הכדורגל האנגלי אוהב להכתיר כוכבים, להעלות אותם לדרגות עילוי עולמי נדיר ולעתים- כשהתכניות משתבשות- לרסק אותם בחזרה לקרקע למציאות המורכבת, אולם הייחודיות שסובבת את ג'וד בלינגהאם מנפצת את דפוסי ההתנהגות (וההתנהלות) שחווינו מכוכבי על אנגלים שונים בעבר.
המחמאה הגדולה ביותר שהוא זכה לקבל לאחרונה היא הגדרה כי "יש לו את הביטחון העצמי של פול גאסקוין במונדיאל 90', המהירות של מייקל אואן בצרפת 98' והעוצמות שוויין רוני הפגין ביורו 2004, הוא החבילה המושלמת", כך הסכימו פה אחד פרשני הכדורגל הבכירים באנגליה בניסיון נוסף להסביר את התופעה שמרגשת את הנבחרת הלאומית וגורמת לאוהדיה לפנטז על זכייה בגביע העולם, לראשונה מאז 1966.
המילה "שגרתי" היא המילה האחרונה בה ניתן להשתמש כדי לתאר את המסע של הנער מבירמינגהאם להנהגת חוליית הקישור של שלושת האריות בעת הנוכחית, משום שאין דבר שגרתי בהפרשת מספר החולצה שלך בקבוצתך בפרק הזמן הסמוך ליום בו קיבלת לראשונה את רשיון הנהיגה שלך. מהרגע בו החל את דרכו באקדמיית המועדון בירמינגהאם סיטי (הנחשבת לקבוצה הנחותה בעיר בפער משמעותי מהיריבה השנואה אסטון וילה) היה ברור שהיכולות והבגרות שהוא הציג באופן עקבי יקחו אותו ליעד חדש ואטרקטיבי באופן משמעותי, אולם ג'וד ואביו מארק, חלוץ עבר בליגות החובבניות המקומיות, קיבלו החלטה משותפת שאת פרק הבוגרים הראשוני שלו הוא יחווה במועדון שהתווה את דרכו והעניק לו את התשתית הנדרשת כדי לצמוח ולהתפתח כראוי.
כשנשאל ביום הפרשת חולצתו מדוע בחר דווקא במספר החולצה הלא שגרתי '22' ענה בפשטות, "זאת הייתה עצה שקיבלתי ממאמן קבוצת הילדים שלי לפני קרוב לעשור. כשהתלבטתי כקפטן הקבוצה באיזה מספר ספציפי לבחור הוא ענה לי- אתה זן אחר של שחקן, אז למה שלא נאחד את המספרים 4, 8 ו-10 ונלך על 22 כהחלטה הסופית?", שיתף בחיוך. בלינגהאם ומשפחתו ידעו שוב שמשהו יוצא דופן מתבשל, כאשר בגיל 16 ו- 38 יום בלבד עלה להופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת ובכך ניפץ שיא של 49 שנים שנקבע על ידי טרבור פרנסיס, ובשנתו הראשונה המלאה בבוגרים לקח חלק פעיל ב-44 ממשחקיה של הקבוצה בליגת המשנה התובענית.
המעבר לקבוצה בכירה היה עניין של זמן בלבד כשהצעות החלו לזרום באופן יומיומי וכללו סיור אישי במתחם האימונים של מנצ'סטר יונייטד בהדרכתו של מנג'ר הקבוצה לשעבר, אולה גונאר סולשיאר, ושיחות טלפוניות רבות מצידו של גורו ההעברות הקודם של ליברפול, מייקל אדוארדס. התחושה הייתה שבלינגהאם הוא עד כדי כך טוב שהחתמה נוצצת שלו יכולה להשפיע על דור שלם והישגים עתידיים של המועדון שיצליח לזכות בשירותיו, אבל בניגוד להערכות כי יבחר באחת האפשרויות המקומיות המרשימות, הייתה דווקא שיחת הטלפון שקיים עם ג'יידון סאנצ'ו, האנגלי הצעיר שכיכב במדי בורוסיה דורטמונד, שהכריעה את כף המאזניים ותרמה להחלטתו להצטרף דווקא לענקית הכדורגל הגרמנית.
הסכום עליו דורטמונד שילמה בקיץ 2020, 25 מיליון פאונד, מצטייר כעת כסכום מזערי ביחס לתפוקה שהניב ובעיקר ביחס ישיר לסכום שהקבוצה הגרמנית תדרוש כדי לאפשר לו לעבור לאחת מאריות היבשת. "הוא בן ה-19 הבוגר ביותר שאי פעם פגשתי, גם מחוץ לעולם הכדורגל', ציין לאחרונה מאמנו בדורטמונד, אדין טרזיץ', לאחר שבלינגהאם הסתער על הבונדסליגה בהצלחה.
ההופעה הדומיננטית נגד סנגל בשלב שמינית הגמר גרמה לפיל פודן, המבוגר מבלינגהאם בשלוש שנים בלבד ונחשב לאחת הדמויות השקטות בסגל, להתבטא בחופשיות באשר לסוגיית הקשר הצעיר כשאמר, "אני עדיין לא רוצה להעצים את ג'וד יתר על המידה כי הוא עדיין צעיר מאוד, אבל קשה לי להתעלם ממה שאני חווה כשהוא על כר הדשא. לא רק שהוא אחד השחקנים המוכשרים ביותר שאי פעם ראיתי, אלא בוודאות, זה רק עניין של זמן עד שהוא יהפוך לקשר הטוב ביותר בעולם".
התקוות מבלינגהאם היו גדולות עוד לפני תחילת הטורניר הנוכחי, אבל הופעותיו משריקת הפתיחה רק העצימו את היכולות שהקשר המבטיח מציג ובד בבד האדירו את רף הציפיות שהקהל האנגלי יוצר תוך כדי תנועה במונדיאל. השער שכבש בנגיחה נגד איראן במשחק הפתיחה פתח את מסכת השערים בהופעה תכליתית שכללה שישייה אנגלית, אך הייתה זאת דווקא ההופעה הקרובה לשלמות נגד סנגל בשלב שמינית הגמר שנתנה אותותיה לפרץ ההתלהבות והתחושה שדווקא אנגליה הנוכחית, שהגיעה לגביע העולם לאחר קמפיין ליגת האומות מביך, יכולה לחלום על "השבת הכדורגל הביתה" לאחר קרוב לשישים שנות המתנה ארוכה ומלאת אכזבות.
היה זה בלינגהאם הצעיר שהקרין בטחון ושלווה במרכז המגרש בדקות בהן שלושת האריות התקשו לייצר מומנטום נגד אלופת אפריקה, כשדאג בו זמנית להלהיט את הקהל עם תנועות ידיים כדי להשיב את ההתלהבות שנכבתה, לתקל, להשיב את הכדור לשליטה אנגלית והחזקת כדור מירבית ולבשל באלגנטיות את השער הראשון לג'ורדן הנדרסון שסייע להרגעת המערכת כולה.
נבחרת שלושת האריות מוכנה הערב לקרב מול אלופת העולם צרפת ברבע הגמר, ובהיבט המקומי השפעתו של היהלום מבירמינגהאם כל כך עוצמתית כעת כשבכירי הפרשנים בממלכה מחלקים את התקופה בנבחרת לשני חלקים: תקופת טרם-בלינגהאם ותקופת בלינגהאם הנוכחית. למרות העובדה שזהו גביע העולם הראשון עבורו, יש נטייה לשכוח כי כמות ההופעות הבין-לאומיות שצבר במדי הנבחרת הלאומית (21) אף גדולה מגילו. בפעם האחרונה בה אנגליה ניצחה את הטריקולור (2015), בלינגהאם סיים את שנתו הראשונה בחטיבת הביניים, אולם התחושה היא כעת כי יכולתו כה דומיננטית עד שעשויה להשפיע על ההיערכות הטקטית הכוללת של מאמנו, גארת' סאות'גייט, שנחשב לרוב כשמרן ומקובע במערכים השונים שהוא מעדיף להציב.
באופן מסורתי, סאות'גייט העדיף להשתמש בשיטה הגנתית שדוגלת בשלישייה אחורית- נוסחא שעבדה עבורו באופן אידיאלי במשחקי המונדיאל הקודם בו אנגליה דילגה עד לחצי הגמר וביורו האחרון בו הפסידה בוומבלי בגמר לאיטליה, אולם דווקא בשני המשחקים בקמפיין ליגת האומות הכושל בספטמבר האחרון, בהם אנגליה שיחקה נגד יריבות בכירות בשיטת השלישייה המובילה האחורית, הנבחרת לא ניצחה.
מבחינה סטטיסטית, החל מתחילת המונדיאל ברוסיה ועד פתיחת הטורניר הנוכחי, אנגליה שיחקה 23 פעמים נגד יריבות המדורגות בטופ 15 בדירוג פיפ"א כשבלמעלה מ-60 אחוז מהמשחקים סאות'גייט דגל בשיטת השלישייה אחורית, אך הנתון המכריע בהיבט של בלינגהאם והפריצה המטאורית שלו לאחרונה- הוא פתח אך ורק בשניים מ-23 ההתמודדויות הללו.
היכולת המרשימה שבלינגהאם מפגין כעת בעקביות מעודדת את סאות'גייט לשנות מערך ל-4-3-3 לקראת המפגש מול הטריקולור ולאפשר לחוליית הקישור שלו חופש פעולה נדיב יותר, להעניק לבלינגהאם מרחב תמרון התקפי גדול וקבלת אחריות קדמית עוצמתית יותר.
המפגש בין אנגליה וצרפת הוא מאבק פיקנטי בין שניים מהגלדיאטורים הבכירים בטורניר, בעימות ישיר בין שתי מעצמות כדורגל מנוסות, והתחושה המרכזית שעוטפת את האוהדים במולדת הכדורגל בימים האחרונים משדרת אופטימיות שלווה לקראת הקרב מול נבחרתו של דידייה דשאן.
צרפת, שעד כה הרשימה פחות באופן יחסי מאנגליה בטורניר הנוכחי, היא עדיין אלופת העולם המכהנת- נבחרת מאוזנת שמחזיקה באחד מהכשרונות הגדולים ביותר בעשורים האחרונים, קיליאן אמבפה, אולם החוסן המנטלי ששלושת האריות מפגינים בעקביות ונתינת מפתחות ההובלה למי שמוגדר כעת באופן מובהק כמנוע של הנבחרת, ג'וד בלינגהאם, מפיחים תקווה גדולה שאנגליה יכולה לגבור על צרפת בגרסה הנוכחית ולהעפיל לשלב חצי הגמר בפעם השלישית ברציפות בטורניר גדול תחת גארת' סאות'גייט.
מה דעתך על הכתבה?