מכבי ת"א
בעונה שעברה: אליפות
מי נגד מי: ההופעה האירופית של הצהובים הייתה פיאסקו ביחס לאליפות המרשימה שלקחה אשתקד. מנגד, בשני משחקיה בגביע הטוטו, מול קבוצות דרג שני, היא הוכיחה שבזירה המקומית היא עדיין אימתנית והרתעתית.
ולכן, אם אף יריבה לא תפחד ממכבי ת"א ותנצל את החולשות שלה – ויש לה המון – האלופה תתקשה לא רק לשמור על הפער העצום מיריבותיה, אלא גם לקחת אליפות. החסרונות שלה עצומים. הרכש שלה לא מרשים, היא עמוסת פציעות, יש בה שחקנים שלא רוצים להיות בה (אבל מקבלים אשראי בהיעדר מחליפים), והיא לא כל כך רעבה כמו שצריכה להיות קבוצה שרצה לאליפות.
הפועל ב"ש לקחה שלוש אליפויות רצופות כי רצתה להשאיר חותם. במובן הזה, 31 נקודות הפרש מהמקום השני הן, בתחושה הפנימית במועדון, כמו שלוש אליפויות רצופות. לאמור: הגענו לרוויה. ועדיין, היריבות לא נראות ממש כמו אלופות. ולכן…
התחזית: 1-4
מגבי תל אביב. האם תחגוג שוב? (אריאל שלום)
מכבי חיפה
בעונה שעברה: מקום שני
מי נגד מי: יותר מאשר האליפות של מכבי ת"א, הסגנות של מכבי חיפה אשתקד נבעה מכך שלא היו יריבות, והיא משולה לשתי סגנויות של שמשון ת"א בשנות שלטונה המוחלטות של מכבי נתניה. ולכן, אף שהיא נראית רעננה ומבטיחה יותר העונה, חיפה עלולה גם לסיים מתחת למקום השני, כי הפעם יש יריבות ויש צפיפות בצמרת.
החל מינואר 2019 עשתה מכבי חיפה רכש ממוקד ונכון. היא הביאה מבני יהודה שחקנים חרוצים ורעבים, היא החתימה את החלוץ הכי מרשים שראינו פה זה שנים – ירדן שועה (ובלבד שיתעסק בכדורגל) – והיא שיחקה בהכנה ובאירופה כדורגל טוב.
אבל כמו מנצ'סטר יונייטד שדרסה בפתיחה את צ'לסי ולא נחשבת למועמדת להיכנס בין סיטי לליברפול, כך מכבי חיפה שמה על כתפיה שמונה שנות אי-רלוונטיות. זו מעמסה כבדה למועדון גדול שרוצה לשנות סדרי עולם. לדעתי זה יכול להסתיים באליפות, אבל…
התחזית: 1-4
בלבול. יתמודד על התואר? (עומרי שטיין)
הפועל ב"ש
בעונה שעברה: מקום שלישי
אחרי הכישלון החרוץ שנחלה בעונה שעברה, הפועל ב"ש ביצעה שידוד מערכות כמעט מוחלט. היא הביאה שחקנים מהשנתון הכי טוב שהיה פה זה שנים – 1995 – והיא משחקת כדורגל סולידי, לא יומרני. כמו קבוצה שהייתה זקוקה לשיקום פה ולסת ומתחילה קודם כל בשתייה מקשית, אחר כך לאכול רסקים ורק בסוף להתעסק בלעיסת בשר.
ב"ש בתהליך, ולכן זה יכול להסתיים באליפות רק בעונה הבאה, או בחוסר סבלנות שעלול לעצור את הכל. הקבוצה מסוגלת לקחת אליפות גם העונה – יותר מכל אחת אחרת – אבל אסור לשכוח שכמוה יש עוד שלוש. ועוד משהו שנדבק בה מהעבר: מיגל ויטור. לא ברור מה ההתעקשות, אבל עדיף בלם בריא פחות טוב, מבלם פצוע שמראה את יכולותיו אחת לדור, כי הוא משחק אחת לדור.
התחזית: 1-3
בכר. ביצע שידוד מערכות (דני מרון)
מכבי נתניה
בעונה שעברה: מקום רביעי
מי נגד מי: כבר שתי עונות שמכבי נתניה משחקת לפרקים את הכדורגל הכי מרשים בישראל, ולא מצליחה אפילו להגיע לאירופה. יש סיכוי שנראה את זה גם העונה, ויש גם סיכוי שנראה הפעם את אותו קו התקדמות ליניארי, אבל עם פחות רושם.
יש תחושת מיצוי במכבי נתניה – למרות ההתלהבות ולמרות הרכש המדויק בדמותו של אלמוג כהן. פאטוס בצ'יראי נראה בהכנה כמו המשך ישיר של השחקן בחלק האחרון של העונה, כך שלא ברור מי הוא בצ'יראי האמיתי: ההוא שדחף בין הרגליים של חמישה שחקני ב"ש במהלך אחד, או זה שבקושי זז.
נתניה תסבול השנה גם מההתחזקות של שכנותיה לצמרת. זה אפילו יכול להסתיים עם מקום מחוץ לפלייאוף העליון, אם העונה תהיה המשך ישיר למשחקי ההכנה.
תחזית: 5-8
בצ'יראי. איך הוא ייראה? (אודי ציטיאט)
בני יהודה
בעונה שעברה: מקום חמישי
מי נגד מי: איזה דיסוננס מרהיב. למרות שעברה את נפטצ'י באקו בצורה מרשימה (התחזית נכתבת לפני משחקם של הזהובים במאלמו), למרות ששיחקה באלוף האלופים די טוב, ולמרות העובדה שגם בהרכב חמישי היא נראית כמו קבוצה, רבים רואים בבני יהודה מועמדת לירידה, כי "כמה יכול להימשך הקסם הזה".
לסטר סיטי והפועל קריית שמונה היו תופעות חולפות. בני יהודה היא תופעה של שנתיים רצופות, המשך לתופעת בני סכנין שנתיים קודם לכן – ועל כולן ניצח יוסי אבוקסיס. אז אבוקסיס ימשיך לבנות קבוצה משחקנים רעבים אך אלמוניים, ייהנה מהחזיזה-צ'יבוטה של העונה, דור ג'אן ומוחמד גאדיר, אבל גם יידע שכמו שהמרקם, הדרך והשיטה יכולים להפתיע, אפשר גם לדעת להיערך מולם.
דבר אחד אפשר לומר בוודאות: גם אם יהיו משחקים העונה שזה ייגמר רע, בני יהודה לא תרד. רחוק מזה. ולאירופה היא תוכל להגיע, גם הפעם, רק דרך הגביע.
תחזית: 6-9
אבוקסיס. האם התופעה תימשך? (אריאל שלום)
הפועל חדרה
בעונה שעברה: מקום שישי
מי נגד מי: הפועל חדרה הייתה בעונה שעברה אם כל ההפתעות, אפילו יותר מהפועל רמה"ש של לפני כמה שנים. זה נובע בעיקר מכך שכמו שהעלייה שלה לליגת העל נראתה תאונה, כך נראתה גם כל העונה שלה, עם ענייני רשם העמותות ועזיבת הזרים בינואר.
אז הזרים עזבו, ובמקומם לא רואים יותר מדי; המאמן התחלף והגיע אחד שמשחקו הראשון בליגה כמאמן בוגרים יהיה רק מחר (ולמרות הייחוס, לא ראינו ממנו בהכנה איזה קסם מיוחד כמו קודמו בחדרה או חונכו בבני יהודה); אך מעל הכל: חדרה תסבול השנה מתסמונת העונה השנייה: ייקחו אותה יותר ברצינות.
הסיבה היחידה שאולי תשאיר אותה בליגה – וזה אולי גדול – זה שמהליגה השנייה עלו קבוצות עוד פחות מרשימות.
תחזית: 12-14
אורי גוטמן. לאן תגיע חדרה הפעם? (דני מרון)
בית"ר ירושלים
בעונה שעברה: מקום שביעי
מי נגד מי: גם בלי מיכאל אוחנה, בית"ר ירושלים הייתה הקבוצה הכי מרשימה בישראל במשחקי טרום העונה, יותר מכל קבוצה ששיחקה באירופה. ההתלהבות, הלחץ, השליטה, המהירות, השטף – כל אלה הופכים את בית"ר למועמדת מספר 1 לאליפות, על הנייר.
כי בית"ר, כמו בית"ר, לוקחת אליפות רק כשיש בה קבוצה של כוכבים, או כשהיריבות חלשות, או כשהמאמן שועל. וכרגע, היא לא דוגמה מובהקת לכך. גם רוני לוי זקוק לקאמבק מזהיר, אחרי שנים שהיה נדמה שהדרך שלו היא כבר פאסה.
לבית"ר יש פוטנציאל להיות הפועל ת"א של 2010/11, וגם מכבי נתניה 2018/19. אבל יש לה קודקוד מקצועי מרשים ובעלים עם ביצים, ומסביב המון וייב. למען האמת, אליפות לבית"ר זה קצת "ווישפול ת'ינקינג".
התחזית: 1-3
מוחמד וחבריו החדשים. לבית"ר ירושלים יש קודקוד מקצועי מרשים (דני מרון)
הפועל ת"א
בעונה שעברה: מקום שמיני
מי נגד מי: האניגמה הכי גדולה של הקיץ. הגיע מאמן, שגם לפני התקופה בחדרה היה סוג של הבטחה שלא מומשה. הבחור יודע לאמן, אבל הגיע למועדון שאפילו אבוקסיס פוטר ממנו. מה שקרוי: בית קברות למאמנים.
בגביע הטוטו התוצאות עשו עוול עם הפועל. היו רגעים שהיא שיחקה הרבה יותר טוב מהיריבות שניצחו אותה. אבל כשהקארמה שלילית, יכולת טובה הופכת לרעה, לשינויים תכופים, לפאניקה – ובסוף לכדור שלג שלא יוצאים ממנו.
הירידה של 1989, ויותר ממנה, הכמעט ירידה של 1987, הן דוגמאות מובהקות לכך. ועדיין, נדמה לי, שהפוטנציאל של הקבוצה הזו שווה פלייאוף עליון, גם אם בסוף זה ייגמר עמוק בפלייאוף התחתון, אבל לא בירידה. זו גם הסיבה שהתחזית שלנו מהוססת. כמו הקבוצה.
תחזית: 6-12
דמארי. הלך וחזר לקבוצה שמצבה לא ברור (עדי אבישי)
הפועל רעננה
בעונה שעברה: מקום תשיעי
העונה, בעצה אחת עם המאמן מנחם קורצקי, החליט הבעלים אשר אלון שנמאס לו מהבונקר ומהמשחק המכוער, והגיע הזמן שרעננה תתנתק ממכשירי ההנשמה ותתחיל לשחק כדורגל עצמוני. זה מתכון להתרסקות, למרות שבמשחקי גביע הטוטו זה לא נראה רע.
קבוצה עם סגל בינוני, שמשחקת כדורגל פתוח, זה לכאן או לכאן. צריך מסורת, בטחון עצמי, קהל דוחף, ואת זה אין לרעננה, גם אם השנה היא תארח באצטדיון נתניה הפחות מנוכר מרמת גן, אך גם יותר ידידותי ליריבות שלה. והשאלה הגדולה – האם קייס גאנם יסיים את העונה כשחקן רעננה – עלולה להיות שאלת הקיום של המועדון.
התחזית: 11-14
הפועל קריית שמונה
בעונה שעברה: מקום עשירי
מי נגד מי: קריית שמונה היא בדרג של מכבי נתניה ובני יהודה, רק בלי קהילה תומכת. היא תקום ותיפול על הזרים שלה, ג'יימס אדניי וקיליאן שרידן, שיום אחד אצלם הוא עסל והיום השני הוא בסל. היא גם מודרכת על ידי מאמן מבטיח, אבל חסר ניסיון, שכבר נכשל במשימה להשאיר את הפועל אשקלון, קבוצה שהוא לא בנה, אבל יכול להצליח בקבוצה שהוא בנה.
מסאי דגו, כמו עמיר תורג'מן ועוד יותר מאשר ניסו אביטן או אורי גוטמן, יכול להתפתח למאמן כמו ברק בכר או אבוקסיס, אבל גם יכול לא לסיים את העונה תחת איזי שרצקי. לקריית שמונה אין את היכולת להיכנס למאבקי הצמרת אמיתיים, אבל יש בה פוטנציאל למקום השישי הפנוי.
התחזית: 6-8
שרצקי עם דגו ונחמיאס. אין קהילה תומכת (עדי אבישי)
הפועל חיפה
בעונה שעברה: מקום 11
מי נגד מי: אם הפועל חיפה תעשה בדיוק את אותה עונה אשתקד, לא נופתע. מקסים שעדן בן בסט מסתער על שיא המועדון של אברהם גינזבורג, ומרגש שמהראן לאלה עושה קאמבק אחרי שנתיים השעיה, אבל ביחד הם בני 70, כמעט בגיל של יואב כץ. ולכן, אם הפועל חיפה תהיה בשולי הצמרת או במאבקי התחתית, לא נופתע. הכל פתוח.
זו קבוצה שצריכה שילוב מופלא כדי לשחזר את העונה מלפני שנתיים וצריכה להמשיך להיות מה שהיא: גברת ממשפחה אריסטוקרטית שהתחתנה עם עורך דין שהפך למובטל, וצריכה לכבס כל יומיים את מטפחת המשי היחידה שעוד נותרה לה מבית אבא.
תחזית: 9-12
מ.ס אשדוד
בעונה שעברה: מקום 12
מי נגד מי: תשכחו מהישרדות הרואית העונה. אשדוד היא הקבוצה הכי מרעננת בקיץ, עם הרכש הכי נכון והכי מדויק ביחס למה שהיה בה קודם. שובל גוזלן הוא הנוגח הכי טוב בארץ, שגיב יחזקאל הוא הפנטזיסט הכי מבטיח, ושלומי אזולאי הוא אחד המוסרים הגדולים בליגה.
ג'קי בן זקן עבד יפה הקיץ, ויעבוד יפה על הקווים גם בחורף. זה יכול להפוך את אשדוד להפתעת העונה, דווקא בעונה שיהיה קשה לה להפתיע. ולכן, התחזית של אשדוד היא לכאן ולכאן.
ג'קי בן זקן. רכש נכון (עדי אבישי)
תחזית: 6-9
הפועל כפ"ס
בעונה שעברה: אלופת הליגה הלאומית
מי נגד מי: הפועל כפ"ס היא המועמדת מספר 1 לירידה. קודם כל כי היא רגילה, וכשמתרגלים למשהו רע, הוא פשוט נמצא שם. שנית כי היא לא מספיק עשירה או חזקה, או כזו שתהנה ממגרש ביתי, או משחקן יוצא דופן. יש לה מאמן רעב, בעלים מנוסה, קהילה נחמדה שבאמת רוצה, אבל היא לא שייכת בפועל למשפחת ליגת העל. זו קבוצת ליגה לאומית קלאסית במובן המציאותי של המילה.
אם הפועל כפ"ס לא תרד העונה, היא תרד ברגע שמכבי פ"ת, הפועל פ"ת, בני סכנין או אפילו הפועל קטמון יעלו, כי הם יצרו מועדונים יותר חזקים, שבינתיים נמצאים בלאומית. כרגע, זהו תהליך לא טבעי.
התחזית: מקום 12-14
אוהדי כפ"ס. קבוצתם מועמדת לירידה (מאור אלקסלסי)
סקציה נס ציונה
בעונה שעברה: סגנית אלופת הלאומית
מתאווה לומר שנס ציונה ממש לא שייכת לליגת העל והיא תתרסק חזרה למציאות, אבל יש כאן טעות בסיסית שנובעת מדעות קדומות. נס ציונה, בדיוק כמו מחלקת הכדורסל שלה, הגיעה לכאן בזכות הניהול. כל השאר בא לבד.
לנס ציונה יש מאמן טוב, מבטיח, ויש לה עזרה ברכש מדוד יענקל'ה, וחומר מקומי שמזכיר קצת את זה של חדרה אשתקד. זה לא ייגמר בפלייאוף עליון, אבל להגיד שנס ציונה מועמדת ודאית לירידה יהיה מוגזם. ועדיין, היא יכולה לרדת, אם הליגה תתברר בסוף כגדולה אפילו עליה.
תחזית: 10-13
מה דעתך על הכתבה?