מכבי ת"א צריכה לדאוג: מכבי חיפה מתחרה ראויה על האליפות

1. אם מכבי חיפה תשוב ותיקח תארי אליפות בשנים הקרובות, היא תסמן את הערב של אתמול (שני) כרגע המכונן. לנצח בבאר שבע, את מי שהייתה פה טוענת לאליפות (וגם אלופה) מאז 2013, ולנצח אותה בדרך בה ניצחה אותה אתמול מכבי חיפה, זו אמירה, זו צריבה תודעתית, זו הכרזה.

אנחנו יכולים לנוע בתחושות שלנו מתוצאה לתוצאה, מניצחון קליל של מכבי ת"א לתיקו משמים, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמכבי חיפה רודפת אחריה באדיקות, בנחישות ומציגה לפרקים כדורגל טוב משלה. אם אני מכבי ת"א, אני מודאג. יש יותר מדי מקרים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, שהרודפת העקבית, ניצלה מעידות של הפייבוריטית הברורה, לעתים המרשימה, ולקחה ממנה את התואר. הפועל ר"ג ב-64', הפועל כפ"ס ב-82', הפועל ת"א ב-86', מכבי ת"א עצמה ב-1995, הפועל ת"א ב-2010.

גם מכבי חיפה הגדולה ב-94', רדפה אחרי מכבי ת"א כמעט שני סיבובים. מכבי ת"א התחילה את הליגה בלי שתשמוט נקודה: 11 ניצחונות רצופים. קבוצות רודפות נשברות מרצפים מרשימים כאלה, זה מסתכל אותן. מכבי חיפה לא נשברה אז – היא ניצחה את מכבי ת"א בסוף הסיבוב השני 0:5 ועלתה לפסגה – היא גם לא נשברת עכשיו. מכבי ת"א עם 0 שערי ספיגה, חיפה עם כמעט 30 שערי זכות, לכל דבר יכול להיות מענה, גם למכבי ת"א של איביץ'. כרגע זה נראה כמו מאבק צמוד, ויש לכך הוכחות בשטח.

הוכחות בשטח למאבק צמוד. שרי מניף רגל ומכניע את שטקוס (דני מרון)

2. חיפה באה אתמול לטרנר – this is Terner – עם מטרה מאוד ברורה: ללחוץ את ב"ש בטירוף, קרוב לשער שלה, ולהוציא אותה משיווי משקל, כדי להשיג שער מהיר. וזה עבד לה בדרך מרשימה, בדיוק לפי התוכנית. ב"ש, שאתמול ציינה 3 שנים לתיקו המרשים שלה בסנט מרי מול סאות'מהפטון של וירג'יל ואן דייק, נראתה אתמול כמו קבוצה אחרת לגמרי מזו שידעה לעמוד בלחצים כבדים מאלה. היא לא הייתה רק מבולבלת, היא נראתה לא ערוכה.

זו לא באר שבע שהכרנו, זו באר שבע שמאבדת את מאחזיה בזה אחר זה: הבית, השקט הנפשי, הפתרונות הטקטיים, העוצמות. גם החשיבה לפיה היה לה משחק טוב (ברק בכר אמר את זה בסיום), היא מוטעית. המשחק שלה לא היה מספיק טוב. ב"ש אפילו השתמשה בכלים השמורים לקבוצות במצוקה – התחזויות – כדי לחלץ את עצמה מתקיעות בהתקפה, או מאיבודי כדורים בהתקפה, כדי להרוויח מצבים נייחים שבהם היא מתמחה. סופה, שחטפה שער עם הירידה למחצית, ולא סתם שער, שער שני. ב"ש איבדה אתמול לא רק את מקומה במרוץ לאליפות, היא איבדה אתמול את מעמדה כמתחרה הרעננה והמוצדקת לאימפריה הכלכלית שבנה מיטש גולדהאר בקרית שלום. מכבי חיפה התמקמה במשבצת הזו בקלילות, כמעט בטבעיות. ברוכה השבה.

כבר לא המתחרים של מכבי ת"א על תארים. שחקני ב"ש (דני מרון)

3. על שני שחקנים קם ונפל המשחק אמש בבאר שבע. האחד הוא נטע לביא, שלא רק שביצע בצורה מושלמת גיחה קדימה וניצול מושלם של מצב בעיטה קורץ, אלא גם התחיל את המהלך שהביא לחיפה את השער השני של צ'רון שרי, בחטיפה שלו מרמזי ספורי.

הרי מה אנחנו מצפים מקשר אחורי מודרני? שישבור התקפות יריב, ויוציא במהירות התקפה קדימה. כאן קיבלנו מימד נוסף. לביא הנהיג את הקישור של מכבי חיפה, לא רק פקק את המרכז. זו בגרות, בטח לשחקן בשל בן 23 שסומן כדבר הבא לפני כמה שנים ולא הצדיק די את הסימון הזה. אתמול הוא בלט, הרבה מעבר להבטחה. בחיפה היה פעם שחקן כזה, קראו לו ניר קלינגר. וגם אז היה זה מאמן זר (מיחיץ') שנתן לו את חולצת ההרכב מול נבחרת בריטית (צפון אירלנד). כמה רמזים עוד צריך לפזר פה כדי שלביא יקבל את המקום של דור פרץ נגד סקוטלנד?

השחקן השני הוא ארנסטס שטקוס, שוער נבחרת ליטא, שהרבה כתרים נקשרו – בצדק – עם הגעתו לארץ, אבל את הסמן העיקרי לאובדן העונה של ב"ש, הוא קבע אתמול, בשני כדורים שחלפו מתחת או מעל לידיו, כדורים ששוער ברמה שלו היה אמור לנטרל. זה קרה לויקטור צ'אנוב המנוח בעונת 1991/2, העונה בה איבדה מכבי חיפה לא רק את הדאבל בו זכתה איתו שנה קודם, אלא גם את המרוץ לאליפות בשלב מוקדם. ועל צ'אנוב אנשים ריירו עם הגעתו, במשך חודשים.

כמה עוד רמזים צריך? לביא חוגג בטרנר (דני מרון)

4. לא סתם לא ממהרים במכבי חיפה להתנער מירדן שועה ולהניח שטיח אדום לגחמותיו ורצונותיו לעזוב. ירדן שועה הוא השקעה, לא זולה, וזו לא תכנית כבקשתך.

שועה חורג מהמסגרת. יש דרכים לנהוג עם סוררים כמוהו. אפשר לעשות לו סדרת חינוך עד הסוף, ואפשר גם לשמור על המסגרת ולנסות ולמצות את הפוטנציאל בדרך שתחזיר אותו למסלול. מרקו בלבול בחר לשמור קודם כל על המסגרת, עכשיו הוא צריך לדאוג לכך ששועה יחזור למסלול.

אפשר לסמן את ירדן שועה כטראבל מייקר מלידה, מופרע כרוני, חסר נימוס. יש גם כאלה שמנבאים לו את ההווה של ראובן עובד. בעיני זו לוזריות. לא שלו, שלנו. הרי שועה היה בבני יהודה, היה לו עבר בעייתי במכבי ת"א, אבל משכונת התקווה לא שמענו כלום, אפילו לא איתות. קשה להאמין שטיאטאו בבני יהודה בעיות מתחת לפני השטח. כמו שירדן שועה שיחק שם, כנראה שבכלל לא היו בעיות. הכל עניין של גישה. אולי שועה לא מתאים למועדון גדול, ואולי גם מועדון גדול לא מתאים לשחקנים הדורשים צומי כמו שועה. אפשר להציל את שועה. לא להציל אותו, כמו את הפוטנציאל שבו. צריך רק לשנות גישה. זה לא בשמיים.

לשנות גישה זה לא בשמיים. שועה (אודי ציטיאט)