מאז יוסי בניון, לא היתה לנו נבחרת לאומית שהקהל משתוקק כל כך לראות. לא היתה לנו נבחרת כל כך מסקרנת, אטרקטיבית, נבחרת שהציפיות ממנה כבר גורמות לנו להמתין בציפייה רבה ל-25 במרץ, המועד בו ייצא לדרך קמפיין מוקדמות יורו 2024 במשחק נגד נבחרת קוסובו בבלומפילד. אם בקמפיינים רבים בעבר בהתאחדות לכדורגל השקיעו מאמצים רבים כדי לגרום לקהל להגיע למשחקים, חילקו כרטיסים לתלמידים בעוטף, ולמי לא, עושה רושם שבקמפיין הנוכחי, רמת האטרקטיביות של היריבות כבר לא מעניין את האוהדים, לראשונה אחרי תקופה ארוכה מאוד, האוהדים ימלאו את האיצטדיונים בגלל השחקנים שלנו. והפעם, בלי עין הרע, יש לנו ים של כוכבים.
הסגל הנוכחי יהיה מהנוצצים ביותר שהיו לנבחרת ישראל אחרי שני עשורים לפחות. בפעם הראשונה הפנקס של מאמן הנבחרת עמוס ברשימה של שחקנים מבריקים, אחרי הרבה שנים, השיח התקשורתי כבר לא יהיה סביב השאלה האם לזמן לנבחרת שחקנים שאינם משחקים בקבוצתם (בעיקר הליגיונרים), הפעם, בניגוד לעבר הרחוק, הויכוחים יהיו מקצועיים נטו.
העובדה שבקמפיין הקרוב שתי הראשונות עולות אוטומטית לאליפות אירופה רק מוסיפה עניין ונודעת ברבים אופטימיות. לאחרונה השאלה סביב עתידו של ערן זהבי בנבחרת כבר לא רלוונטית, כל המתווכחים ובעלי הכוונות הטובות הרימו ידיים וזזו הצידה. למרות שיו"ר ההתאחדות שינו זוארץ, במסגרת רצונו להחזיר את זהבי לנבחרת הציע לממן לכל שחקן חדר לבד במלון, המנהל המקצועי בניון דחה את ההצעה בנימוס.
העובדה כי בניון דחה כל הצעה לפשרה, גרמה לעיתונאים, לעסקנים, לבעלי עסקים ועוד כל מיני מקורבים לשני הצדדים לזוז הצידה. רבים מהם עוד מקווים כי זהבי ישנה את דעתו. הוויכוח מי צודק ילווה אותנו במהלך כל הקמפיין (או שלא), אבל בהנחה שהנבחרת הולכת להפתיע ולראשונה בתולדותיה להעפיל ליורו, זהבי עוד עשוי להצטער על כך עוד זמן רב.
אף אחד לא יכול לקחת מזהבי את הקריירה הגדולה שהוא עשה. בהפועל, במכבי, בסין, בהולנד ובנבחרת. המספרים שלו מטורפים, השערים שלו מדהימים ומרגשים, ובהנחה שמכבי תל אביב לא תיקח העונה אליפות, ומאחר ולזהבי לא נותרו עוד הרבה שנים לשחק, חבל שדווקא הוא, הווינר הכי גדול שהיה לכדורגל הישראלי, יראה מהספה בבית את נבחרת ישראל משחקת באליפות אירופה.גם אם הסיכוי שהנבחרת תעלה הוא לא ודאי (והוא לא), אסור לזהבי לקחת את הסיכון הזה. חבל.
אצל וילי רוטנשטיינר זהבי נהנה ממעמד מיוחד. אני יכול להעריך כי אם המאמן האוסטרי היה מחליט שאף שחקן לא יקבל חדר לבד, זהבי לא היה מציב אולטימטום. הטענה כי יוסי בניון ואלון חזן לא ממש רוצים אותו בנבחרת אינה נכונה. ונניח שזה נכון, נניח, אתם יודעים כמה שחקנים זומנו בעבר לנבחרת ולא היו אהודים כל כך על ידי המאמן? המון. ולא רק אצלנו. רבים מהם גם שיחקו וגם הצליחו.
ונניח שזהבי חושש לא להיות בהרכב, נניח ומטרידה אותו העובדה שהוא כבר לא יהיה הכוכב הכי גדול של הנבחרת, גם זו לא סיבה טובה לוותר על הנבחרת. בטח לא מי שהשם הנרדף שלו הוא ווינר. ונניח שזהבי לא מתוכנן להיות בהרכב הראשון במשחקי הנבחרת, הרי עם המזל שרודף אותו לכל מקום, הוא עוד מסוגל לעלות מהספסל ולסדר לנבחרת את שער העלייה במשחק האחרון באנדורה.
עם כל הכבוד להכנה המקצועית של זהבי לפני משחקים (ויש כבוד), התחושה היא שהוא יכול לשרוד חדר משותף עם שחקן בלי לפגוע בהכנה שלו למשחק. חוץ מזה, אם הוא יהיה חלש במשחק, תמיד הוא יכול להתלונן שזה בגלל ההכנה הלקויה.
ערן זהבי פטריוט. הוא כבר הוכיח את זה לא פעם. ומכיוון שהוא כזה, הוא חייב לרדת מהעץ עליו טיפס כדי להוכיח לכולנו שהנבחרת עבורו היא מעל הכל. מעל המותג המצליח ערן זהבי. זהבי יכול לצאת גדול מהמהלך הזה. הוא צריך להודיע לבניון שהוא מקבל את ההחלטה המקצועית, אפילו לבחור את השחקן שיהיה איתו בחדר, ולהיות חלק מאחת הנבחרות הכי מוכשרות שהיו לנו כאן.
גם אם מעמדו של זהבי ייפגע, גם אם הוא יראה מקרוב את העברת השרביט לכוכבים החדשים, הוא עדיין יהיה זהבי. סגל הנבחרת לקמפיין הקרוב יהיה עמוס בכוכבים, ורובם צעירים חסרי ניסיון יחסית במעמדים גדולים של מוקדמות יורו בנבחרת הלאומית. עם כל הכבוד לכוכבים החדשים של הנבחרת: סולומון, גלוך, תאי בריבו, ליאל עבדה, שון וייסמן, ובעיקר לחדשים שביניהם: מחמוד ג'אבר, מוחמד כנעאן, עומרי גנדלמן וצעירים נוספים. ולא רק.
חלקו של ערן זהבי בחזרת מכבי תל אביב למאבק האליפות
הגב ליובאנוביץ', האמונה בגלזר והמסר לגיאגון: מכבי ת"א שוב מאמינ
עבור כולם זהבי היה ונשאר מודל לחיקוי. הוא דמות נערצת, והוא יכול (וחייב) לתרום לנבחרת גם בפן הפסיכולוגי, החברתי, ולהדביק את הכוכבים הצעירים עם הווינריות שלו. גם אם זה לפעמים יהיה מהספסל. פאולו דיבאלה לא הפסיק לעודד במונדיאל את חבריו מהספסל, למרות שכמעט לא ראה דקה של דשא (גם בגלל פציעה), אבל הוא התלהב כמו ילד מהמעמד. גם מהספסל. ודווקא ברגע המכריע, רגע לפני סיום ההארכה בגמר מול צרפת, הוא נכנס כדי להיות אחד הבועטים בדו קרב הפנדלים. ודיבאלה, כמו גדול, כבש פנדל. גם עם דקות בודדות במונדיאל, כעת הוא מחזיק בתואר אלוף העולם. למרות כל הכוכבים הצעירים, למרות שחזן ובניון רוצים בעיקר שחקנים שעושים הגנה, יש לזהבי מה למכור בנבחרת.
אז נכון, חזן ובניון מתכוונים להפקיד את מפתחות הנבחרת אצל מנור סולומון ואוסקר גלוך (בצדק), אבל עם כל הכבוד לכוכבים הגדולים שצמחו לנו פתאום בשנה שנתיים האחרונות, עדיין אין לזהבי מחליף בבעיטות חופשיות, אין לנו אמן כמוהו. והסטטיסטיקה, כמו שאתם יודעים, מוכיחה כי שערים רבים נכבשים מבעיטות חופשיות. חזן ובניון מגבשים בימים אלה את סגל הנבחרת למשחק הראשון בחודש הבא, זה הזמן שזהבי יפתיע את חובבי הכדורגל הישראלי ויודיע שאין לו תנאים מוקדמים. האגו שלו לא ייפגע. להיפך.
מה דעתך על הכתבה?