פול גז: על חשיבותו של רודריגו דה פול, המנוע של נבחרת ארגנטינה

בעולם מקביל, רודריגו דה פול לא היה אמור להיות בנבחרת ארגנטינה, ובוודאי לא לשחק בהרכב באופן קבוע. הוא פשוט נולד בעיתוי הלא נכון, והמשבצת שלו תפוסה על ידי השחקן הטוב בהיסטוריה – אז מה הוא כבר יכול לעשות? אף אחד לא יכול להתחרות בליאונל מסי, ולכן אלה שדורכים על המשבצות שלו לא יכולים להשתלב בשורות האלביסלסטה באופן אופטימלי. תשאלו את פאולו דיבאלה. הוא כבר חגג את יום הולדתו ה-29, אבל בתודעה הציבורית במולדתו, הוא עדיין מצטייר כסוג של נער שממתין להזדמנות מתישהו. הוא הרבה יותר מדי מספר 10 באופיו כדי שיוכל לפרוח לצידו של מספר 10 האולטימטיבי.

גם דה פול הוא מספר 10 – ואפילו מספר 10 בפסי תכלת-לבן. אלה הם צבעי ראסינג קלוב, המועדון אותו אהד רודריגו מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא גדל באקדמיה שלו, דחה בתוקף את החיזורים של היריבה המושבעת אינדפנדיינטה, וכאשר עלה לסגל הבוגר בגיל 18, לא היסס לבקש את החולצה החשובה ביותר. הוא קיבל אותה, ולבש אותה בגאווה עד שעבר לוולנסיה והחל את ההרפתקה האירופית שלו. במסטאייה, אגב, זה לא הלך לו בכלל – והעסק התחיל ברגל שמאל כבר במשחק הבכורה, בו הורחק תוך דקות ספורות, בדיוק כמו מסי בהופעת הבכורה שלו בנבחרת. בסופו של דבר נדד דה פול לאודינזה, ושם – במועדון צנוע ושקט בצפון איטליה, הרחק מאור הזרקורים – הפך בהדרגה לאחד הכוכבים המשובחים ביותר בארץ המגף. עם מספר 10 על הגב, כמובן.

וכך, בעונתו החמישית בסרייה A, ב-2020/21, היה דה פול במקום הראשון במספר הכדרורים, בעוד מסי מוביל באופן טבעי את אותו הדירוג בליגה הספרדית. הוא גם ספג יותר עבירות מכולם, והיה הכוכב הבלתי מעורער בקבוצה ששקעה בחלק התחתון של הטבלה. ללא 9 השערים ו-9 הבישולים שלו, היא עוד עלולה הייתה לרדת לליגה השנייה. מועדונים רבים ניהלו באותו קיץ מאבק על החתמתו, ואתלטיקו מדריד ניצחה לאחר ששילמה 35 מיליון יורו תמורת השחקן שנועד לשדרג את הקישור שלה. ואולם, במהרה התברר כי דייגו סימאונה לא בדיוק התעניין בדה פול של אודינזה. הוא רצה לראות בקבוצתו את דה פול של נבחרת ארגנטינה, וזה שחקן אחר לגמרי. וזו גם הסיבה המרכזית לכך שהוא מהווה חלק כה אינטרגרלי מהפרוייקט שהתחיל ב-2018 תחת ליאונל סקאלוני.

עד למינויו של סקאלוני למאמן הזמני אחרי המונדיאל ברוסיה, לא היו לדה פול הופעות בינלאומיות, והוא אפילו לא התקרב לכך בשיקולים של הבוסים הקודמים. סקאלוני זיהה בו רוח לחימה יוצאת דופן, והביא אותו בעיקר כדי שיהיה המנוע. זה הצליח, מינויו של המאמן הפך בשלב מסוים לקבוע, וכאשר חזר מסי לנבחרת, הקליק עם דה פול היה מיידי. יום אחד לא התגבר הקשר על ביישנותו, דפק על הדלת של הכוכב והציע לו לשתות מאטה ביחד. לשמחתו, התשובה הייתה חיובית, ותוך ימים ספורים היה דה פול בתוך המעגל הפנימי של מסי, ביחד עם אנחל די מריה, לאנדרו פארדס וג'ובאני לו סלסו.

החיבור הזה עובד היטב לא רק בחדר ההלבשה, אלא בעיקר על המגרש. שם, בניגוד מוחלט לתפקיד שמילא באודינזה, לקח על עצמו דה פול את המשימה לדאוג למסי. פשוטו כמשמעו – דה פול מבצע את העבודה השחורה על מנת שהכוכב הגדול של הנבחרת לא יצטרך לעשות זאת, ינוח במידת הצורך, ויקבל את השקט התעשייתי ליצור. "סקאלוני שיחק בעצמו בליגה האיטלקית, והוא יודע איזו הבנה טקטית יש לי. הוא מודע להספק העבודה שלי. אני יכול ללחוץ על המגן ולסגור את השטחים הפנויים. אני טוב בחיפוי. אני שם כדי לעזור לשחקנים החשובים. תשומת לב תקשורתית לא מעניינת אותי", אומר דה פול.

פעם הוא התגאה בשערים ובבישולים, אבל עכשיו חילוצי כדור מעניינים אותו הרבה יותר, והוא נהנה לעצור את התקפות היריב לפחות כמו שהוא מפיק הנאה מבניית המהלכים של נבחרתו. בדרך כלל, הוא רץ יותר מכולם, מזיע יותר מכולם, ונמצא קרוב למסי כאשר יש צורך בכך. לכן, מאז 2018, כמעט בלתי אפשרי לדמיין את נבחרת ארגנטינה בלעדיו. הוא כמעט ולא מחמיץ משחקים, כיכב בשני טורנירים של קופה אמריקה והוגדר כאחד השחקנים החשובים ביותר בדרך לזכייה ההיסטורית באליפות דרום אמריקה בקיץ שעבר. דה פול אפילו בישל לדי מריה את שער הניצחון על ברזיל בגמר, אבל גם על כך הוא לא התעקש לקבל קרדיט. בנבחרת נוח לו להיות מחוץ לאור הזרקורים.

בשלב מסוים, החלו העיתונאים והאוהדים להגדיר אותו כשומר הראש של מסי. דה פול נוטה להגן פיזית על הקפטן כאשר הוא מאוים על ידי שחקני היריבה, ומוכן לעשות כמעט הכל למענו. בעצם, הוא מקריב את הכשרון הטבעי שלו עד כדי כך שהאוהדים רואים בו שחקן אפור הרבה יותר ממה שהוא באמת. במשחק הראשון במונדיאל הנוכחי, ספג דה פול ביקורת נוקבת על כך שאיבד יותר מדי כדורים, והיה אחראי במידה מסוימת לקאמבק שביצעה סעודיה בדרך לניצחון סנסציוני. היו שדרשו לספסל אותו, אבל אלה שטוענים כך, לא מבינים את חשיבותו העצומה למערך הטקטי של סקאלוני.

המאמן יכול לוותר על פארדס לטובת אנסו פרננדס שמפגין יכולת טובה הרבה יותר וניחן ביכולת מסירה פנומנלית, אבל מעמדו של דה פול כלל לא עומד לדיון. הוא באנקר מוחלט, והייתה במחנה דאגה גדולה מאוד כאשר פציעה קלה איימה להשבית אותו ברבע הגמר מול הולנד. בסופו של דבר, הוא הוכשר ושיחק 66 דקות. אחרי שהוחלף בידי פארדס, חלה נסיגה מהותית מאוד ביכולת של האלביסלסטה לשלוט במרכז המגרש, והולנד הצליחה להשוות עם שני שערים בדקות הסיום. בחצי הגמר מול קרואטיה, הרשה לעצמו סקאלוני להחליף אותו ולהעניק לו מנוחה לקראת הגמר רק כאשר הנבחרת כבר עלתה ליתרון 0:3.

דה פול, שהיה קשר פורה באודינזה עד המעבר לאתלטיקו, ממעט לאיים על השער במדי הנבחרת, ומאזנו עומד על שני כיבושים בלבד ב-50 הופעות. במונדיאל הוא כמעט ולא חושב בכיוון, ואין לו גם בישולים – אבל כאן הסטטיסטיקה דווקא קצת מטעה. כי כאשר הפעיל את הלחץ על שוער אוסטרליה מאט ריאן בשמינית הגמר, גרם לו דה פול לאבד את הכדור לטובת חוליאן אלברס שגילגל לרשת החשופה. הוא בכלל לא נגע בכדור בעצמו, ובהגדרה הטכנית היבשה זה לא יכול להיות אסיסט – אבל מעשית זה כן. וזה בדיוק מה שדה פול משתדל לעשות כל הזמן. הוא מטריד את שחקני היריב, מתיש אותם וגורם להם לשגות, כדי שחבריו – אותם הוא מגדיר כטובים ממנו – יוכלו ליהנות מהפירות.

זה גם יהיה התפקיד שלו בגמר. תסמכו על דה פול שהוא ישרוף שטחים יותר מכל שחקן אחר על הדשא, יגן על הקפטן מכל פגיעה אפשרית, ולא יבחל גם בתרגילים מלוכלכים פה ושם כדי לזכות במדליית הזהב. הוא רוצה אותה מאוד למען עצמו, אבל אפילו יותר למען מסי – כמו כל האומה הארגנטינית. ולאומה יש הרבה ציפיות ממנו, גם אם הוא בסך הכל אמור להעניק את הבמה לאחרים. בעולם המקביל, דה פול לא היה אמור להיות בנבחרת, אבל הוא הבין היטב מה עליו לעשות כדי ללבוש את החולצה הזו, ואין מאושר ממנו.