – ישיג יותר. יתחילו ויכוחים מיותרים. הקונצנזוס הולם את פדרר. אם יש דבר אחד שלא מגיע לו, זה רעשים סביבו.