ניצחון חשוב, ולא רק על כר הדשא: השיעור שאפשר ללמוד מהפועל באר שבע

על הנייר הפועל באר שבע קיבלה משחק קליל במחזור ה-24. בבית, מול בני ריינה שלא ניצחה 14 משחקים ברציפות, שרק חושבת איך לא לספוג שער. בפועל היא חסרה לא מעט שחקני הרכב פצועים, הלדר לופס ורועי גורדנה מושעים ובשני המשחקים האחרונים היא לא כבשה שער. הקהל, זכר למשחק הבית הקודם מול הפועל ירושלים, היה לחוץ מבזבוזי זמן. כשבדקה העשירית אריק ינקו נשכב בפעם הראשונה, שריקות הבוז נשמעו בכל האצטדיון.

אליניב ברדה עלה בהרכב התקפי כדי להשיג שער מהיר. שגיב יחזקאל ואביב סולומון, מגינים על הנייר ושחקני אגף בפועל, תמכו בהתקפות מהדקות הראשונות. תומר חמד, בהופעה נדירה בהרכב, שלט באוויר ללא עוררין. אבל השחקנים לא היו מדויקים במסירות בדקות הראשונות ולא סייעו מספיק לחמד.

 עד הדקה ה-30. פאון ויחזקאל הצטרפו להתקפה, מיכה מצא את הראש של חמד, והחלוץ בישל לפאון את הראשון. הרומני שאיבד את הפורמה הטובה שלו בשבועות האחרונים, חזר לעצמו. בעמדה מרכזית מאחורי החלוץ הוא היה מעורב במשחק, ביקש את הכדור והיה דומיננטי במשחק ההתקפה.

כשבתחילת המחצית השניה הוא כבש את השני, אחרי עבודת הכנה נהדרת של יחזקאל, הוא התפנה לחגוג את השער עם ביתו הקטנה ביציע. עם אצבע אחת בכל אוזן הוא רקד איתה, ממש כפי שהם עושים ביחד בביתם לצלילי השיר la la la של sam smith ו naughty boy.

אם בסיום העונה באר שבע תחגוג אליפות, בקלטת הרגעים הגדולים אולי לא יציינו את המשחק הזה. שלוש נקודות וצמד של פאון זה מה שילקח מהמחזור ה-24, לא מעבר. אבל גם משחקים כאלה צריך לדעת לנצח, ולהמשיך במסע אל המשחק הבא.

אם בכל זאת יש משהו חשוב לקחת מהערב בטרנר זה את הפעולה המהירה של המועדון באיתור זורק המצית על ינקו. לבאר שבע קהל נהדר ונאמן שיוצר אווירה מחשמלת מדי משחק בית. טיפש אחד יכול להרוס לכולם, ובמקביל למאבק הצודק נגד העונשים המוגזמים של בית הדין, פעולה מהירה וצודקת מול מי שמנסה להחריב לכולם היא שיעור טוב לכל המועדונים ולכל המעורבים בדבר. הקהל הוא המשאב הכי חשוב, אבל אסור לאף אחד להרוס לנו את הספורט שאנחנו כל כך אוהבים.