המיקל והגזר: המבחן הגורלי של ארטטה וארסנל במשחק העונה

ארסנל לא הייתה אמורה להיות איפה שהיא נמצאת כעת – בראש טבלת הפרמיירליג, כשנותרו לה בסך הכל שישה מחזורי ליגה עד לסיום העונה. זה חלילה לא זלזול מופגן בקבוצה או באיכויות שהיא הציגה העונה, אלא אימרה שנאמרה גם בפה מלא פעמים רבות על ידי מנג'ר הקבוצה, מיקל ארטטה, שהודה שהמיקום והתוצאות שהתותחנים הציגו השנה ככל הנראה מקדימים בשנתיים (לפחות) את מה שקיוו בצד האדום של צפון לונדון להציג. מטרת העל, במיוחד לאחר סיום העונה המתסכל בשנה שעברה בה היריבה השנואה מכל טוטנהאם דילגה מעל ארסנל בפוטו פיניש וכרטסה את המקום בליגת האלופות – הייתה לסיים בטופ4 ולשוב לבמה המרכזית ביבשת עם המקום לליגת האלופות.

על זכייה, או אפילו ניסיון להתמודד על תואר האליפות, אף אחד לא דיבר באצטדיון האמירויות טרם תחילת העונה הנוכחית, שהחלה בתחושת רעננות לנוכח המצטרפים החדשים למועדון ובעיקר החיבור שהלך והתעצם בין האוהדים ובין הקבוצה, ובראשה ארטטה. זהו חיבור שלאורך עונותיו של המנג'ר הספרדי הצעיר התנדנד בין ריגוש לסימני שאלה למידת ההתאמה שלו לתפקיד.

קיים סיכוי סביר בהחלט שאת העונה ארסנל תסיים נטולת תארים באופן מוחלט; מגביע הליגה היא הודחה על ידי ברייטון אי שם בתחילת נובמבר, המסע האירופי נקטע אחרי צמד משחקים נגד ספורטינג ליסבון, ובגביע האנגלי – מפעל בו ארסנל התנחמה בעקביות במשך שנים רבות – היא נשארה בחוץ לאחר ההפסד לסיטי בינואר האחרון. אבל גם אם התותחנים יסיימו את עונת 2022/23 ללא שום תואר, השדרוג המקצועי, התוצאות והלך הרוח האופטימי ששורר כבר חודשים ארוכים במועדון יהוו את ההישג הגדול ביותר בעידן ארטטה.

יש שיאמרו שעצם העובדה שארטטה בכלל פתח את השנה כמנג'ר ארסנל היא עובדה מפתיעה; המנג'ר בן ה-43 חווה עד כה קדנציה אמוציונלית שספק אם מנג'רים בכירים ומנוסים ממנו היו מסוגלים להתמודד עמה כראוי. תחת הדרכתו ארסנל אמנם זכתה בגביע האנגלי, אולם סיימה במקום השמיני המאכזב (פעמיים) ובפעמים רבות התחושה שליוותה את יושבי האמירויות הייתה שהתפקיד לא רק שגדול על ארטטה, אלא שעצם מינויו והאמון שניתן לו על ידי הנהלת המועדון עשוי לעלות קבוצה ביוקר לטווח הארוך, לנוכח התחזקות היריבות בין סיטי וליברפול וההערכה ששני המועדונים מצפון-מערב הממלכה פותחים פער בלתי ניתן להשגה ויוצרים למעשה בפועל ליגה משל עצמן.

האמון הגדול שראשי ארסנל נתנו בארטטה לא רק הפתיע לנוכח התוצאות שלעתים אכזבו, אלא היווה ניגוד מוחלט לנורמה שהשתרשה בכדורגל האנגלי, בה המנג'ר נמצא על זמן שאול ונמצא במרחק של הפסד או שניים מפיטורים אפשריים. כמות הפיטורים שהגיעה לשיא חדש בעונה האחרונה, בה 12 מנג'רים איבדו את משרותיהם, רק העצימה את גודל הייחודיות של המודל שעל פיו ארסנל התנהלה כלפי המנג'ר שלה כאשר הפגינה סבלנות יוצאת דופן בתקופות קודרות.

ארטטה השחקן היה קפטן, מנהיג למופת ודמות נערצת בקרב יושבי האמירויות. כשחקן, אמנם מעולם לא ניתן לו סטטוס זהה לאגדות עבר כמו תיירי הנרי או פטריק ויירה, שהיו עמודי התווך של ארסנל בגרסת הבלתי-מנוצחת שזכתה באליפות בעונת 2003/04, אבל הוא קיבל – ובצדק – נקודות זכות רבות בעיני אוהדי ארסנל לנוכח תרומתו העקבית בשנים בהן תחת ונגר היא חיפשה להפוך שוב לכוח דומיננטי מקומי, אך בפועל זכייה באליפות נותרה פנטזיה רחוקה מאוד מהגשמה בפועל. ארטטה המנג'ר, במשרת האימון הראשית הראשונה בקריירה שלו, מודה שהלמידה, השגיאות והרצון להשתפר, הם שנותנים לו מוטיבציה ואמונה גדולה בפרויקט שהוא מוביל בארסנל. הוא נוהג להזכיר ולהעניק קרדיט גדול למאמנים שתחתיהם שיחק ועבד לאורך דרכו, החל מדייויד מויס, ארסן ונגר ופפ גווארדיולה, מנג'רים מנוסים ובעלי השקפות אימון לעתים שונות בתכלית, שהותירו עליו חותם ממשי וסייעו לו לעצב את סגנון האימון ולא פחות חשוב, סולם הערכים בהם הוא דוגל כראש המערכת.

ארסנל תגיע הערב (22:00, ספורט2) למשחק העונה נגד מנצ'סטר סיטי כשברקע בכירי הפרשנים באנגליה כבר נוטים להכתיר את סיטי (שוב) כמי שתזכה באליפות. העיתוי מאתגר וכפול עבור התותחנים הצעירים, שהשמיטו נקודות וסיימו בתיקו בשלושת משחקי הליגה האחרונים ולמעשה קרסו ברגעי האמת, כפי שהעריכו כלי התקשורת המקומית כבר לפני מספר חודשים. ארסנל לא רק בנויה באופן גורף מסגל צעיר, אלא הקושי המרכזי הוא חוסר ניסיונם של השחקנים ושל מאמנם במאבקי אליפויות. סיטי אמנם עתירת תארים בעשור האחרון, אך המונח "שובע" פשוט לא קיים בלקסיקון של פפ גווארדיולה שמצליח בכל קיץ מחדש למצוא את הנוסחה הנדרשת כדי להסתער על כל התארים הפנויים. למכונה המשומנת והמאוזנת היטב של הסיטיזנס הצטרף בקיץ ארלינג הולאנד, שמגדיר מחדש את המושג "דומיננטיות" ועושה צחוק מכל חוליית הגנה מקומית ואירופאית שמנסה לנטרל אותו.

וזה אולי היתרון המרכזי (ואולי, היחיד) שארסנל וארטטה מציעים הערב לקראת העימות החזיתי על עונה שלמה – העובדה שלא באמת ציפו מהמנג'ר והסגל הצעיר והתוסס שלהם להיות במיקום הזה בשלבי סיום העונה. לאורך כל העונה ארטטה דאג לשבח את שחקניו על העקביות המרשימה שהציגו, אבל דאג לגונן עליהם בפומבי ונמנע מלבקר אותם בחריפות בכלי התקשורת, אסטרטגיה שונה מהמדיניות שהציגו מנג'רים בכירים בליגה בעבר. לאחר התיקו הביתי ביום שישי האחרון נגד נועלת הטבלה, סאות'המפטון, ארטטה הסכים שזאת תוצאה מאכזבת, אבל בו זמנית הדגיש את האופי והנחישות ששחקניו הפגינו כששבו מפיגור פעמיים מפיגור. יש שיאמרו שזוהי גישה נאיבית שהמנג'ר משדר ומנוגדת לתוצאות בשבועות האחרונים בהן התותחנים השמיטו יתרון מבטיח בחוץ הן נגד ליברפול בהר הגעש האדום באנפילד והן בדרבי הלונדוני נגד ווסטהאם, אבל הקו המנחה שארטטה מוביל – עמידה בחזית, הגנה ללא תנאים על שחקניו ולקיחת אחריות טוטאלית בעת תוצאות מאכזבות – מעניק לארסנל אמונה שדווקא הערב באיתיחאד היא מסוגלת להמם את האלופה הנוכחית.

"היחסים בינינו השתנו כמובן מאז שהוא עזב, אני במנצ'סטר, הוא בלונדון, שנינו עסוקים עם המועדונים והעשייה האינטנסיבית שלנו, כל אחד בדרכו, אבל החברות והכבוד הגדול שאנחנו רוחשים אחד לשני, ישארו לנצח", שיתף גווארדיולה במסיבת העיתונאים לקראת המפגש הערב כשנשאל על טיב יחסיו על ארטטה. שני תארי פרמיירליג, שני גביעי מגן הקהילה וגביע אנגלי אחד, אלו שלל התארים שהשניים הנחיתו בסיטי בתקופתם המשותפת על הקווים באיתיחאד, אולם הערב האמפתיה והכבוד העצום יונחו בצד למשך 90 דקות. "המתמחה" ארטטה יפגוש בפעם השלישית העונה את "המורה" גווארדיולה, ולאחר שני הפסדים עד כה העונה בשתי מסגרות שונות ינסה לעשות את הבלתי מצופה ולשוב דרומה ללונדון עם שלוש הנקודות, במה שעשוי להעניק לתותחנים מקדמה עצומה בדרך האפשרית להנחית תואר אליפות ראשון אחרי 19 שנות בצורת.