"תדמיינו שהתוצאה עדיין מאופסת", אמר לחניכיו ברנדן רוג'רס כאשר לסטר הובילה ביום שישי הקודם 0:5 בהפסקה במשחק החוץ נגד סאותהמפטון. וזו, על קצה המזלג, הגישה של השועלים הרעבים. יש קבוצות שהיו מורידות את הרגל מהדוושה, ואולי אפילו מרחמות קצת על היריבה האומללה שנותרה בנחיתות מספרית. לא לסטר של רוג'רס. אצל המנג'ר הצפון אירי, רק המאמץ המקסימלי בכל רגע נתון בא בחשבון. וכך רשמה הקבוצה את ניצחון החוץ הגבוה ביותר בתולדות הליגה הבכירה באנגליה לדורותיה. לא רק בפרמיירליג, אלא מאז המאה ה-19. מעולם לא ניצחה אף קבוצה במשחק חוץ בהפרש של תשעה שערים, אבל לסטר עשתה זאת. 0:9 נקבע בפנדל בזמן פציעות, והחגיגה היתה גדולה. "מגיע לרוג'רס כל הקרדיט על המוטיבציה שהחדיר בשחקנים", קבע מעמדת הפרשן אלן שירר.
יש סמליות לא מבוטלת בתשיעיה הזו, גם כי סאות'המפטון ספגה במשחק אחד יותר שערים מאשר לסטר בכל העונה עד כה. השועלים מציגים את מאזן ההגנה הטוב ביותר באנגליה, לצד מנצ'סטר סיטי ושפילד יונייטד, עם שמונה שערי חובה בלבד ב-10 מחזורים. הנתון הזה מקבל פרספקטיבה מרתקת במיוחד אם נזכרים בעובדה הפשוטה כי הם מכרו למנצ'סטר יונייטד את הארי מגווייר, הבלם הטוב ביותר שלהם, על סף סגירת חלון ההעברות באנגליה, ולא החתימו אף אחד במקומו. 80 מיליון ליש"ט נכנסו לקופה, ואולי יושקעו בעתיד, אבל בינתיים לסטר מסתדרת מצוין גם ללא בלם הנבחרת. צ'אגלר סויונג'ו הטורקי נכנס בקלילות לנעליו של מגווייר, יצר שיתוף פעולה נפלא עם ג'וני אוונס הוותיק – והנה לכם מרכז הגנה נהדר במחיר מבצע.
זה מתאפשר לא רק כי לסטר נהנית משני מגנים ברמה הגבוהה ביותר – הפורטוגלי הנפלא ריקארדו פריירה מימין ובן צ'ילוול שעושה התקדמות מסחררת משמאל. הסוד נעוץ גם בשיטה של רוג'רס, אצלו ההגנה מתחילה בחלק הקדמי. הוא דורש מהחלוצים ומהקשרים ללחוץ על שחקני היריב רחוק ככל הניתן משער השועלים, כלומר קרוב ככל הניתן לשער השני. כך ממזערים את הסיכוי לספוג ומגדילים את הסיכוי לכבוש. ג'יימי וארדי ואיוסה פרס מתאימים להשקפת העולם הזו כמו כפפה ליד, וגם הפליימייקר המחונן ג'יימס מדיסון הוא שחקן חרוץ מאוד, במקביל להיותו אמן יצירתי שעוד עשוי להשתפר רבות. הם עובדים כמו מכונה משומנת, וכבר עכשיו אפשר לסמן את לסטר כמועמדת ראויה להעפיל לליגת האלופות. היא מסוגלת לסיים בטופ-4, גם אם המאבק על כתר האליפות עדיין לא נראה רלוונטי.
שחקני לסטר חוגגים. רק מאמץ מקסימלי (Bryn Lennon/Getty Images)
את המאבק הזה ישאירו השועלים למנצ'סטר סיטי ולליברפול. רוג'רס אף הפסיד לאקסית באופן דרמטי, עם פנדל שנוי במחלוקת בזמן פציעות באנפילד בתחילת אוקטובר, אולם הביקור הזה רק העצים את המוטיבציה של הצפון-אירי. הוא נזכר כיצד היה קרוב מאוד לזכות באליפות סנסציונית עם האדומים ב-2014. הוא המנג'ר שכמעט חולל נס עם תקציב מוגבל הרבה יותר אשר לא מתקרב לסכומים שעומדים לרשותו של יורגן קלופ כיום. כעת הוא יושב על הספסל במועדון שחולל נס גדול פי מיליון כשלסטר זכתה באליפות ב-2016. קחו קבוצה שעברה חוויה מכוננת מסוג זה, תוסיפו אליה מנג'ר שעבר חוויה מכוננת משלו, ותקבלו עיר שיכולה לחלום בגדול.
ואולם, למרות התעוזה לחלום, בלסטר אין לחץ. האוהדים לא מצפים מהקבוצה לנצח על בסיס שבועי, וזו בדיוק האווירה בה רוג'רס מסוגל לפרוח. המנג'ר זקוק לשקט תעשייתי על מנת להביא את שיטותיו לידי ביטוי, ותמיד מצליח כאשר לא דורשים ממנו לעשות את הבלתי אפשרי. הוא היה אליל בסוונסי כאשר ביסס אותה בפרמיירליג. הוא היה אליל בליברפול, לפני שאיבד לחלוטין את דרכו בסיר הלחץ שאחרי העונה המדהימה ההיא ב-2013/14. גם אחרי מכירתו של לואיס סוארס ציפו במרסיסייד למנף את התנופה. רוג'רס נלחץ, שינה את השיטה, ואז שינה אותה שוב, ואז שינה אותה שוב. בשלב מסוים אפילו הוא כבר לא הבין מה בכוונתו לעשות, בעוד צילו של קלופ ריחף מעל אנפילד אחרי שהגרמני עזב את דורטמונד. אז קלופ החליף את רוג'רס – ובצדק, כי הוא בנוי לאתגרים מסוג זה. רוג'רס היה זקוק לאתגרים מסוג קצת אחר, והלך להשתקם בסלטיק.
ההחלטה לעזוב את גלאזגו לטובת השועלים בתחילת השנה לא התקבלה בעין יפה בסקוטלנד. חלוץ העבר כריס סאטון טען: "גם המילואים של סלטיק גדולים יותר מלסטר", והאוהדים בירוק-לבן הסכימו, אבל הבחירה של רוג'רס היתה נכונה. הוא חזר לליגה חזקה הרבה יותר, קיבל לידיו סגל מוכשר הרבה יותר, ואת התוצאות אפשר היה לראות כבר בשלהי העונה שעברה, כאשר לסטר טיפסה למקום התשיעי. במחזור הלפני האחרון, אפילו קיוותה ליברפול כי רוג'רס וחניכיו יעשו לה טובה ויגנבו נקודות ממנצ'סטר סיטי. בשלב מסוים, זה אפילו היה מוחשי – עד שוינסנט קומפאני שלח את הטיל לרשת ושמר על פפ גווארדיולה במקום הראשון. רוג'רס הניח את היסודות, ואחרי קיץ שקט בו התכונן המועדון מנטלית מראש לעזיבה האפשרית של מגווייר, השועלים יודעים בדיוק מה מצופה מהם.
עם קוטיניו כמאמן ליברפול. היה זקוק לאתגרים אחרים (LINDSEY PARNABY/AFP via Getty Images)
לא מפתיע, אם כך, כי מניותיו של רוג'רס שוב בעליה. הוא מוזכר כמועמד אפשרי להחליף את אונאי אמרי על ספסל ארסנל, אבל האירוניה היא כי צעד כזה יתפרש בעיני רבים כנסיגה – והמנג'ר לא בהכרח בנוי ללחצים באיצטדיון האמירויות. לכן הוא לא שוקל עזיבה. רוג'רס הוא מאמן של פרוייקטים לטווח ארוך, ואחרי שהטביע את חותמו בסוונסי, ליברפול וסלטיק, הוא מעוניין למצות את הפוטנציאל הגלום בקבוצתו הנוכחית. יש בה איזון נהדר בין כל המערכים, והמון תשוקה ורעב. כיף לראות את השועלים על בסיס שבועי, וסמלי כי הם אלה שכתבו את ההיסטוריה בסאותהמפטון במחזור הקודם. ביום ראשון, במשחק החוץ מול קריסטל פאלאס, המטרה תהיה להמשיך בתנופה.
מה דעתך על הכתבה?