הנגביסט: הקאמבק המאוחר של דור מיכה לליגת העל

במפתיע הגיע אתמול דור מיכה לדבר במסיבת העיתונאים של הפועל באר שבע לקראת המשחק הערב נגד מכבי תל אביב (שני, 20:30). מיכה הוא לא הקליינט הקבוע לכך במועדון של אלונה ברקת. בדרך כלל תראו שם את מיגל ויטור, עומרי גלזר, איאד אבו עביד. היו הבלחות גם של שחקנים נוספים לפני משחקים ואחריהם, אבל עבור התקשורת לקבל את מיכה ערב משחק מול מכבי תל אביב זו מתנה לחג.

זה דור מיכה אחר העונה. סוף סוף קצת מתקרב לשחקן ההוא ממכבי תל אביב. זה שגדל בטריבונה של שער 11, החזיר כדורים כילד במחלקת הנוער על הדשא בבלומפילד ובהמשך היה שותף בכיר לאליפויות של ימי מיטש גולדהאר השמחים.

לעומר אצילי זה הלך יותר קל אחרי הפרשה מלפני שלוש שנים. חזר מהגלות הקצרה בקפריסין וישר התחיל להפציץ במכבי חיפה. היה שותף בכיר לאליפויות, בנה את עצמו מחדש. רק בנבחרת ישראל הקהל לא סלח לו והוא פרש. מיכה לעומתו היה צריך יותר זמן כדי לבסס לעצמו מעמד מחודש בליגת העל. אין לו את האלמנט שיש לאצילי, הגולים. אין לו את רגל שמאל הקטלנית, את הבעיטה המסובבת שהורגת משחקים. מיכה היה צריך לעבור מסלול ארוך יותר. קשה הרבה יותר עם עליות ולא מעט ירידות. אתמול כבר יכול היה להתרווח על הכיסא לצד אליניב ברדה ולירות: "אני חושב שהפועל באר שבע קיבלה אותי העונה כמו שהייתי. אני חושב שאני סוף סוף דור מיכה".

צאו בחוץ: הבעיה של מכבי תל אביב במשחקי החוץ העונה
אנסה צפוי להמשיך בהרכב באר שבע, עדיפות לניר ביטון במכבי תל אביב
ברדה: "המאבק שלנו הוא עם עצמנו, לא צריכים להסתכל על אף אחד"

גם העונה מיכה הוא לא דייר קבוע בהרכב של אליניב ברדה. לא אחת עלה מאמן הפועל באר שבע עם השלישייה החזקה שלו באמצע: רועי גורדנה, שי אליאס ועדן שמיר, ושלח להתקפה שחקנים אחרים ממיכה. אבל בהרבה משחקים מיכה היה שם במרכז השדה. עדיין בלי גולים, שכנראה כבר לא יהיו לו ברזומה כשהוא כבר בן 31, אבל עדיין עם הרבה חוכמה, מסירות פז, השתחררות מלחץ וניידות.

ההשתלבות בהפועל באר שבע הייתה תהליך שדרש זמן. קודם היה צריך לנקות את שאריות מכבי תל אביב. להוריד את הצבע הצהוב ממנו היה קשה לו להיפרד, אפילו שנזרק מהמועדון שהוא כה אוהב. אתמול דיבר במסיבת העיתונאים על הזיכרונות, על הרגעים המתוקים שהיו לו במכבי תל אביב. הייתה שם גם תביעה משפטית באמצע. מכבי תל אביב לא שילמה לו. הוא איים לתבוע וגם זה לא היה לו קל. אבל עם הזמן הפרידה הפכה למשהו שמסתכלים עליו ממרחק. "זה כמו אקסית שנפרדת ממנה ולקח לך זמן כדי להתרגל לזה", אמר אתמול.

מי שעזרו לו בהתחלה היו החברים מהמרכז. איתי שכטר בראשם. אבל גם רועי גורדנה ואיתן טיבי. זו הייתה החבורה. לא במקרה שלושה מהארבעה הם נפגעי קרית שלום. כאלה שרצו לסיים את הקריירה במכבי תל אביב, אבל היו צריכים לחפש בית חדש. ברקת חיבקה אותם ולקחה אליה את כולם והיא לא טעתה. לשכטר וטיבי הוותיקים יותר, היה יותר קל להיטמע והם סחבו איתם את מיכה שהיה צריך להרים אותו לא פעם, כמו אז אחרי הפנדל שהחמיץ בגמר גביע הטוטו ושבר לו את הלב.

כשאליניב ברדה מונה למאמן, זה כבר עשה את הפיניש. ברדה ומאור מליקסון חוו את מיכה השחקן כשהתחרו איתו על הדשא בקרבות האליפות. הם ידעו יותר טוב מכולם שיש פוטנציאל שאפשר לממש. העבודה עם מיכה הייתה סבלנית עם הרבה רגש. "זה לא הידע של אליניב, כמו הדרך שהוא מעביר את הדברים לשחקנים", פרגן לא אחת מיכה למאמן שלו וגם אתמול חזר על הדברים כשנשאל על החיבור והתרומה של המאמן הצעיר להתפתחות שלו במועדון.

הערב, שוב מול מכבי תל אביב, מיכה צריך להיות מאוד דומיננטי. לייצר משחק שאחריו הזכיין יבקש אותו לריאיון נוסף. מפגש מול מכבי תל אביב תמיד ירגש אותו. זה משהו שלעולם לא ייעלם. אבל עכשיו הפועל באר שבע צריכה אותו יותר מתמיד כדי להישאר במסלול. להיות צמודה במרוץ המתיש הזה מול מכבי חיפה.