מאי 2018. בשורה בתוך ידיעה שעסקה בעתידו המעורער של תומאש פקהארט, פרסם האתר וואלה! ספורט שטימו פוקי מועמד להפועל באר שבע. פוקי היה שחקן חופשי והשם שלו היה אחד החזקים ברשימת המטרות. ברק בכר התלהב מאוד, אבל השחקן לא היה מוכן לשמוע על ישראל ודחה את ההצעה על הסף. ההמשך הוא אחד מסיפורי האגדה הכי מתוקים ומרגשים בעולם הכדורגל בשנים האחרונות.
פוקי הגיע לנוריץ' ומאז הוא לא מפסיק להבקיע. 29 שערים בעונת העלייה אשתקד, שער נגד ליברפול במשחק הבכורה שלו בפרמיירליג. ואז עוד שלושער נגד ניוקאסל במחזור השני. ואחד נוסף מול צ'לסי במחזור השלישי. תוסיפו עוד שני שערים מול יוון ואיטליה במוקדמות היורו וקיבלתם סינדרלה. "החלוץ בכושר הטוב העולם", "השחקן שכולם אוהבים". היום (19:30, שידור ישיר בספורט1) הוא ינסה להמשיך את הרצף המדהים מול מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה.
פוקי נועד לגדולה. הוא נולד בקוטקה ושיחק בקבוצה המקומית KTP. באקדמיה שעובדת עם המועדון הוא התנסה בכל סוגי הספורט וזה עזר לו להתפתח. בגיל 16 הוא כבר כבש בבוגרים וכיכב בנבחרות הצעירות, נרשם בפנקסים של בכירי הסקאוטים ביבשת וזכה באופן טבעי לכינוי: "יארי ליטמאנן החדש". צ'לסי הזמינה אותו לשבוע מבחנים, אבל הבינה במהרה שהילד עדיין לא מוכן. גם יובנטוס התעניינה, אבל בסופו של דבר סביליה היא זו ששמה עליו את היד.
הילד הביישן סבל בסביליה מהחום ומהשפה, גם העובדה שאמו לקחה שנת חופש מעבודתה ועברה לגור איתו בדירה ללא מזגן לא עזרה. פוקי עשה דברים יפים בקבוצת הנוער, קפץ למילואים ובסך הכל זכה להערכה מקצועית במועדון, אבל לא הצליח לפרוץ את הגבול ולעלות לקבוצה הראשונה. כשבמקביל הגיע זימון ראשון לנבחרת הבוגרת של פינלנד חודש לפני יום הולדתו ה-19, הוא הבין שהוא חייב לשחק וחזר הביתה, ל-HJK הלסינקי.
טימו במדי פינלנד. "טימו פוקי" החדש (MARKKU ULANDER/AFP/Getty Images)
"נתקלתי בהרבה שחקנים שדי טובים בהכל, אבל אני חושב שלטימו יש אספקט או שניים בהם הוא מדהים וזה מה שמבדיל אותו מהשאר", אמר חברו להלסינקי לשעבר אקי ריהילאטי. "תזמון התנועה של מאוד מיוחד. הוא מתחיל לנוע אפילו לפני שהכדור מגיע לקשר. הוא מקבל החלטות בשביל שחקנים אחרים, מהיר וזריז עם ובלי הכדור וכמובן שיש לו בעיטה מאוד מדויקת. אני לא בטוח שהוא תחרותי מלידה. הוא עולה למגרש כדי ליהנות ולא סופג לחץ מבחוץ. הוא הפך להיות יותר רעב עם השנים".
הקריירה של פוקי, כמו כל אגדה טובה, מלאה בסיפורים וצירופי מקרים נהדרים. כך לדוגמה, באוגוסט 2011 הוא כבש שלוש פעמים בשני המשחקים מול שאלקה בפלייאוף מוקדמות הליגה האירופית (6:3 לגרמנים בסיכום). "הוא הרג אותם", נזכר ריהילאטי. פחות משבוע לאחר הגומלין, פוקי כבר היה שחקן שאלקה, שהסכימה לשלם עליו מיליון יורו.
גם שם נתקל במחסום או יותר נכון שניים – קלאס יאן הונטלאר וראול. פוקי קיבל מעט דקות משחק ופתח רק בשבעה משחקי ליגה בשנתיים. אנשי המקצוע הפינים שמלווים אותו גם בנבחרת משוכנעים שהחוויות בסביליה וגם בשאלקה עזרו לו להתחשל ולהפוך למקצוען שלא מתרגש מקשיים. "מהונטלאר אפשר ללמוד רק מלצפות בו מתאמן", אמר בעבר החלוץ, "אבל אני רוצה ללכת למקום בו אהיה חלק מהקבוצה והמאמן באמת יסמוך עליי וזה לא קרה בשאלקה".
פוקי עבר לסלטיק תמורת שלושה מיליון ליש"ט. לפני המעבר, ניל לנון ועוזרו יוהאן מיאלבי טסו להלסינקי למשחק נבחרת לצפות בשחקן, לקחו מונית משדה התעופה לאצטדיון הלאומי ולא מצאו שם אף אחד. "מסתבר שהמשחק התקיים בעיר אחרת", אמר לנון. "היינו צריכים לחזור לשדה התעופה ולתפוס עוד טיסה. הצלחנו לראות את חצי השעה האחרונה של המשחק, אבל מה שהוא עשה בחצי השעה הזאת שכנע אותנו לקחת אותו".
במדי שאלקה. מחסומים בשם הונטלאר וראול (Christof Koepsel/Bongarts/Getty Images)
לנון הוא סוג של בדיחה בכל הקשור לפוקי. הוא לא באמת נתן לו הזדמנויות להסתגל לפיזיות של הכדורגל הסקוטי. שנתיים לאחר מכן, כשלנון היה בהיברניאן ופוקי בברונדבי, השניים נפגשו במוקדמות הליגה האירופית. לנון סיפק אז ציטוטים שאף אחד באנגליה לא שוכח: "הוא לא יהפוך לסופרמן רק בגלל שהוא עבר לברונדבי. הוא לא היה השחקן הכי פיזי. לשחקן בסגנון שלו קצת יותר נוח לשחק בכדורגל הסקנדינבי מאשר בסלטיק. הוא לא הראשון שהגיע לגלזגו ולא הלך לו. הוא בחור שקט וגם היו לו כמה פציעות. המועדון ציפה לקבל יותר שערים תמורת הכסף ששולם והוא לא סקורר במלוא מובן המילה. הוא היה מכונס בתוך עצמו ולא הראה את היכולות שלו".
אחרי פתיחת העונה המשוגעת בפרמיירליג, לנון – שכבר הספיק לחזור לסלטיק – נשמע מפויס יותר: "הוא היה בסדר בסלטיק, אבל היה בסך הכל בחור צעיר. עכשיו הוא התבגר והפך לחלוץ מהטופ. אני בספק אם מישהו ראה את זה בא. זה רק אומר שאנשים פה בסקוטלנד מבטלים מהר מדי שחקנים". לא, אתה.
המדהים בסיפור של פוקי הוא שגם בשנים בהן לא הצליח להתעלות בבמות אירופיות בכירות, היו אנשים שזכרו לו חסד נעורים, זכרו כמה היה מבטיח בצעירותו ובחרו להמר עליו בלי להסס. אחד מהם הוא הסקאוט פלמינג ברג, כנראה האיש לו פוקי חייב את הרנסנס שהוא חווה. ברג עקב אחרי פוקי הנער והיה האיש שהמליץ לצ'לסי לבחון אותו. הוא גם היה האיש שהוציא את פוקי מעבדות בסלטיק לחירות בברונדבי.
"נותר לנו יום לסגירת חלון ההעברות והיינו זקוקים לחלוץ. סלטיק שילמה עליו כסף לשאלקה וידעתי שהוא לא שיחק שם יותר מדי. לא הייתי בטוח שהוא יסכים להגיע לדנמרק כי זו ירידה ברמה, אבל הכרתי את הסוכן שלו ויחד עם המנהל הספורטיבי שלנו הצלחנו לשכנע אותו. ידעתי שיצליח ואני שמח שהולך לו טוב בנוריץ'. הוא בחור כל כך נחמד, כל כך רציני לגבי הכדורגל וקל מאוד לעבוד איתו".
כובש גם בפרמיירליג. "יותר קר רוח מלבנדובסקי" (Marc Atkins/Getty Images)
בארבע עונות בדנמרק פוקי הבקיע 80 שערים בכל המסגרות, על אף העבדה שבתחילת דרכו בקבוצה שיחק באגף. קצב ההבקעה המסחרר הצטרף למכלול התכונות הנהדר: המהירות, התנועה בלי הכדור, מוסר העבודה הגבוה. יש לפוקי כל מה שהופך חלוץ לגדול. אינסטינקטים טבעיים וקור רוח מדהים ברחבה. "שיחקתי עם רוברט לבנדובסקי ויש לי הרגשה שפוקי יותר קר רוח ממנו בתוך הרחבה", אמר עליו החבר מנוריץ' מרקו שטיפרמן.
אחרי ברונדבי, פוקי הרגיש שזה הזמן לניסיון אחרון במדינת כדורגל גדולה. לכן דחה את באר שבע וגם את פאוק סלוניקי. הוא הרגיש חובה לנסות שוב לפרוץ את המחסום. דניאל פארקה, המאמן הגרמני של נוריץ', זכר אותו היטב: "בשאלקה אהבתי את התנועה שלו. אני לא חושב שהוא היה מרוכז כמו עכשיו, אבל ברור שהוא היה שחקן קבוצתי נהדר עם גישה טובה".
אף אחד לא באמת חשב שפוקי יתפוצץ בצורה כזאת, אבל זה קרה. "לא היו לי ציפיות כשחתמתי. ידעתי שאני יכול להצליח, אבל לא ציפיתי להבקיע 29 שערים". הוא היה גיבור העלייה, שחקן העונה בצ'מפיונשיפ ומה שהופך את הכל לבאמת מטורף, זה העובדה שהגיע כשחקן חופשי. "יש יותר מדי כסף בכדורגל היום, כשדמי ההעברה הופכים גבוהים יותר ויותר. אני באתי בחינם, ואני חושב שזו הייתה עסקה טובה לנוריץ'". עסקה טובה? הקנריות עשו את עסקת המאה.
חוגג עוד שער. היום הוא פוגש את סטרלינג (DANIEL LEAL-OLIVAS/AFP/Getty Images))
פוקי המשיך לדרוס גם בפרמיירליג והפך לתופעה עולמית. 10 שנים לא היה לפינלנד שחקן בפרמיירליג מאז נפרד סמי היפייה מליברפול ב-2009. פוקי הפך בין לילה לספורטאי הנערץ במדינה. בעיר הולדתו קוטקה כבר קראו מגרשים על שמו, והתושבים מתגאים להתגורר ב"עיר של טימו", הוא מופיע על שערי מגזינים, מדברים עליו בטלוויזיה, ברדיו והילדים שפעם שיחקו עם חולצות של מסי ורונאלדו מתהדרים היום בחולצה מספר 22 של נוריץ'.
כן, הכדורגל המודרני והציני מתגעגע לסיפורים כמו של פוקי. שחקן ממדינה קטנה שפורץ בגיל מאוחר וסוחף אחריו את כולם בנחמדות, בקור הרוח ובסיפור המיוחד שלו. הוא בסך הכל השחקן העשירי בהיסטוריה של הפרמיירליג שמבקיע בשלושת משחקי הבכורה שלו בליגה וכרגע הוא כנראה אחד השחקנים האהובים בעולם. בשבת הוא יפגוש את מי שמתחרה איתו תואר מלך השערים באנגליה – ראחים סטרלינג. אחרי הפתיחה המסחררת, גווארדיולה בוודאי הקדיש לו את חלק מרכזי בהכנה למשחק.
ובכל זאת, אי אפשר בלי התייחסות לשם. פוקי בפינית זה עז ו"יולופוקי", זה כינוי מקומי לסנטה קלאוס. כששיחק בשאלקה, הגרמנים קראו לו "דר וויינכטסמן" או במילים אחרות סנטה קלאוס. ואם אתם חושבים ששם המשפחה שלו הוא מבוכה לשדרים בישראל, תדעו שבמלזיה המצב הרבה יותר גרוע. התרגום של שם המשפחה של הסקורר הפיני הנהדר הוא הסלנג המקומי לאיבר המין הנשי. אתם יודעים מה? כולנו קונים עוד הרבה רגעי מבוכה כדי שהסיפור של פוקי לא ייגמר לעולם.
מה דעתך על הכתבה?