לפני 7 שנים, ב-7 במאי 2016, התקיים משחק ההכתרה של לסטר. האורחת אברטון שימשה לא יותר מתפאורה בחגיגה הקסומה של השועלים שזכו באליפות הכי מטורפת בהיסטוריה, ועוד הבטיחה את התואר שני מחזורים לסיום העונה. הבשורה הגיעה כאשר טוטנהאם סיימה בתיקו מול צ'לסי, וכל השחקנים שהתאספו בביתו של ג'יימי ורדי לא ידעו את נפשם מרוב אושר.
מספר ימים לאחר מכן, הם עלזו ביחד עם הקהל שמילא את האיצטדיון עד אפס מקום, ואחרי הניצחון 1:3 הונף הגביע אל על. ורדי, הסקורר המוביל והכוכב הכי כריזמטי, הבקיע אז צמד, ואפילו החמצת פנדל שמנעה ממנו שלושער לא פגמה כלל באירוע, אם כי היא גרמה לו להפסיד להארי קיין במירוץ לתואר מלך השערים. ורדי, ששיחק 4 שנים קודם לכן בליגת החובבים, הפציץ באותה עונה 24 פעמים בפרמייר-ליג, ורוב מועדוני הפאר חשקו בהחתמתו.
אז בחלוף 7 שנים, ורדי הוא האחרון מההרכב ההיסטורי ההוא שעדיין נשאר בלסטר. הוא יכול היה להיות הראשון לעזוב, ביחד עם אנגולו קאנטה שנמכר לצ'לסי תמורת סעיף השחרור שלו, והעסקה עם ארסנל לא היתה רחוקה, אבל החלוץ בחר בסופו של דבר להקשיב ללב – והלב אמר לו שהוא שועל, גם אם שכרו כשועל יהיה נמוך יותר, וכך גם סיכויי הזכיה בתואר נוסף כלשהו.
בזה אחר זה עזבו כל חבריו. ווס מורגן ורוברט הוט תלו מזמן את הנעליים. ריאד מחרז המתין שנתיים, ואז הלך ללקט אליפויות במנצ'סטר סיטי. שינג'י אוקזאקי מבלה בסינט טרוידן בליגה הבלגית. כריסטיאן פוקס נהנה בשארלוט ב-MLS. דני דרינקווטר הפך לבדיחה. דני סימפסון מחפש קבוצה. קאספר שמייכל החליט לנטוש בקיץ שעבר, ולא בדיוק מרוצה בניס. מארק אולברייטון היה האחרון להיפרד, גם אם באופן זמני, כי הוא מוגדר החל מינואר כמושאל לווסט ברומיץ'. קלאודיו ראניירי החליף מאז 6 קבוצות, ומנסה להעלות בימים אלה את קליארי מהליגה השניה באיטליה.
ורק ורדי נשאר. רק הוא ייזכר ביחד עם האוהדים בחגיגות האליפות כאשר יעלה לכר הדשא למפגש מול אברטון בנסיבות אחרות לגמרי, ככשתי הקבוצות מתחת לקו האדום. האיש שהיה שותף בכיר לעליה ב-2014 עלול להיות גם חלק מהסגל שירשום ירידה ב-2023, כדי לסגור מעגל מיוחד במינו. בתחילת העונה חתם ורדי על חוזה חדש לשנתיים, בהבנה שהוא עשוי להיות האחרון. בקיץ 2024, כשיהיה בן 37, הוא צפוי לתלות את הנעליים. והוא כל כך לא רוצה לעשות את זה בליגת המשנה, גם אם במובן מסוים זה יהיה סמלי והולם עבור מי שערך את הופעת הבכורה בפרמייר-ליג רק בגיל 27. יהיה בזה משהו נוסטלגי ומרגש, ואם שפילד וונסדיי תצליח לעלות לליגת המשנה דרך הפלייאוף הוא אפילו יזכה לשחק מול מועדונו האהוב, אותו אהד מאז שהוא זוכר את עצמו, וממנו נזרק בנעוריו. אלא שזו לא הכוונה. זה לא התסריט עליו חולם ורדי.
בכלל, קרב הישרדות ממש לא היה בתוכניות השועלים כאשר העונה החלה. רק ב-2021 הם הניפו את הגביע האנגלי ונלחמו עד הרגע האחרון על כרטיס לליגת האלופות. בעונה שעברה נחשב המקום השמיני לסוג של אכזבה. ורדי הפציץ 15 שערי ליגה בכל אחד משני הקמפיינים האחרונים, והממוצע שלו היה דווקא הרבה יותר טוב אשתקד כי הוא החמיץ חודשיים בשל פציעה. היו שחיכו לנפילתו, אבל הוא הקפיד לומר כי השנים הארוכות שבילה בקבוצות זניחות בתחילת הקריירה יאפשרו לו כעת להאריך אותה. וכאשר הובילה לסטר 0:2 מול ברנטפורד במחזור הפתיחה, תוך ש-ורדי מבשל את השער השני לחברו הצעיר קירנן דיוסברי-הול, המטרה היתה להתברג בחלק העליון של הטבלה, ואף מעבר לכך. אלא שזה נגמר 2:2, וזו היתה הנקודה היחידה של השועלים ב-7 המחזורים הראשונים.
ההגנה קרסה ללא שמייכל ובלי וסלי פופאנה שנמכר לצ'לסי, ובמקביל הפסיק גם ורדי להבקיע – עד כדי כך שיחסיו עם ברנדן רוג'רס נסדקו. המנג'ר הפסיק להאמין בו, לא היה מוכן לתת לו אינספור הזדמנויות בעוד הקבוצה שוקעת מתחת לקו האדום, ולא רצה עוד להתאים את סגנון הקבוצה לצרכיו. הוא העדיף משחק מסירות סבלני, בעוד ורדי – גם בגילו המתקדם – חי על קצב גבוה ומסירות עומק שמאפשרות לו לדהור. הוא כבר לא היה הבאנקר בהרכב, כפי שהתרגל מאז 2013, ומצב רוחו היה קודר מכל הסיבות. משבר קבוצתי מלווה במשבר אישי – מה כבר יכול להיות גרוע יותר מבחינה מקצועית? פרשנים מסוימים גרסו כי השועלים משחקים טוב יותר בלעדיו, וגם השער הבודד שלו בקמפיין תחת רוג'רס הגיע כאשר עלה כמחליף, ב-0:4 על וולבס בשלהי אוקטובר. שער ליגה אחד עבור מי שנהג לקרוע רשתות בכל מצב ובכל תנאי.
ואולי זה הגיוני כי ורדי נותר על הספסל במשך כל 90 הדקות במשחקו האחרון של רוג'רס בתפקיד – ההפסד הדרמטי לקריסטל פאלאס ב-1 באפריל. הצפון אירי עזב באומרו שהיה בטוח כי יציל את הקבוצה מירידה, והחלוץ הוותיק קיבל יותר דקות משחק מאז. מצד שני, ורדי לא בדיוק עזר בהפסדים הביתיים לאסטון וילה ולבורנמות, והמצב רק החמיר. דין סמית, שלא הושיע את נוריץ' בעונה שעברה, גויס בצעד נואש למדי, ואחד הדברים החשובים ביותר מבחינתו היה להחמיא ל-ורדי כמה שיותר. מבחינתו, הסמל המזדקן אמור להיות דומיננטי במחזורי הסיום, ובשני המשחקים האחרונים ורדי אכן תרם מעשית לנקודות.
הוא היה זה שהוכשל ברחבה כאשר השועלים פיגרו נגד וולבס לפני שבוע, בדרך לניצחון קריטי 1:2. הוא גם היה זה שנכנס כמחליף ביום שלישי האחרון, והבקיע את שער השיוויון החיוני בלידס שהניב תיקו 1:1. היה זה ביצוע בסגנון הטיפוסי של ורדי – ריצה לשטח מת וסיומת קטלנית. קלצ'י איהנאצ'ו הניגרי סיפק את האסיסט תוך שהוא נפצע, והאנגלי הכפיל את מאזנו. עכשיו יש לו שני כיבושים, וזה הספיק כדי שדין סמית יפצח בתחזיות אופטימיות. "זו לא עונה פוריה עבור ג'יימי, אבל הוא חשוב מאוד עבורנו. מי יודע, אולי הוא עוד יסיים אתה עונה עם 8 שערים", אמר הבוס הזמני.
"זו היתה עונה מוזרה מבחינתי, וכנראה אסור לי לומר את מה שאני רוצה להגיד. מאמן חדש הגיע, ויש לו טקטיקה משלו, גם אם בסופו של דבר זה מסתכם בנסיונות להבקיע ולא לספוג", אמר ורדי עצמו. האם משהו באמת השתחרר אצלו כעת, והאם אברטון האומללה תשלם את המחיר? חגיגת ההישארות מעולם לא תרגיש כמו חגיגת אליפות, אבל גם בה יש חן מסוים, ונכון לעכשיו זה מה שנשאר לו.
