1. האירוע המרכזי אתמול בקרית שמונה לא היה כמובן ההצלה המטורפת של אורן ביטון, סטייל קייל ווקר, ותתפלאו: גם לא הנהמות, אם היו, כלפי ג'יימס אדני. האירוע המרכזי היה כניסתה של אלונה ברקת לתוך ליבת האולטראס כדי להפגין נוכחות שתמנע כל אירוע נשנה של נהמה כזו או אחרת שהייתה מביאה להפסקת המשחק ועונש חמור מאין כמוהו על הפועל באר שבע.
יש כל מיני סוגי בעלים. יש את אלה שבשבילם זה צעצוע. יש להם צוות ניהולי שנושא בכל האחריות, הם מגיעים לכל משחק עם פמליה לתא הכבוד, נכנסים בסיום לרכב השרד שלהם ונעלמים עם השקיעה. אם יהיה אירוע משמעותי מצד הקהל, הם ישקיפו עליו כאילו זה לא נוגע אליהם.
ויש בעלים שהאחריות שלהם היא גם שליחות. אם יגיעו לאימון ויראו שחקן פצוע שלא מטופל, הם ישאגו לעבר הצוות; אם ייצאו מהרכב בחניה מתקן האימונים ויגלו כדור עף מעבר לגדר ולא אותר, הם ירימו אותו ויביאו לאפסנאות. זה שלהם, כל דבר נוגע אליהם. אם עד אתמול לא היה ברור, אז אלונה ברקת באה והוכיחה לאיזה צד היא שייכת. זה היה אצילי, חכם, אפילו מרגש. מתאר לעצמי מה הרגישו אוהדי הפועל ב"ש המעטים שהצפינו לקריית שמונה. לא זו בלבד שאלונה באה להרגיע, היא באה להיות איתם. לא יודע מה שמע המשקיף דאוד סוהיל, אבל בקבוצה שבה משחקים נייג'ל האסלביינק ומרואן קבהא, לא יודע כמה גילויי גזענות יכולים להיות.
ברקת הציגה צד אצילי, חכם ואפילו מרגש (מאור אלקסלסי)
2. מה הואילו חילופי המאמנים המכוערים במ.ס אשדוד? האם הקבוצה ההתקפית והקצת תזזיתית הזו שיחקה אתמול יותר טוב מכפי ששיחקה עד כה וצברה מעט מדי נקודות ביחס לפוטנציאל? אני בספק. היא שיחקה יותר מסודר לכאורה, הרבה יותר זהיר, אבל כל היתרון שלה העונה היה בתגובה המהירה ביציאה מהגנה להתקפה – ואת זה היא איבדה השבוע, לפחות במשחק הראשון מאז מונה רן בן שמעון. מכבי ת"א, במשחק באמת טוב, עם צירופי מסירות יוצאים מן הכלל וכמובן תנועה מהירה מהגנה להתקפה, הייתה צריכה לנצח 0:5, אבל רועי משפתי והרבה מזל מנעו מהם את הניצחון הזה.
לא יודע כמה כדורגל ישראלי ראה רן בן שמעון בשנתיים וחצי שהיה בקפריסין, אבל הנרטיב של הכדורגל היום הוא פחות הנעת כדור מסודרת ויותר יציאה מהירה בנגיעה מהגנה להתקפה – גם כדי לפצח מערכים סגורים וגם כדי לתפוס הגנות שלוחצות גבוה במספר נחות של שחקנים. זה לא שרן בן שמעון הוא מאמן לא טוב, להיפך מזה, אבל הוא יצטרך להתאים את עצמו לחומר השחקנים שנמצא שם, או להחליף חצי קבוצה. ומכבי? זה מרשים ובאותה מידה גם הזוי שהקבוצה לא ספגה ב-18 משחקים מתוך ה-20 ששיחקה בליגה העונה.
אצילי ומיכה. האלופה והמוליכה במשחק טוב מול בן שמעון הזהיר (דני מרון)
3. יש המון מה לכתוב על המשחק המוקדם אתמול במושבה. אין לי ספק שהוועדה המקצועית באיגוד השופטים תשבח כל החלטה שקיבל צוות ה-VAR, והאמת שהצוות גם זיהה דברים שאף אחד לא היה יכול לזהות בעין בלתי מזויינת. אין גם ספק שהשופט היהיר אלי חכמון נהג לפי מה שכתוב בספר, כולל בחידוד ההוראות האחרון. ברור גם שהפועל ת"א, למרות יתרון של שני שחקנים, לא הייתה רחוקה מלספוג שער שוויון, כי למעט רוח מועדון, הפועל עדיין לוקה בכדורגל בסיסי, על אף שנראה שהיא השלימה עם המצב החדש והמוזר שנחת עליה: הישארות בליגה בשלב כל כך מוקדם של העונה.
אבל הסיפור של המשחק היה ההרחקה של נועם גמון, ולא בגלל שחכמון שכח לרגע שגמון סוחב איתו כרטיס צהוב, אלא בגלל שגמון הפסיד אתמול להפועל כפ"ס את המשחק ומי יודע אילו השלכות עוד יהיו להרחקה הזו. לא ברור למה היה צריך, על קו האורך, להכשיל שחקן יריב בצורה כזו בוטה, דקה אחרי ששחקן מהקבוצה כבר הורחק, ושניות ספורות לפני השריקה למחצית.
אחת הבעיות עם קבוצות מעוטות תקציב, שהן אוגרות לתוכן לא מעט שחקנים חסרי ניסיון, וברגע האמת הן משלמות על כך. עם גמון, בעשרה שחקנים, ספק אם כפר סבא הייתה מפסידה את המשחק. סביר להניח שהיא גם הייתה מסיימת את המשחק עם אופיר חיים על הקווים.
לשחקן עם ניסיון זה כנראה לא היה קורה. גמון (אודי ציטיאט)
4. אם הפועל רעננה תנשור בסיום העונה לליגה השנייה, המשחק בסמי עופר יהיה זה שעליו היא תבכה הכי הרבה. במקום לעלות אתמול מעל הקו האדום אחרי תקופה ארוכה מתחתיו, היא החמיצה ניצחון שהייתה ראויה לו, ובסופו של דבר בקושי נמנעה מהפסד. קבוצה שנאבקת על חייה כל כך הרבה שנים לא יכולה להיות נאיבית בצורה כזו. הפועל חיפה? נראה שגם השנה יואב כץ יחתור לאליפות הפלייאוף התחתון. שלא תגידו שהוא לא נאבק על תארים.
מה דעתך על הכתבה?