גם היעדרותם של הקפטן אופיר קריאף וירדן שועה המצוין, לא עצרה את בית"ר ירושלים המשתפרת שצלחה בגדול את הקרב החורפי בצפון עם 0:3 חלק מול עירוני קרית שמונה, שהגיעה להתמודדות בלי המאמן המורחק ניר ברקוביץ' ושקעה בתחתית.
למעט השוער זיגוס ברטקוס, קרית שמונה פתחה בהרכב שכלל רק ישראלים. הקבוצה של ניר ברקוביץ' סובלת מהיעדר זרים דומיננטיים, כאשר לפחות שניים מהם היו חייבים להיות שחקנים יותר מנוסים. לעומתה, בית"ר נהנית מזרים מצוינים כמו טרזי תומא, דנילו אספרייה ויאן ניקולאסקו, ועוד שלושה חדשים שהותירו רושם חיובי (למרות שהשוער מיגל סילבה לא עמד למבחן אמיתי).
האורחת מהבירה החלה את המשחק בצורה טובה יותר בזכות תומא שדחף אותה קדימה. ככל שהדקות חלפו, רביעיית הקשרים של ברקוביץ' השתלטה על מרכז המגרש אבל לא הצליחה להגיע למצבים מסוכנים. לקבוצה הצפונית יש שחקנים טובים ומסוכנים בחלק הקדמי, אך הם משחקים רחוק אחד מהשני, בעיקר בגלל שמוחמד שכר בורח ימינה והוא לא קרוב לאזורים המסוכנים.
במחצית השנייה התעורר ניקולאסקו, שהוכיח שהוא אחד הזרים הכי טובים בליגת העל. ניקולאסקו, שתמיד מחפש את השער, הוא חלוץ חד, מהיר, עם עוצמה, בעיטה טובה בשתי הרגליים וסיבוב מצוין. ההבדל הגדול בין הקבוצות היה משחק ההגנה – ההגנה של בית"ר, בהובלת שלושת הבלמים אורי דהן, אוראל דגני והזר החדש סרגיי בורודין, הייתה יציבה ולא נתנה לשני החלוצים המסוכנים של קרית שמונה להגיע למצבים. מנגד, הגנת המארחת לא הצליחה להתמודד עם ניקולאסקו (איש המשחק) ואספרייה העוצמתיים, שהכניעו אותה פעם אחר פעם.
הודות לשיפור העצום במשחק שלה ועם ההתחזקות בעמדות שהיו יותר בעייתיות, אין ספק שבית"ר נמצאת בדרך למעלה. בזכות שחקני הרכש וחוליית התקפה שהיא בין הטובות בליגה, היא בהחלט יכולה להשיג את המטרה שהיא העפלה לפלייאוף העליון. לגבי קרית שמונה, היא משחקת כדורגל התקפי וטוב לפרקים, אבל סובלת ממסירות אחרונות לא מספיק טובות והיא חייבת לגלות אופי וקשיחות, אחרת יהיה לה קשה לשרוד את מאבקי התחתית הלא פשוטים.
לסיום, אני רוצה להחמיא לקהל של בית"ר ירושלים שהגיע בגשם ובקור לקרית שמונה הרחוקה ועודד את קבוצתו ללא הפסקה. מחמאות מגיעות גם לשופט המשחק, נאאל עודה, שהיה מצוין בניגוד להרבה שופטים אחרים העונה.
מה דעתך על הכתבה?