הכל היה סתאם: מאמן פיינורד יעמוד למבחן נגד הפועל באר שבע

יאפ סתאם
יאפ סתאם | Mike Hewitt/Getty Images

הוא לא מאגדות העבר של המועדון, לא מביא את הסגנון הלוחמני שהאוהדים רוצים ולא עשיר בניסיון ובקבלות, אבל את ההזדמנות שקיבל בקבוצה גדולה הוא לא מתכוון לזרוק. מיכאל יוכין על האיש עליו יצטרך ברק בכר לגבור

(גודל טקסט)

אוהדי פיינורד זכו לאחרונה לפינוקים נהדרים בכל הקשור לאגדות חוזרות. ג'ובאני ואן ברונקהורסט – יליד רוטרדאם, בוגר האקדמיה ואחד השחקנים הכתומים החשובים בדורו – אימן את הקבוצה בארבע השנים הקודמות והצעיד אותה לאליפות ב-2017. גיבור הזכייה ההיא היה דירק קויט, האליל האולטימטיבי שהבטיח לשוב לרוטרדאם כאשר עבר לליברפול, ועמד במילתו. החלוץ המפורסם פרש עם שלושער במשחק ההכתרה, ומיד הוחלף על ידי הבן הגולה הנוסף שחזר הביתה – רובין ואן פרסי. הסקורר של ארסנל ומנצ'סטר יונייטד לשעבר, שיאן הכיבושים של הנבחרת בכל הזמנים, אמנם לא שיחזר את ההישג של קויט ולא זכה בתואר, אך ריגש מאוד את הקהל לפני שתלה את הנעליים במאי.

ואז, לפני פתיחת העונה החדשה, נחרדו ביציעים לגלות כי לא נותרו עוד אגדות. המועדון נותר מיותם, והבחירה ביאפ סתאם כיורשו של ואן ברונקהורסט המתפטר ממש לא שיפרה את מצב הרוח. כי אמנם סתאם הוא אגדה בפני עצמה, ואיש לא יטיל ספק באיכויותיו כבלם קשוח ברמה הגבוהה ביותר, אבל הוא לא איש פיינורד. בדיוק להיפך – הוא בילה שנתיים באיינדהובן לפני שעבר למנצ'סטר יונייטד, וסיים את דרכו ככדורגלן במדים של אייאקס. פיינורד כלל לא היתה ברזומה שלו מעולם.

אז נכון, הוא לא נתפס כאויב. מעבר לחוויותיו במונדיאל 98 ובאליפויות אירופה, סתאם מזוהה בתודעה הקולקטיבית בעיקר עם תקופתו באולד טראפורד, וגם עם לאציו ומילאן באיטליה. שמו לא מעורר אנטגוניזם ברוטרדאם. ואולם, הוא גם ממש לא יוצר הזדהות. אחרי ואן ברונקהורסט כולם היו מוכנים ללכת באש ובמים, גם כאשר התוצאות לא היו מזהירות. סתאם התקבל בספקנות לא מבוטלת, בין היתר כי ניסיונו כמאמן ראשי דל למדי. חובת ההוכחה תמיד תהיה עליו, ומידת התאמתו למועדון ממש לא ודאית. היו שהזהירו מראש כי סתאם פשוט לא מבין את האופי של פיינורד.

ואן פרסי. ריגש את הקהל (AFP)
ואן פרסי. ריגש את הקהל (AFP)

למתבונן מהצד, טענה מסוג זה עשויה להישמע מוזרה – כי הרי פיינורד היא מועדון שמקדש לחימה, השקעה ועבודה שחורה. ככה זה בעיר הפועלים עם הנמל הגדול. לדעת אנשי רוטרדאם, אייאקס היא אוסף של אמנים שחצנים, איינדהובן היא חבורה של איכרים פשוטים, ופיינורד היא הנשמה האמיתית של הכדורגל. נשמה של הצווארון הכחול – אחווה ואומץ. כולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם. והאם אפשר לחשוב על לוחם נועז יותר מאשר סתאם? הוא כיסח על המגרש כל מה שזז. הוא היה מתאים לפיינורד כמו כפפה ליד כשחקן. למה שלא יעשה חיים כמאמן?

התשובה לכך פשוטה – מתברר שאין כל קשר בין התדמית של סתאם כשחקן לדמותו על הקווים. רק מראהו החיצוני לא השתנה, אך בפנים זהו סתאם אחר לגמרי. הוא לא הגרסה ההולנדית של דייגו סימאונה, אלא פילוסוף שחולם על כדורגל אסתטי. הוא לא תיכנן לעבוד כמאמן אחרי שפרש ב-2007, אך החיים החליטו עבורו אחרת, והתקופה הארוכה באייאקס עשתה את שלה. סתאם היה עוזר מאמן, עבד עם הבלמים, הדריך גם את קבוצת המילואים, וכאשר לקח על עצמו ג'וב עצמאי ברדינג ב-2016 המטרה היתה ברורה. הוא רצה ליישם את טיקי-טאקה בליגת המשנה באנגליה.

בהתחלה זה אפילו עבד מצוין. עם אחוז החזקת כדור גבוה ונכונות למסור מרגל לרגל בכל מצב ובכל תנאי, רדינג הפתיעה את אנגליה, סיימה במקום השלישי, עלתה לגמר הפלייאוף וכמעט השלימה את המשימה – אך נכנעה בפנדלים להאדרספילד. זה קרה למרות קשיים משמעותיים בהגנה, וסתאם לא הצליח לייצב את העורף גם בעונתו השניה. בדיוק להיפך – הכל קרס לנגד עיניו של בלם העבר האגדי, והוא נאלץ לעזוב את רדינג במרץ 2018 כשהיא בסכנת ירידה ממשית לליגה השלישית. נאמנותו לעקרונות הוגדרה באנגליה כסוג של תמימות, כי היה כדאי לקחת בחשבון גם את המציאות.

סתאם כמאמן רדינג. הפתיע את אנגליה בעונתו הראשונה (Henry Browne/Gettyimages)
סתאם כמאמן רדינג. הפתיע את אנגליה בעונתו הראשונה (Henry Browne/Gettyimages)

האם סתאם הפנים את המציאות בפיינורד לפני שלקח על עצמו את התפקיד? איש לא יעז לתת כעת תשובה חיובית. הוא נתן את הסכמתו להחליף את ואן ברונקהורסט בקיץ הרבה לפני סוף העונה שעברה, ועזב לשם את המשרה בזוולה, אליה מונה רק בדצמבר. "אחרי השיחות עם ההנהלה, הבנתי שאני חייב לנצל את ההזדמנות הזו. אני רוצה להגיע לפסגה, ופיינורד היא הפסגה. זה מועדון גדול כמו אייאקס ואיינדהובן, ואולי אפילו יותר. הם שאפתנים, וכך גם אני. אנחנו רוצים לזכות בתארים", הוא הכריז.

אז הנה לכם – שלושה מחזורים בלבד חלפו, וסתאם כבר הצהיר: "אין לנו סיכוי לזכות באליפות". יש רצוי, ויש מצוי – והמצוי ברוטרדאם עגום למדי. המצב הכלכלי רעוע, המועדון זקוק נואשות למזומנים והסגל הולך ומתפרק. הבלם ג'רי סן-ז'וסט נמכר למיינץ הגרמנית מבלי שהמאמן עודכן מראש. גם חברו למרכז ההגנה, יאן-ארי ואן דר היידן, נחוש לעזוב החודש. ההגנה נראית רע, הקישור המרכזי לא מצליח למנוע התקפות מתפרצות ופיינורד פגיעה מאוד. היא ניצלה מהפסד בדרבי מול ספרטה רוטרדאם רק בזמן פציעות במחזור הפתיחה, סיימה בתיקו גם מול הרנבן וגם נגד אוטרכט, וזו הפתיחה הגרועה ביותר שלה מאז 2009. סתאם לא מצליח להשליט סדר – לא על המגרש, לא בחדר ההלבשה, ולא בתיאום עם ההנהלה. הוא לא נראה מאיים כלל, אלא דווקא רכרוכי.

למפגשים עם הפועל באר שבע מגיע, אם כך, כוכב העבר כאשר מעמדו לא ברור. האוהדים עדיין לא מאשימים אותו ישירות, ומתמקדים בעיקר בביקורת על המנהלים, אבל לכולם ברור שהציפיות של סתאם היו מוגזמות. במשאלים שנערכים באינטרנט, מעריכים כמחצית מהאוהדים שהמאמן יעזוב או יועזב עוד לפני תום שנת 2019. בראיונותיו, הוא משדר כבר עכשיו תסכול וייאוש. אם החבורה של ברק בכר תדהים את פיינורד ותדיח אותה מהליגה האירופית, ההרפתקה של סתאם עשויה להסתיים מהר במיוחד. מצד שני, לא בטוח שזה לטובת הנציגה הישראלית. בהולנד אולי זוכרים את באר שבע בעיקר בזכות העשיריה שספגה מול רודה, אך במצבה הנוכחי פיינורד לא תזלזל בה בשום אופן. סתאם לא מזלזל באף אחד.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי