יוסיפ איליצ'יץ' קצת מצטער עד היום על כך שלא היה שותף להופעה ההיסטורית של סלובניה בגביע העולם ב-2010. הוא גם זוכר היטב את התחושה שליוותה אותו כאשר צפה בטלוויזיה במשחקי הנבחרת בדרום אפריקה – אלה היו הימים בהם היה קרוב מאוד לפרוש מכדורגל. הקשר היה מסוכסך עם הנהלת אינטרבלוק הקטנטנה, ובגיל 22 ראה את חלומו להפוך למקצוען מתרסק לרסיסים. הוא הפסיק להאמין בעצמו, ושקל לתלות את הנעליים כדי ללכת ללמוד באוניברסיטה ולהתפרנס בכבוד. אלא שאז חל המפנה, ושיחת טלפון אחת שינתה את חייו.
על הקו היה זלאטקו זאחוביץ', כוכב העבר המפורסם שהתמנה לתפקיד המנהל הספורטיבי במאריבור. "בוא אלינו", הוא הציע לאיליצ'יץ', ולא היה צריך לבקש פעמיים. השידוך היה מושלם, ובאוגוסט כבר קיבל הפליימייקר זימון ראשון מהמאמן הלאומי מתיאז' קק וערך הופעת בכורה לצד השחקנים בהם בהה על המרקע חודשיים קודם לכן. מיד לאחר מכן הוגרלה מאריבור מול פאלרמו במוקדמות הליגה האירופית, והעלילה זכתה לתפנית נוספת. הסיציליאנים אהבו מאוד את ביצועיו בשני המפגשים, והחתימו אותו מיד לצד חברו הטוב ארמין באצ'ינוביץ'. כך, חודשיים בלבד אחרי שכמעט נטש את המשחק, מצא את עצמו איליצ'יץ' בליגה האיטלקית. מאז הוא שם, ולפני רגע התחיל את עונתו העשירית בארץ המגף.
אוהדים איטלקים אניני טעם מאוהבים באיליצ'יץ'. בגאזטה דלו ספורט הגדירו אותו כ"בלרינה עם הכדור" כבר בעונתו הראשונה בפאלרמו, ולא לחינם. יש לו סגנון מיוחד ושובה עין, עם טיפול רך ועדין בכדור. הוא משחק עם הראש למעלה, מנווט את המשחק עם מסירות מדודות. רגלו השמאלית מסוגלת לשלוח כדורים לכל טווח בדיוק של מילימטר, ובזכות כך הוא גם מצטיין בביצוע הכדורים הנייחים. יש לו גם מאזן הבקעה נפלא עבור קשר, ומכלול הכישורים משך לאורך שנים תשומת לב מצד המועדונים הגדולים באירופה.
איליצ'יץ' במדי אטאלנטה. "ראוי לשחק ביובה, באינטר או במילאן" (MARCO BERTORELLO/AFP/Getty Images)
זאחוביץ' טען לא פעם: "יוסיפ ראוי לשחק ביובנטוס, באינטר או במילאן". כאשר פרח בעונתו הראשונה בסיציליה לצד חבייר פאסטורה הצעיר, נחשבה צ'לסי למועמדת רצינית להחתימו. בתקופות שונות היו גם דיווחים נרחבים על מעבר אפשרי לרומא ולמועדונים בספרד. בקיץ האחרון הגישה נאפולי הצעה רצינית. ואולם, איליצ'יץ' בחר במסלול שקט יחסית. שלוש שנים בפאלרמו, ארבע עונות בפיורנטינה, וכעת הוא מתחיל את עונתו השלישית באטאלנטה. מאחר והוא גם משחק בנבחרת לא ממש "אופנתית", הסלובני אינו מוערך מספיק מחוץ לאיטליה. לו היה ברזילאי היו מכנים אותו מזמן איליצ'יניו, אך הוא לא קיבל את החשיפה הראויה לכישרונו.
קשה לומר שאיליצ'יץ' מתרגש מכך, כי הוא מעולם לא השתוקק להיות באור הזרקורים. לו היה רוצה, היה מורה מזמן לסוכניו להנדס מעבר לאחד המועדונים הגדולים באיטליה ומצליח בכך, אך הוא מעוניין קודם כל בבית חם ובמאמן שסומך עליו. גם לכסף חשיבות משנית בקבלת ההחלטות, כפי שיעידו ההצעות הרבות מהליגה הסינית שנדחו על הסף. שקט נפשי עבורו ועבור משפחתו נמצא בראש סדר העדיפויות, קל וחומר אחרי החוויה הטראומטית שעבר בסתיו 2018.
כי הרי גם לפני שנה שקל איליצ'יץ' לפרוש מכדורגל, הפעם מסיבות רפואיות. דלקת בקטריאלית חמורה בצווארו סיכנה את חייו, והוא חשש שלא יעלה עוד למגרש. "המחשבות על מותו של דוידה אסטורי, חברי לפיורנטינה, ליוו אותי. כאשר חליתי, פחדתי שזה עלול לקרות גם לי. חששתי להירדם כי לא ידעתי אם אתעורר. מה יהיה אז עם אישתי ועם בנותיי? כיצד הם יסתדרו בלעדי? הבנתי אז, יותר מתמיד, שהכדורגל הוא לא ממש לא הכל. צריך להקדיש את מלוא תשומת הלב למשפחה, כי החיים קצרים וחייבים לנצל אותם בדרך הנכונה ביותר", הוא סיפר אחרי שהתאושש.
בפאלרמו. התאקלם מיידית (ALBERTO PIZZOLI/AFP/Getty Images)
וההתאוששות הזו היתה מלאה – איליצ'יץ' חזר למגרשים עם כוחות מחודשים, והבקיע מיד שלושער לרשת קייבו. חודשיים חלפו, והוא הדהים את איטליה כאשר הרשית שלושער נוסף נגד ססואולו למרות שעלה לדשא כמחליף רק בדקה ה-62. מאמן אטאלנטה ג'אן פיירו גאספריני מעיד כי הסלובני הוא היחיד שמרגיש נוח להתחיל משחקים על הספסל: "כולם רוצים להיות בהרכב, אבל ליוסיפ לא ממש אכפת. אם אני מחליט להשאיר אותו בחוץ, הוא מתנהג כאילו היה אולה גונאר סולשיאר, מנתח את המשחק ואז נכנס כדי להשפיע עליו".
בדרך כלל הוא בהרכב, כמובן, כי תרומתו למשחק הקבוצתי האטרקטיבי של אטאלנטה כבירה. הוא שחקן מפתח בקבוצה התוססת שהציתה את הדמיון ומציגה לדעת רבים את הסגנון האסתטי ביותר בליגה. בעונה שעברה היא אף באה על שכרה, סיימה במקום השלישי והעפילה לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות. האוהדים בברגאמו יצאו מגדרם, והם מתכוננים לחגיגה בשלב הבתים מול מנצ'סטר סיטי, שחטאר דונצק ודינאמו זאגרב. עבור איליצ'יץ' תהיה זו עונת בכורה בצ'מפיונס-ליג בגיל 31, וזה לא דבר של מה בכך. אם הכל יסתדר, תהיה זו שנה חלומית בה יעשה בה יעשה סוף סוף כותרות בכל רחבי היבשת.
והיא יכולה להיות חלומית עוד יותר אם יצעיד את נבחרתו לאליפות אירופה. ההגרלה האירה פנים לסלובניה, ויש לה סיכוי אמיתי ומוחשי בבית צמוד ומרתק. באופן סמלי מאוד, מונה לפני שנה לקדנציה שניה מתיאז' קק – האיש שהצעיד אותה למונדיאל ההוא ב-2010. בחלוף עשור, מסוגלת הנבחרת הצנועה להיות שוב על הבמה הגדולה בטורניר ענק, ומבחינת איליצ'יץ' זו ההזדמנות האחרונה. ב-2010 הוא היה סתם צופה, ב-2020 הוא יכול להיות המנהיג האולטימטיבי.+
במדי הנבחרת. מצפים ממנו להיות המנהיג (JURE MAKOVEC/AFP/Getty Images)
תחילת הקמפיין לא היתה מזהירה מבחינת הסלובנים – תיקו 1:1 בישראל לווה ב-1:1 ביתי מתסכל מול מקדוניה והפסד 1:0 באוסטריה. 0:5 בלטביה, בו התכבד איליצ'יץ' לכבוש צמד, שיפר קצת את מצב הרוח, אך לא מעבר לכך. ואולם, ביום שישי הכל השתנה בזכות 0:2 על פולין, והפליימייקר היה השחקן המצטיין במגרש בפער ניכר. הוא לא רק היה בלב כל המהלכים, אלא גם סיפק בישול מדהים במסירה שטוחה מסובבת לאורך חצי מגרש שהובילה לשער של אנדרז' שפוראר והבטיחה את הנקודות. כעת מאמינים האוהדים שזה באמת אפשרי, והקרב מול ישראל קריטי. האמן מאטאלנטה מוכן, ולעורף הישראלי יהיה קשה מאוד לעצור אותו.
מה דעתך על הכתבה?