בקיץ האחרון אף אחד בבית"ר ירושלים לא האמין שבמחזור ה-19 הקבוצה תנצח משחק ליגה בכזו קלות. האוהדים לא ידעו באיזו ליגה היא תשחק, מי יהיה הבעלים ואיזה מאמן יעמוד על הקווים. שחקנים שהגיעו לבית וגן היו פליטי ליגה לאומית, והדרך להיעלמות היתה נראית קרובה וריאלית מתמיד. אבל יוסי אבוקסיס מצא זר אחד פה וזר אחד שם, חיבר שחקנים וחשוב מכל – חיבר את הקהל חזרה למועדון. הבוקר, אחרי 0:2 חלק בחוץ על מכבי בני ריינה, הקבוצה מהבירה יכולה להכריז רשמית: חזרנו.
זו כמובן לא בית"ר של האליפויות ולא בית"ר של הכדורגל הסוחף. לא בית"ר של ניצחונות מרשימים או בית"ר שממלאת אצטדיונים. אבל זו בית"ר מאומנת, עם שלישית התקפה אימתנית ועם פליימייקר בשם ירדן שועה שנמצא ברמה אחת מעל המשחק.
אתמול במשחק מול בני ריינה, בית"ר סגרה עניין תוך עשרים דקות. אבוקסיס ויתר על בלם והעלה את בר כהן, כי ידע שהקבוצה שלו תחזיק בכדור ותיזום, והוא צריך עוד שחקנים בחלק הקדמי. כל הכדורים הלכו אל שועה, ובית"ר ניצלה היטב את חסרונם של סמביניה ובואטנג, ופירקה את ריינה השבורה שלא באמת הצליחה לאיים עליה.
אין בלם באמצע? כמה תרגילים פשוטים בקרנות, נגיחות של דהן ואספרייה, והופ – שלוש נקודות קלות. אין בואטנג שייצור הזדמנויות מקדימה? בית"ר שולטת באמצע עם תומא וקריאף ולא נותנת ליריבה להגיע להזדמנויות להבקעת שערים.
במחצית השנייה כל שנותר לה הוא לשמור על היתרון ולהרחיק את היריבה מהשער. עם השלישייה הפרודוקטיבית מקדימה, עם חיזוק להגנה ולשער, בית"ר יכולה כעת לדבר בקול רם על פלייאוף עליון. בשלב הזה, לפספס את זה, זאת תהיה כבר אכזבה.
מנגד, בני ריינה שבורה לחלוטין. אחרי שבע שנים של הצלחות, ניצחונות ועליות ליגה רצופות, הגיע משבר – והמועדון הצעיר לא יודע איך להתמודד איתו. אי שקט בקהל, הרכב מבולבל ומשחק מפוזר הם המשך ישיר לעשרה משחקים ללא ניצחון. מאז הפגרה כבשה העולה החדשה רק במשחק ליגה אחד וכעת היא המועמדת מספר אחת לרדת ליגה. כסף יש, בעלים שמשקיע ורוצה יש, אבל חוסר בטחון ובלבול מקצועי נראים כרגע כעניינים המשמעותיים ביותר בקבוצה. אם לא ימצאו את הדרך לחזור לשחק כדורגל מסודר ורגוע – הדרך חזרה ללאומית תהיה קצרה מאוד.
מה דעתך על הכתבה?