הדבר הכי קשה מבחינת סרג' גנאברי היה לעזוב את ארסנל. הוא לא ברח ממנה בתסכול, לא כעס על ארסן ונגר ולא היה מאוכזב מהיחס שקיבל. הוא אף האמין בעצמו וידע כי יפלס בסופו של דבר את דרכו להרכב. היה צריך רק להמתין עוד שנה, או שנתיים, או שלוש. וגנאברי פשוט לא רצה לחכות. הוא הקשיב לכל המחמאות שהרעיפו עליו, בחן את הארכת החוזה שהציעו לו, הסתכל על המציאות ללא סנטימנטים – והלך. הוא היה בן 21 ורצה לשחק כדורגל באופן קבוע. כאן ועכשיו. בלי לחכות עוד אפילו יום אחד.
המשחקים האולימפיים עשו את זה, והוא הרי בכלל לא היה אמור לנסוע לברזיל בקיץ 2016. רק פציעות של שחקנים אחרים סידרו לו את המקום בסגל של הורסט הרובש, ואז נפגע גם ליאון גורצקה בפתיחת המשחק הראשון מול מקסיקו וגנאברי מצא את עצמו על המגרש. הוא הכניע את המקסיקנים, מצא את הרשת גם בזמן פציעות מול דרום קוריאה כדי להציל את נבחרתו מהפסד, היה דומיננטי מאוד בדרך לגמר בו הפסידו הגרמנים למארחת רק בפנדלים, והבין עד כמה הוא אוהב להיות על הדשא כל הזמן.
במובן מסוים, הייתה זו הפתעה אפילו עבור עצמו. אחרי תקופה ארוכה מאוד של המתנה למשהו, שחקנים עלולים לשכוח את ההנאה הפשוטה במשחק עצמו. עונת 2014/15 נמחקה מבחינת גנאברי בגלל פציעה בברכו. באוגוסט 2015 הוא הושאל על ידי ארסנל לווסט ברומיץ' על מנת לקבל נסיון מעשי – ולא קיבל אותו כי המנג'ר טוני פוליס סבר כי אינו בשל לשחק בקבוצתו.
גנאברי חוגג אחרי שער שכבש (DANIEL LEAL-OLIVAS/AFP/Getty Images)
אם יש טעות אחת מהותית מאוד שביצעו התותחנים, הנה היא. אסור בשום אופן לסמוך על מועדונים אחרים כאשר מדובר בהשאלות. חשוב לברר את כל ההיבטים מראש. הפיאסקו עם פוליס היה ניתן לחיזוי, כי הוולשי לא בדיוק מקדם צעירים עם שליטה גבוהה בכדור. הסגנון שלו שונה לחלוטין, לטוב ולרע. היה עדיף לשלוח את גנאברי לליגה השלישית, אך לדעת שיהיה בידיים טובות. השילוב של ההקפאה העמוקה בווסט ברומיץ' עם הפריחה בריו היה קטלני מבחינת ארסנל. גנאברי הבין שהוא חייב לעזוב.
כאן נכנסה לתמונה באיירן מינכן וביצעה את אחד המחטפים המוצלחים בתולדותיה. "אנחנו רוצים להשאיר את סרג' אצלנו", הצהיר ונגר אחרי האולימפיאדה, וחוזה מפתה למדי הונח על השולחן, אבל השחקן הבין שיש גורמים המסוגלים לטפל בעתידו טוב הרבה יותר. הבווארים הנדסו עסקה מרהיבה אשר היטיבה עם כל הצדדים – פרט לארסנל, כמובן. את ההצעה הגישה ורדר ברמן, מועדון עם אמצעים כלכליים מוגבלים מאוד, במיוחד בתקופה המדוברת. התותחנים, שהבינו כי יאבדו את השחקן ללא תמורה אם יכריחו אותו להישאר, נאלצו להסכים למכור אותו תמורת 5 מיליון יורו, וללא יכולת אמיתית להתמקח. בפועל, באיירן עמדה בסתר מאחורי המהלך, ואף הבטיחה לברמן להחתים את גנאברי בתוספת מיליון יורו בחלוף שנה.
גנאברי בפעולה. פורח במינכן (gettyimages)
וכך, קיבלה ברמן את הכישרון הגדול בהשאלה כאשר היא מקבלת תמורת זה כסף במקום לשלם. עבור הירוקים-לבנים, זה היה חלום של ממש. באיירן זכתה בשירותיו של היהלום תמורת סכום מגוחך, נמוך באופן משמעותי מאוד מתנאי השוק – והיא גם הבטיחה לו מראש כי יושאל לקבוצות בהן ישחק עד שיגיע זמנו באליאנץ ארנה. וכך היה. אחרי עונה טובה בברמן ב-2016/17, הוא הושאל גם להופנהיים ב-2017/18 שם עשה קפיצת מדרגה גדולה מאוד ולמד רבות מהמאמן הצעיר יוליאן נאגלסמן, אשר היה המועמד המועדף של אולי הנס לאימון באיירן עצמה.
לבסוף, דווקא ניקו קובאץ' נבחר בקיץ 2018 למשרת האימון המאתגרת ביותר בגרמניה. לא הכל הלך חלק בלשון המעטה, למרות הזכייה בדאבל אשתקד, אבל אם יש שחקן שמעולם לא אכזב את הבוס, הרי שזהו גנאברי. הנסיקה שלו בלתי ניתנת לעצירה, הוא מסוגל למלא כמעט כל עמדה בחלק הקדמי, ועל הדרך הפך לסיפור הצלחה מסחרר גם בנבחרת. יעידו על כך 5 שערים בחמישה משחקים במוקדמות יורו 2020, כולל כיבוש מרהיב לרשת הולנד, וגם הביצוע במפגש הידידות מול ארגנטינה בשבוע שעבר.
קובאץ'. גנאברי מעולם לא אכזב אותו (gettyimages)
נכון לעכשיו, גנאברי הוא השחקן הצעיר היציב והמשתפר ביותר בגרמניה. הוא מימש את הפוטנציאל שזיהו הסקאוטים של ארסנל כאשר "גנבו" אותו משטוטגרט ב-2011, אבל בלונדון לא השכילו למצוא עבורו את המסלול הנכון לקידום. זו בעיה מוכרת של צעירים מכל קצוות הגלובוס שנוהרים לאקדמיות הנהדרות באנגליה רק כדי לגלות שדרכם למעלה חסומה לחלוטין. לכן כעת, אפילו אנגלים צעירים, מחפשים דרכים יעילות יותר, והדוגמה הבולטת לכך הוא ג'יידון סאנצ'ו, כוכב העל של דורטמונד שסירב להישאר במנצ'סטר סיטי וקיבל ללא ספק את ההחלטה הנכונה. בין היתר, היה זה גנאברי שהיווה עבורו השראה. הוא ראה כי בבונדסליגה קל הרבה יותר להוכיח את עצמך.
הרביעייה בליגת האלופות, במגרשה של טוטנהאם דווקא, הזניקה את גנאברי לגבהים חדשים. "סרג' מתפתח נהדר, והוא יכול להיות טוב אפילו יותר. הוא ברמה העולמית כבר עכשיו. יש לו בעיטה בשתי הרגליים, מהירות נהדרת שהוא למד לנצל היטב, וגם אישיות נפלאה", אומר קובאץ'. כל משחק הוא חגיגה עבור גנאברי בימים אלה, והביקור אצל אאוגסבורג בשבת סמלי למדי. הרי נגד אאוגסבורג הוא ערך את הבכורה בבונדסליגה במדי ברמן בספטמבר 2016. זה נגמר אז בהפסד, אך זה רק מדגיש את הדרך המופלאה שעשה בתקופה שחלפה. בגיל 24, גנאברי יודע שהוא במקום הנכון. היה קשה וכואב לעזוב את ארסנל, אבל זה השתלם בענק.
מה דעתך על הכתבה?