בובה של לילה: על קראנקה ההזוי והחגיגות המוגזמות של מכבי ת"א

אפשר לברך את מכבי חיפה על זכייה באליפות. אפשר להתחיל בפסטיבל הסופרלטיבים לברק בכר על אליפות שלישית ברציפות ושישית בקריירה. אפשר להתחיל לחרוט על צלחת האליפות: מכבי חיפה אלופת המדינה לעונת 2022-2023 (למרות שהיא לא עשתה כלום העונה). יואילו בטובם שינו זוארץ וארז כלפון לחרוג ממנהג ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגות ולהעניק באותו מעמד גביע הוקרה למאמן מכבי תל אביב אייטור קראנקה. בכל זאת, מכבי תל אביב תחת הדרכתו, היתה הכי טובה במשחקים נגד מכבי חיפה והפועל באר שבע. בכל משחק.

קראנקה לא בא כדי להחזיר את תואר האליפות למועדון הצהוב, הוא בא כדי לספק כמה רגעים של נחת, ואם הוא יישאר כאן בעונה הבאה, הוא עוד עשוי לעקוף את אלון מזרחי באמירות הלא נורמליות. מבחינת קראנקה הוא עשה את שלו – מכבי תל אביב היתה טובה יותר מהקבוצות של ברק בכר ואליניב ברדה. כל השאר לא מעניין. אפילו השחקנים שלו הוכיחו לנו שזה העיקר. ראיתם את החגיגות של הצהובים על כר הדשא בסיום המשחק? זהבי וחבריו הקדימו את חגיגות בית השואבה. איזו היסטריה, איזו התלהבות, איזו אהבה הם קיבלו מהאוהדים ביציעים ששכחו לרגע שבאותו רגע שהם חוגגים, הם בעצם חוגגים את האליפות של היריבה הכי גדולה שלהם – מכבי חיפה. שלא עשתה כלום בטרנר אתמול וזכתה באליפות.

לקראנקה יש חוזה לעונה הבאה, ויהיה מעניין לראות האם גולדהאר יכבד את החוזה איתו. בזמן הקצר שהוא נמצא כאן, היו לו כמה אמירות הזויות, כאלה שלא ממש מתחברות למציאות, אבל זה לא אמור להיות שיקול עבור גולדהאר בנוגע לעתידו במועדון בעונה הבאה. נמאס ממסיבות העיתונאים המשעממות שיש לנו כאן בארץ לפני משחקים, ובעיקר אחרי משחקים. עד שהגיע אלינו מאמן שמכניס הרבה עניין ומספק מופעי סטנד-אפ לא צריך לוותר עליו בגלל זה. יש מאמנים שאין אצלם קשר בין כמות השטויות שהם מדברים לבין התוצאות של הקבוצה שלהם על הדשא.

תראו למשל את זיו אריה – כל ראיון איתו מזכיר קטע ממערכוני שלישיית הגשש החיוור. בכל פעם מחדש מוכיח לנו מאמן הפועל ירושלים שאין קשר בכלל בין מה שיוצא לו מהפה לבין הביצועים של הקבוצה שלו על המגרש. אין שום קשר בין הדברים שהוא אומר לבין המציאות, אבל הוא מביא תוצאות מדהימות והישגים שאף מאמן אחר (לדעתי), לא היה משיג. וזיו אריה מצליח להפתיע פעם אחר פעם. גם על המגרש, וגם מחוצה לו.

עוד בנושא

מכבי תל אביב גברה 1:2 על הפועל באר שבע בדקה ה-102 וסייעה למכבי חיפה
קראנקה: "היינו טובים יותר ממכבי חיפה ובאר שבע בכל המשחקים שלי"
ברדה: "אכזרי להפסיד מפנדל בתוספת הזמן, עונה מאכזבת"
דגל הפריסה התלקח, 13 אוהדים עוכבו בטרנר והורחקו ל-60 ימים

יכול להיות שהאמירות ההזויות של קראנקה לאחרונה יסדרו לו דמות בתוכנית 'בובה של לילה', אבל עדיין, את עתידו במכבי גולדהאר צריך לקבל אך ורק בהתאם להישגים המקצועיים. לא בגלל שהוא לא הביא אליפות, גם לא בגלל השטויות שהוא מדבר לפעמים. עתידו של קראנקה צריך להיקבע בהתאם לשאלה אחת – האם הוא הדמות המקצועית שיכולה להביא למכבי תל אביב אליפות בעונה הבאה. נקודה.

אליניב ברדה יישאר מאמן הפועל באר שבע לא בגלל שהאוהדים רוצים לראות אותו נשאר במועדון, ולא בגלל שהשחקנים מאוד אוהבים ומעריכים אותו. ברקת תשאיר את ברדה רק בגלל שהיא מאמינה שהוא מסוגל להביא לה אליפות בעונה הבאה. גם הבעלים מאוד אוהבת את ברדה (איך אפשר שלא), אבל היא יודעת להשאיר תמיד את הרגשות בצד. ברקת יודעת מה צריך לעשות כדי להביא אליפות בעונה הבאה. גם ברדה.

והשאלה הגדולה במכבי תל אביב – האם קראנקה יודע מה צריך. בנגוד לברקת שמקבלת החלטות לבד, אצל גולדהאר הנושא יותר מסובך ומורכב. הקנדי, כמו ברקת, הוכיח שהוא לא מערב רגשות בהחלטות שהוא מקבל, אבל הבעיה אצלו שהוא לא ממש יודע (כך נראה לי) האם קראנקה הוא האיש שיביא לו אליפות. הוא יקשיב לאנשים שלו ברק יצחקי וג'ק אנגלידיס (לא חשוב הסדר), והשאלה הכי מסקרנת היא לא מה יגידו השניים לגולדהאר, אלא איך בדיוק חושב קראנקה לזכות באליפות בעונה הבאה.

לזכותו של הספרדי, הוא לא התלונן על כך שלא בנה את הקבוצה, הוא גם לא ביקר את השחקנים שלו (כמו מאמנים ישראלים רבים), הוא לא חיפש אשמים. הוא דיבר לפעמים שטויות – למשל האמירה שלו שמכבי תל אביב לא צריכה להתחזק ויש לה את הסגל הכי טוב בליגה – אבל ייתכן והאמירות הללו היו כדי לחזק את השחקנים שלו ולהחדיר בהם ביטחון. ראוי שאנשיו של גולדהאר יבדקו בארבע, שש ואפשר גם שמונה עיניים האם קראנקה התכוון לכל מילה שאמר בנושא המקצועי. אם כן, זה אומר שצריך להתחיל בחיפושים אחרי מאמן אחר.

ועוד עניין, משמעותי לא פחות. באותן שיחות (בארבע, שש או שמונה עיניים) עם קראנקה, חשוב לשמוע ממנו מה התוכניות שלו לגבי פארפה גיאגון, ולא רק. גם מהתשובה לשאלה הזו, אפשר יהיה לדעת האם קראנקה הוא האיש שמסוגל להביא אליפות למכבי תל אביב. לא היינו צריכים את הדקות בהן שיחק גיאגון אמש כדי להבין שהוא צריך להיות בהרכב לפני כולם.

קחו את גיאגון, תחליפו לו את השם לאוסקר גלוך, ותראו אותו פתאום באופן קבוע בהרכב. לפעמים איביץ' לא אהב את ההתנהלות שלו, הוא לא אהב את הפרצופים שעשה על הספסל, אבל גיאגון הוא מסוג השחקנים שמסוגל להביא אליפות. עם כל הכבוד להבנה של קראנקה או מאמן אחר שיבוא (אם יבוא), את מכבי תל אביב צריך לבנות מחדש בקיץ כאשר החוף השנהבי הוא שחקן מוביל בקבוצה. אי אפשר לדעת לאן הצהובים היו מגיעים העונה אם היו מעניקים לשחקן המוכשר הזה את הכבוד המגיע לו, אם היו נותנים לו לשחק באופן קבוע בהרכב. דבר אחד ברור (לדעתי), אולי אפילו שניים: חגיגות הניצחון של הקבוצה בבאר שבע אתמול לא היו חגיגות האליפות של מכבי חיפה, וערן זהבי היה עם מאזן של שערים גבוה מזה של עומר אצילי.

לזכותו של קראנקה, הוא התנגד לשחרר את דן ביטון בחלון העברות. אבל הוא צריך להסביר (לפחות לאוהדים) למה גם הוא העלים את השחקן המוכשר הזה. גם ביטון, כמו גיאגון, צריך להיות חלק מרכזי בתוכניות של מאמן מכבי תל אביב לעונה הבאה.

לסיכום, בואו נחזור רגע לאמירה ההזויה של קראנקה – "מכבי חיפה לא עושה כלום ומנצחת כל משחק". נניח, רק נניח שהוא צודק. יש לחיפה שחקנים שעושים את כל ההבדל ומביאים 3 נקודות גם כאשר הקבוצה לא עושה כלום. למשל אצילי. למשל שרי. ויש עוד הרבה. מכבי תל אביב, גם כאשר היא נותנת הצגות, לא יודעת לגמור משחק, היא לא מסוגלת לקחת 3 נקודות גם כשהיא עושה המון. גיאגון יכול היה העונה לעשות את ההבדל בין כישלון לאליפות. הוא יכול היה לצמצם פערים מחיפה. ולא רק הוא.

הבעיה שקראנקה לא עשה כלום (סליחה, לא עשה מספיק) כדי למנוע מחיפה לקחת אליפות למרות שהיא "לא עשתה כלום". לכן את ההחלטה לגבי עתידו במועדון גולדהאר לא צריך לקבל רק בגלל שהוא לא הביא אליפות, אלא בעיקר בגלל הדיסקט שיש לקראנקה בראש.