מה החלק שלכם? על התלונות נגד השיפוט בליגת העל העונה

play
עצבני ומתוסכל. זהבי | אריאל שלום
שוב נעצרה בטדי: מכבי חיפה ספגה בדקה ה-90 והפסידה להפועל ירושלים 03:22

זו עונה רעה עבור איגוד השופטים ובהתאחדות יהיו חייבים לבצע שינוי, אבל מה עם החלק של בכר, קראנקה וזהבי באיבוד הנקודות? דעה

(גודל טקסט)

ערן זהבי מחמיץ כמו טירון ופותח פה על השופטים, איייטור קראנקה מנסה לברוח מאחריות ומתלונן על נאאל עודה שברח לחדר ההלבשה, דולב חזיזה עוקץ את עידן לייבה, וברק בכר היה רוצה לשמוע את השיחה בין שופט המשחק לשופטי ה-VAR. והאוהדים? הם כבר מזמן איבדו אמון בשופטים, ובעיקר בשופטי ה-VAR. אם תשאלו את האוהדים, השופטים בכלל טועים בכוונה. לחלק מהם יש אינטרס שמכבי חיפה תנצח, לאחרים יש אינטרס שמכבי תל אביב תנצח, ולכולם יש אינטרס שהפועל באר שבע לא תיקח אליפות.

לכולם יש ביקורת על השיפוט, כולם מתלוננים, לכולם יש תחושת קיפוח. והאמת? גם אם הביקורת לעיתים מוגזמת, גם אם יש גורמים (שחקנים ומאמנים בכיינים ופרשנים מסויימים), שאוהבים לבצע לינץ' בשופטים – כולם צודקים. משהו רע קורה לשופטים העונה, משהו רע מאוד מתרחש בחדרי ה-VAR הסטריליים. והתחושה הזו, שחוזרת ומתגברת ככל שרגעי ההכרעה בליגת העל מתקרבים לסיום העונה, פוגמת בצורה קשה בחגיגה הגדולה שהעונה הזו מעניקה לנו.

מתסכל מאוד שהעיסוק התקשורתי צריך להיות בשופטים ולא בהישגים מדהימים של שתי קבוצות קטנות (עם מאמנים מצוינים) שהצליחו להזכיר לכולנו כמה חשוב שיהיו לנו בליגת העל גם קבוצות מסוגן. עם כל הכבוד לגדולות, בלי הפועל ירושלים ואשדוד אפשר היה באופן רשמי להעניק למכבי חיפה את צלחת האליפות. ההתעסקות בשופטים עושה עוול לזיו אריה ורן בן שמעון וזו לא הפעם הראשונה.

אבל יש משהו טוב בטעויות השיפוט שהיו בטדי ובבלומפילד בשבת. התיזה שהולכת איתנו עשרות שנים, על הליכה של השופטים עם הקבוצות הגדולות ופגיעה בקבוצות הקטנות – התמוטטה. בשני המקרים, שני המועדונים הגדולים ביותר בכדורגל הישראלי מרגישים מקופחים ושתי קבוצות קטנות כביכול, נהנו הפעם גם מהשופטים וגם משופטי ה-VAR. זה כבר חידוש. מעתה המאמנים של הקבוצות הקטנות יצטרכו לחפש תירוצים אחרים אחרי הפסדים.

שחקני מכבי חיפה מאוכזבים
שחקני מכבי חיפה מאוכזבים | ברני ארדוב

נחזור לבעיה עם השיפוט העונה (תיכף נגיע גם לבכיינות של זהבי, קראנקה ואחרים). איתן תבריזי, שופט בכיר לשעבר והיום חבר הוועדה המקצועית באיגוד השופטים, אמר בדיוק לפני שנתיים: "יש טעויות שאנחנו לא מוכנים לקבל". יריב טפר, מנכ"ל איגוד השופטים הוותיק, אמר אחרי המונדיאל כי באיגוד ידונו בנוגע למספר המקרים בהם שופטי ה-VAR יתערבו במשחק. אחרי הביקורת שהיתה לפני מספר חודשים על משחקי גביע בלי VAR, אמר טפר: "אני לא חושב שהם (השופטים) לא יכולים להסתדר בלי זה".

אם לשפוט על פי טעויות השיפוט העונה, מסתבר שחבר הוועדה המקצועית באיגוד השופטים בהחלט חי בשלום עם טעויות השיפוט הרבות. יכול להיות שתבריזי לא מוכן לקבל אותן, אבל השופטים ממשיכים לעשות אותן. והמנכ"ל טפר, אנחנו מקווים, מבין היום שהשופטים מתקשים להסתדר גם עם מערכות ה-VAR. מסתבר מר טפר, שהשופטים לא יכולים להסתדר עם ה-VAR ובלי ה-VAR. ככה זה נראה.

ההחלטה הראשונה שקיבל שינו זוארץ מייד אחרי שנבחר ליו"ר ההתאחדות לכדורגל הייתה הכנסת מערכת ה-VAR למשחקי גביע המדינה כבר בשלב שמינית הגמר. זוארץ יודע יותר מדבר או שניים בתחום המחשבים, הוא מאוד רגיש לביקורת והוא איש עסקים מצליח מאוד, הרבה בגלל שהוא מתאים את עצמו תמיד לעידן החדש בעולם המחשבים. הוא אפילו אחד היבואנים הגדולים למצלמות הכי מתפתחות בעולם.

בניגוד לאוהדים, זוארץ יודע שמדובר בטעויות אנוש, אבל עצם התחושה שהשופטים ומערכות ה-VAR יכריעו כאן גורלות של קבוצות, עצם העובדה שבקרב רבים (לא רק אוהדים) התחושה היא שאין אחידות בהחלטות השופטים, אין אחידות בהתערבות שופטי ה-VAR ובהחלטה הסופית של השופט עצמו, היא שורש הירידה באמון במערכות הללו.

יריב טפר יו"ר איגוד השופטים
הפנים קדימה. טפר | שלומי גבאי

אז נכון, חלק מהביקורת של השחקנים והמאמנים מוגזמת, חלק מהשדרים והפרשנים מתאמצים כדי להיות תחליף לשופט במגרש (לפעמים גם ב-VAR) ואף מוציאים מיידית את השופט הטועה לנבצרות. אבל למרות שלעיתים העליהום אינו מוצדק, למרות שלפעמים מתברר כי תחושת הקיפוח היא תחושה שלא פוגשת את המציאות, מוטלת על זוארץ האחריות לקבל החלטות. ולא רק כדי להעלים את התחושות.

נכון, להתאחדות לכדורגל אין תקציב למערכת משוכללת יותר (כמו שהייתה במונדיאל), אין לזוארץ אפשרות לצייד את השופטים במערכת לבינה מלאכותית, אבל הוא יכול (וחייב) לפעול כבר עכשיו כדי לצמצם את רעשי הרקע שהורסים לנו את חגיגת הצפייה. לגבי העונה הבאה, זוארץ צריך לדאוג לשדרוג משמעותי במערכות ה-VAR ולדאוג להוריד למינימום את התקלות הטכניות והאנושיות של המערכות.

טעויות שיפוט היו ויהיו. היו לפני ה-VAR ויהיו אחרי, גם אם המערכות יהיו הכי משוכללות בעולם. בליגות הטובות באירופה יש טעויות שיפוט, במונדיאל היו טעויות שיפוט, אבל אצלנו יש טעויות שאפשר למנוע חלק גדול מהן. אי אפשר לדרוש משופטי ה-VAR להימנע מטעויות אם המערכת עצמה אינה מאפשרת לה לקבל את ההחלטה הנכונה. אבל אפשר וצריך לצמצם (בינתיים) את העובדה שכל שופט ראשי, כל שופט VAR, מפעיל שיקול דעת שונה בכל התחומים בהם יש לשופטי ה-VAR אישור להתערב.

זה נראה רע. רע מאוד אפילו. ערן זהבי אמר בסיום המשחק נגד אשדוד שבאיגוד השופטים מתלהבים לדווח על הקורסים וההרצאות שהשופטים עוברים ובפועל זה לא בא לביטוי במגרשים. במקרה הזה זהבי צודק. לאחרונה אמר אליניב ברדה שהשופטים מעבירים הרצאות ומלמדים את השחקנים והמאמנים את חוקי המשחק החדשים, והם עצמם פועלים בדיוק להיפך במגרשים. גם ברדה במקרה הזה צודק. יש שופטים המצטיינים במבחן העיוני, אבל בטסט עצמו עם נכשלים. לפעמים, מצפייה בטלוויזיה, זה נראה כאילו הטעויות נעשות בכוונה. ברור שלא. אבל זו התחושה. וזו בדיוק הבעיה.

באיגוד השופטים לא אוהבים לקבל ביקורת (מי כן?) שינו זוארץ מתפלל שהליגה תסתיים בשלום, וכדי שהתפילות שלו ייענו למעלה – הוא חייב שראשי האיגוד והוועדה המקצועית יעבירו מיידית הדרכה וריענון לשופטים. לכולם. כולל כל הצוותים של שופטי ה-VAR. בסוגיית האחידות בהחלטות אפשר לטפל בקלות. בקלי קלות. את הבעיות בחוסר אחידות שיש בשריקות לפנדלים, בשליפת כרטיסים אדומים, ובתוספת הזמן אפשר לפתור בקלות. בהרצאה אחת, אפילו דרך הזום. בנוגע למגבלות של מערכת ה-VAR אפשר רק להתפלל שלא נגיע למקרים רבים כאלה עד לסיום העונה, ולפעול כבר עכשיו למציאת תקציב לשדרוג המערכת בעונה הבאה.

נאאל עודה שופט
לפעמים נראה ששחקנים ומאמנים מאשימים את השופטים כדי לברוח מכישלון. נאאל עודה אתמול במשחק בין מכבי תל אביב למ.ס. אשדוד | אריאל שלום

נחזור לזהבי, קראנקה, בכר, חזיזה וכל השאר: עושה רושם שזו הולכת להיות עונת הבכיינות של המאמנים והשחקנים. רבים מהם פיתחו תוכנה כיצד להסית את הכישלון שלהם לכיוון השופטים. אי אפשר לטשטש את טעויות השופטים העונה, אבל גם הבכיינות של השחקנים עצמם הפכה לבלתי נסבלת. תנועות הזעם של השחקנים (זהבי בראש), ההתבטאויות החמורות נגדם אחרי שריקת הסיום היא חלק מהמשחק, אבל יש מי שהפך את זה למשחק עצמו.

נחזור ונדגיש כי זו לא עונה בה ההתאחדות צריכה לחלק בסיומה פרסים לשופטים. אבל זו לא סיבה לזרוק עליהם את הבוץ בכל פעם שמחמיצים מול שער ריק, או בכל פעם שמפסידים נקודות. שלא נדבר על מאמנים שלפעמים שוכחים מה חלקם באיבוד הנקודות. לפעמים זה נראה שהם מאשימים את השופטים כדי לברוח מאחריות לכישלון. ולפעמים הם מדביקים איתם שדרים ופרשנים שאוהבים להסיט את האש לעבר השופטים.

בואו ניקח למשל את התיקו של מכבי תל אביב וההפסד של מכבי חיפה בשבת. בשני המקרים ספגו השופטים ביקורת נוקבת. גם אם חלקה מוצדקת, האם הביקורת הזו מנעה את העיסוק העיקרי בטעויות של קראנקה ובכר בהכנה למשחק? בניהול המשחק? בהחמצות הרבות (בעיקר של זהבי)? האם התקיים דיון כלשהו או נשמעה ביקורת על המשחק האנוכי של שחקני מכבי חיפה שמנע כיבוש שערים נוספים? חס וחלילה.

בסיום שני המשחקים בטדי ובלומפילד, התחושה היא שחיפה הפסידה ומכבי תל אביב לא ניצחה – רק בגלל השופטים. מי אמר שרק נתניהו בורח מאחריות? איך ראש הממשלה מנסה לתרץ את הכישלון שלו בניהול המדינה? הוא מאשים את הממשלה הקודמת במחדלים של עצמו. ואיך במכבי חיפה ומכבי תל אביב מנסים לתרץ את הכישלון שלהם בשבת? הם מפילים את האשמה על השופטים.

בשבת, במקרה של מכבי תל אביב, אפילו האוהדים כבר הבינו את הבלוף. שלא תתבלבלו – היו העונה טעויות שיפוט איומות, היו החלטות הזויות של ה-VAR, אבל היו באותה מידה השתלחויות של מאמנים, שחקנים ופרשנים שנאלצו (במקרים מסויימים) לאכול את הכובע. בעבר הרחוק ההתאחדות הביאה למשחקי הכרעה שופטים מחו"ל. טעויות השיפוט בחו"ל (המביכות אפילו הרבה יותר), הפסיקו את הנוהל הזה, אבל כדי להחזיר את האמון בשופטים ובמערכת ה-VAR – זוארץ חייב לפתוח בפגרה בהתאחדות מגמה לריענון החוקה שתוביל לאחידות בשיפוט.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי