דגל אדום: מה מונע מהאחים ניסנוב למכור את הפועל תל אביב?

יכול להיות שההפסד של הפועל תל אביב לאשדוד יהיה אחד הדברים הטובים שקרו לקבוצה העונה. יכול להיות שעוד הפסד (או שניים) בשני המשחקים הקרובים של הקבוצה, יתבררו כדברים הטובים ביותר שארעו להפועל תל אביב בשנים האחרונות. במציאות כזו, כאשר משחקי הפלייאוף ייצאו לדרך, ועימם מאבקי התחתית נגד הירידה, כאשר הפועל תל אביב תיאלץ להתמודד בקרבות על שש נקודות נגד נס ציונה ובני ריינה, האחים ניסנוב עשויים להרים ידיים וללכת הביתה.

הפועל תל אביב הפכה למעשה לקבוצה קטנה. עושה רושם שאפילו התקשורת פחות מתעניינת בנעשה בהפועל, הסיקור העיתונאי סביב מכירת המועדון לקבוצת האמריקאים, זניח, זניח מאוד אפילו, כאילו מדובר באיזה מועדון קטן (בעצם מזמן הפועל הפך למועדון קטן). היום אפשר לומר בוודאות כי לתקשורת היה חלק גדול בהחלטה של משה חוגג להרים ידיים ולמכור את מועדון בית"ר ירושלים.

ההתעסקות האובססית של התקשורת בנעשה בבית"ר בקיץ האחרון, השידורים החיים סביב השעון במוקדים השונים והרבים, ההפגנות של האוהדים, ומרדף אחרי כל פיסת מידע מבעלי בית"ר, מהנאמן, ומהרוכש המיועד ברק אברמוב, נתנה לכולם את התחושה כי בית"ר ירושלים היתה ונשארה הקבוצה הכי מסקרנת, הכי פופולרית, הכי מעניינת. את התקשורת. לטוב ולרע. ובעיקר לרע. הסיקור התקשורתי סביב מכירת הפועל תל אביב לאנשי העסקים האמריקאים, ממחיש היטב את מצבה של הפועל, הוא מוכיח כי האדומים כבר מזמן לא בליגה של הגדולות, ובטח לא בליגה של בית"ר.

מישהו יודע בדיוק מה קורה בחדרי החדרים של המו"מ בין קבוצת הרוכשים האמריקאית לבין הבעלים של הפועל תל אביב? עושה רושם שלא. מישהו מנסה בכלל להבין מה קורה שם? לא ממש. האוהדים התייאשו, התקשורת עסוקה במאבק האליפות, בפשלות של השופטים ואנשי ה- VAR, בשאלה אם ערן זהבי יירד מהעץ ויהיה בסגל הנבחרת, והסיקור סביב עתידו של מועדון הפאר לשעבר, הפך להיות דומה לסיקור במועדונים הקטנים כמו קריית שמונה, הפועל חיפה, וחדרה.

האחים ניסנוב הצליחו בכישרון רב להפוך את אחד המותגים החזקים ביותר שהיו בכדורגל הישראלי למותג מזויף. בסיום משחק ההפסד לאשדוד, חיים סילבס נראה חיוור. האוהדים נראו מתוסכלים, כבר שנים הם מסתובבים חיוורים, ורק האחים ניסנוב מחפשים את שביל הזהב. אם כבר למכור, אז לפחות לעשות סיבוב פרידה עם קופה טובה. ואם אפשר בדולר אמריקאי, תבוא עליהם הברכה. בחודשים האחרונים האחים ניסנוב הצליחו להרדים את האוהדים. פעם זה בזכות חתימה הפרסומים על מסמך הבנות, פעם זה על בדיקת נאותות שעברה בהצלחה (כמעט), פעם זה על הבשורה המרעננת כי האמריקאים כבר הפקידו מקדמה, ופעם כדור הארגעה לאוהדים הגיע בדמות חבילת המוזמנים שהאמריקאים הכינו להבאת רכש נוצץ בחלון העברות בינואר. מכונת הספינים ויחסי הציבור של בעלי הפועל תל אביב, כבר הזכירו את הימים בהם אשפי יחסי הציבור (בראשות מושיק תאומים) ניהלו את הפועל.

וראו זה פלא, אחרי שהסתיימה בדיקת הנאותות, אחרי שהתברר שלקבוצה האמריקאית יש באמת כסף, ואחרי שהתקבלה אצלם סוף כל סוף ההחלטה שהם כבר לא על תקן מתעניינים לרכוש את הפועל, אלא כבר נחושים לרכוש, התעוררו פתאום כמה בעיות קטנות. מה זה קטנות, ממש בעיות טכניות. פתאום אחד מהאחים ניסנוב עשה שרירים שהוא לא מעוניין לחתום על הרכישה. מוזר? תרגיל? מה פתאום. האחים ניסנוב הם אנשים רציניים, מילה אצלם היא מילה. הרי הם הבטיחו שאם רק יבוא רוכש, הם ימכרו לו את הקבוצה חינם. בלי שקל.

ועכשיו, בדיוק שנראה שהכל סגור, רגע לפני היום ההיסטורי, רעדו לאחים ניסנוב הידיים. הם כבר לא ממהרים למכור, הם אפילו לא מצליחים להעביר לאמריקאים את המסמכים שהתחייבו להעביר. אם מישהו רצה לאחרונה הוכחה שהאמריקאים רציניים בכוונה שלהם לרכוש את המועדון, אז מכתב ההתראה שהם שלחו לבעלים, היא ההוכחה לכך. ואם מישהו עוד האמין להצהרות הרבות של האחים ניסנוב שהם ימכרו את הקבוצה לכל דורש בחינם, שיקום.

להפועל תל אביב יש הנהלת חשבונות. הפועל מחוייבת להציג מסמכים באופן קבוע לבקרה התקציבית, אז איך זה שהבעלים מתקשים להעביר את המסמכים הנחוצים למימוש העיסקה? הרי בכל חברה נורמלית, אפשר להעביר מסמכים בלחיצת כפתור. בכל חברה נורמלית המנוהלת עם הנהלת חשבונות מסודרת, כל המסמכים נמצאים במחשב. לחיצה קטנה על המחשב, עם כתובת מייל נכונה, הכל עובר תוך שניות. גם לארצות הברית.

יכול להיות שהאחים ניסנוב התחרטו ולא רוצים למכור את הפועל? לא, אל תגזימו. יכול להיות שהאחים ניסנוב התחרטו ועכשיו הם רוצים כסף כדי לעזוב את הפועל? לא מה פתאום. הם הרי הבטיחו שהם מוותרים על הכל. יכול להיות שאם התקשורת לא היתה מטפלת בסחבת בכפפות של משי הם היו לא היו נשארים אדישים? יכול להיות. ויכול להיות שאם האוהדים לא היו אדישים פתאום כלפיהם הם היו כבר בורחים? בהחלט יכול להיות.

מכירת בית"ר ירושלים היתה מורכבת ומסובכת, והתקשורת פתחה וסגרה מהדורות עם משה חוגג וברק אברמוב. שידורים חיים באולפני הטלוויזיה והרדיו, כותרות ענק בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט במשך שבועות ארוכים. בית"ר הציגה לראווה את רשימת החובות, והתקשורת ביצעה לחוגג ואברמוב ניתוח מעקפים בשידור חי. החשדנות שהשניים שידרו, רק הגדילה את הסקרנות והעניין סביב מכירת בית"ר ירושלים.

האחים ניסנוב, כך עושה רושם, לא משדרים אמינות, החשדנות כלפיהם גדולה לא פחות מזו שהיתה כלפי חוגג ואברמוב, אז למה לעזאזל התקשורת עושה לבעלי הפועל הנחה? בדיעבד התברר כי חוגג לא שיקר כאשר אמר שהוא רוצה למכור, ואברמוב לא שיקר כאשר טען שהוא לא שליח של חוגג, ובטח לא בובה של מישהו. גורמים רבים בתקשורת אולי צריכים אפילו לבקש סליחה מאברמוב על העליהום הגדול שהיה עליו, הלוואי ונגיע לרגע בו ניאלץ לבקש סליחה מהאחים ניסנוב. אם היום הזה יגיע, אפשר להתחיל להאמין שהמשיח בדרך.

חוגג ספג ביקורת נוקבת (הוא זכה לה בצדק רב), אבל הוא הוכיח ברגע האחרון שהוא התכוון ברצינות לאמירה שלו שהוא מוכן להעביר את בית"ר ללא תמורה לכיסו. וחוגג, נזכיר, השקיע מעל 100 מיליון שקלים במועדון. האחים ניסנוב לא עומדים במילה שנתנו, והם אפילו לא השקיעו מכיסם 20 אחוזים מהסכום שחוגג השקיע.

האחים ניסנוב מעידים על עצמם שהם אוהדים שרופים של הפועל. אוהדים שרופים צריכים להתחשב באינטרס של המועדון. והאינטרס של הפועל תל אביב הוא אחד – להעביר את הבעלות לאמריקאים. הם יכולים לקבל במתנה מנוי לכל החיים. מגיע להם. בכל זאת הם הצילו את הפועל מכונס נכסים, בכל זאת הם שמרו על המועדון בליגת העל. אפשר גם לתת להם תעודה ולערוך טקס פרידה מכובד.

האחים ניסנוב, למענכם, למען מעט הכבוד שעוד נותר לכם במועדון, תשחררו. שחררו את הקבוצה, תוציאו את המסמכים מהמחשב ותחתמו על העברת הבעלות. כמו שהפועל נראית, שלא נדבר על איך שהיא מנוהלת, כדאי לכם לברוח. לברוח ומהר. אל תדאגו, אם אתם רוצים להישאר בתודעה, להופיע בתקשורת, תמיד תזכו לקלוז אפים מהיציע. אפילו תהיו מרואיינים מבוקשים באולפנים השונים. שחררו.