אי שם בניינטיז, החברים לכיתה בבית ספר "שרת" בנתניה ידעו דבר אחד: כשמשחקים קטרגל בהפסקה, נותנים את הכדור לרן קוז'וך וזזים הצדה. הוא כבר יעשה את העבודה עם הטכניקה שלו. הוא היה בלתי ניתן לעצירה והם העריצו אותו. מבחינתם, הוא היה כוכב. סוג של עילוי. "תזכור אותנו כשתשחק באירופה?", היו אומרים לו בחיוך. המשחק שלהם היה "לראיין" אותו אחרי משחקים, והוא היה נכנס לדמות ועונה תשובות רציניות. מספרים שלא פעם במסגרת "הראיונות", העמידו פנים שרן הוא מאמן מכבי נתניה. לפעמים חלומות מתגשמים.
קוז'וך לא הפך לכוכב במכבי נתניה. למעשה, הוא עזב בגיל צעיר ונדד בין קבוצות, רובן בליגה השנייה. הייתה לו קריירה ארוכה מלאה בתזוזות ובמעברים, במהלכה כמעט ולא תקע יתד בשום מקום. קריירת האימון שלו החלה כמעט במקרה. אז איך הפך הכישרון שלא פרץ, שחקן הבית "הכי לא נתנייתי", למי שנמצא משחק אחד מלהביא את מכבי נתניה להישג הכי משמעותי שלה ב-40 השנים האחרונות?
דוביד שוויצר, אריה רדלר, שמואל פרלמן, יעקב גרונדמן ומוטל'ה שפיגלר הובילו את מכבי נתניה בחמש האליפויות שלה בין 1971 ל-1983. ההיסטוריה המודרנית זוכרת יותר את ההצלחות של אורי מלמיליאן, ראובן עטר וסלובודן דראפיץ'. קוז'וך נמצא על סף כניסה לרשימה ההיסטורית הזאת. זה הסיפור שלו.
בנתניה זוכרים את קוז'וך הצעיר כמשהו אחר בנוף. "הוא היה שונה מרוב הכדורגלנים הצעירים של אותה תקופה", נזכרו השבוע. "בחור חכם שהשקיע מאוד בלימודים. היו ממנו ציפיות גבוהות כשהיה ילד". גם אורי אוזן, המבוגר בשנתיים מקוז'וך, זוכר היטב את הדיבור סביבו: "הכרנו את השם שלנו במחלקת הנוער. הוא נחשב לכישרון שמיועד להגיע לבוגרים וגם הגיע. שיחק כנף, קצת מגן, אחר כך קשר אחורי, שחקן מהיר וטכני ובחור נעים מאוד שכולם אוהבים. אחד שאתה נהנה להיות איתו בחדר ההלבשה. אולי היה חסר לו קצת אקסטרה להפוך להיות השחקן שציפו ממנו, אבל הוא עשה אחלה קריירה".
קוז'וך עלה לבוגרים ושיחק קצת עם נתניה בליגת העל בימי מלמיליאן. הוא אפילו פתח באחד המשחקים הבלתי נשכחים בקופסא – ניצחון 0:3 על הפועל תל אביב האימתנית עם הצגה של איציק זוהר. כמו לא מעט שחקני בית באותה תקופה, קוז'וך הרגיש שיתקשה לקבל דקות משמעותיות בבוגרים ועזב. בקיץ 2003, הצטרף למושבה נתנייתית שנפתחה בקריית שמונה וכללה את עקיבא מגרלשווילי ויניב לביא. "לקחתי ילד עם תשוקה גדולה להיות מקצוען", מספר המאמן דאז שמעון הדרי.
"הוא היה שחקן שעובד מאוד קשה, פדאנט. מסוג הפייטרים העקשנים שלא מוותרים לעצמם ולא לאף אחד. כשדיברתי איתו, הוא היה עם הראש למטה, לא הסתכל למאמן בעיניים. ייאמר לזכותו שהוא הגיע לקרית שמונה ולא נתן לעצמו הנחות כי הוא ירד מליגה גבוהה או עשה פוזות של כוכב. בא שווה ועשה את העבודה שלו כל אימון וכל משחק. רן הוא כמו מים, מתאים את עצמו לכל כלי". העונה ההיא בקריית שמונה הסתיימה באכזבת ענק עם פספוס העלייה במחזור האחרון.
הוא המשיך להפועל ירושלים, שם האוהדים שרו לו: "קוז'וך רן, תעשה לי ילד", על הלחן של "ועודני ילד" של הכל עובר חביבי. משם נדד להפועל עכו. ירון הוכנבוים זוכר: "שחקן רציני ומסור, לא פראייר. חיובי בחדר ההלבשה עם אופי טוב. אנשים כאלה בדרך כלל מצליחים". ב-2006, חזר לקרית שמונה, כנראה המקום הכי קרוב שהיה לו לבית. הוא פגש שם את רן בן שמעון, שהשפיע מאוד על תפיסת הכדורגל שלו. הוא פגש שם גם את ברק בכר. "הם התחרו על מקום בהרכב", נזכר השבוע שיר צדק ששיחק באותה קבוצה. "כשעליתי מהנוער, הוא לא היה מבוגר, אבל נחשב לאחד הוותיקים. אחד כזה שתמיד עוזר לצעירים בחדר ההלבשה".
קוז'וך היה שותף לעלייה ההיסטורית של הקרייה, להצלחה בעונה הראשונה בליגת העל וגם לירידה הקודמת לפני 14 שנה. אחרי הירידה, קיבל הצעה נמוכה ועזב, גם בשל אילוצים משפחתיים. הוא לא התרשם גם כשבאותו קיץ הגיעה הצעה ממכבי נתניה שבדיוק נכנסה לתקופה רזה אחרי עזיבת דניאל יאמר. במקום לחזור הביתה, הוא חתם בהפועל אשקלון של מלמיליאן ועלה איתה לליגת העל. אחר כך שיחק עוד שנתיים בליגה הבכירה עם הפועל עכו, עוד קדנציה באשקלון, מעבר לא מוצלח למכבי אום אל פאחם שהתפרקה כלכלית באמצע העונה ועליית ליגה עם עירוני קריית גת לליגה הלאומית.
בקיץ 2014, כשהוא בן 35, קוז'וך נחת ברמת השרון. "סגרתי איתו מעגל", מספר המאמן דאז חיים שאבו. "שיחקתי איתו שנתיים כשהוא היה צעיר והבאתי אותו לשחק אצלי בגיל 35. רן זה אחד הבחורים הטובים שהכרתי בכדורגל. שלא תתבלבל, רן לא היה רק לוחם, הוא היה שחקן מצוין. שחקן חכם שמבין את המשחק, ווינר אמיתי. נהניתי מכל רגע גם לשחק איתו וגם לאמן אותו". אנשי מקצוע נוספים שהתראיינו לכתבה חזרו על דברים דומים למה שאמר שאבו. קוז'וך אסף לעצמו לא מעט חברים בעולם הכדורגל. החברים האלה הם גם אלה שעזרו לו להתניע את קריירת האימון.
בני בן זקן, החבר מקריית שמונה, מינה את קוז'וך לעוזרו בסכנין, אבל עוד לפני תחילת העונה, בלחץ ההנהלה, הוא הוחלף בעודד קוטר. מסאי דגו, החבר מאשקלון שמונה השבוע למאמן מכבי חיפה, לקח את קוז'וך איתו להפועל פתח תקווה ולמעשה הסיט אותו מהמסלול לפתח קריירה כסוכן ביטוח. קוז'וך סיפר לאחרונה כי קיבל הצעה לרשת דגו בפתח תקוה אחרי שהאחרון קיבל את המשרה בקריית שמונה, אבל העדיף להמשיך להתפתח כעוזר. הוא זז עם דגו לקרית שמונה ונשאר כעוזר גם אחריו, המשיך לעוד עונה כעוזר מאמן בחדרה תחת שרון מימר ומנחם קורצקי.
בחדרה החזיקו מקוז'וך וראו בו פוטנציאל להיות המאמן הבא. לכן, הם לא אהבו בלשון המעטה את ההחלטה שלו לעזוב למכבי נתניה. "יש לי הצעה ממועדון גדול ואני רוצה לעזוב", אמר קוז'וך לאורן גולן, וזה ענה: "מכבי חיפה או מכבי תל אביב?". כשקוז'וך ענה "נתניה", גולן צחק, אבל בלב הוא נפגע. "זה לא המועדון הגדול שחשבתי עליו", אמר לו. קוז'וך היה נחוש. הוא האמין שדרך נתניה ההזדמנות להיות מאמן ראשי תגיע מהר יותר. מערכת היחסים הטעונה בין נתניה לחדרה התחממה עוד יותר בעקבות המהלך, שהוביל בהמשך לעקיצות הדדיות בין גולן לקוז'וך בתקשורת.
גם תחת ריימונד אטפלד ובהמשך עם בני לם, קוז'וך היה עוזר מאמן דומיננטי. "מאוד דומיננטי", מדגיש שיר צדק. "פעיל באימונים והיה מעביר חלק לא קטן מהאסיפות. יש לו אופי של מאמן. הוא לא אחד יושב בצד ומחכה שיגידו לו מה לעשות. הוא לוקח את המושכות בקטע טוב". עבור קוז'וך, ובניגוד גמור להלך הרוח מסביב, המעבר שלו למשבצת של לם אחרי שזה התפטר הייתה טבעית. הוא ראה את עצמו כאיש מערכת וקפץ על ההזדמנות שהגיעה. הלחשושים שהציגו אותו כחתרן פגעו, אבל הוא ידע שזה הרגע שלו. אולי הזדמנות להגשים את מה שלא הצליח כשחקן.
בניגוד ללם התזזיתי והצבעוני, כוכב העבר שבגיל 62 קיבל סופסוף את משרת חייו שכבר לא חשב שתגיע, קוז'וך אדם שקול. הוא לא חזר להתגורר בנתניה, לא מתרועע בבתי הקפה או שומר על קשר הדוק עם אוהדים. הוא התנתק מהביצה וזה עזר לו לשמור על השקט שלו. אחד האנשים הקרובים אליו הגדיר אותו כאדם אסוף. "שים לב שגם בראיונות חשוב לו מאוד לשמור על פאסון ולהגיד דברים מקצועיים חכמים. הוא עשה קפיצה מאוד מהירה, אבל המשיך להפגין ביטחון כלפי חוץ. אנשים חושבים שזאת התנשאות, אבל זה לא. תדמיתית, חשוב לו להישאר רגוע".
השינוי מלם האנרגטי לקוז'וך הרגוע עבד לנתניה. "אוהדי נתניה אהבו את בני שהיה בהיי מטורף", מנתח אוזן. "רן נראה לי לוקח דברים בפרופורציה. הוא בן אדם מאוד שקול. גם בתקופות פחות טובות, הוא ניהל את העניינים ועשה את זה בצורה טובה. ניהול המשחק שלו טוב, הוא מגיב יפה לאירועים, עושה שיעורים ומכין את הקבוצה בהתאם ליריבה – שזה דבר קריטי לקבוצה שהיא לא אחת הגדולות. עד עכשיו, העונה שלו אדירה. הוא אחד המאמנים הטובים בליגה".
"צריך להסתכל על שפת הגוף שלו על הקווים", ממשיך אוזן. "הוא משדר שקט טוב. מכבי נתניה היא קבוצה עם דרך. הסגנון פחות או יותר זהה: לחץ גבוה, התלהבות, כדורגל יוזם ואגרסיבי. זה היה גם אצל בני, אבל רן יותר פרגמטי וכשצריך, גם יורדים לאחור. אני אוהב שמאמנים מדברים כדורגל בראיונות. למשל, כשהסביר אחרי חצי הגמר שגנדלמן לא פתח כי הוא פחות מתאים למשחק ומהיר ובילנקי התאים לו יותר לאותו משחק על חשבון זלאטנוביץ'. הוא חושב, מבין, עושה התאמות ממשחק למשחק ויודע להתמודד גם עם משברים".
צדק שם דגש על היתרונות: "רן מאמן מאוד אמיץ וזה בא לידי ביטוי בפילוסופיית משחק. הוא מאמין בלחץ גבוה ובמשחק אינטנסיבי. הוא לקח הרבה עקרונות מריימונד ומשלב עם זה כריזמה והבנת הסיטואציה שזה אחד הדברים הכי חשובים למאמן. מבחינת סגנון משחק, הוא מאוד מודרני. הוא בא לאימון ויודע להסביר מה הוא רוצה התקפית והגנתית. תבין, ידע זה מגניב, אבל לא מספיק. כולם פותחים יוטיוב ורואים אימונים, אבל מאמן צריך שיהיו לו את האיכויות יכולות להעביר את הידע לשחקנים וזאת הגדולה של רן. נתניה משחקת בכל משחק – בית וחוץ – באותו סגנון ובאותה שיטה. אלמוג כהן הביא פילוספיית משחק מגרמניה ורן אימץ אותה. כיף לראות מישהו שמאמין בדרך והולך איתה".
"לרן יש את כל התכונות של מאמן מצליח. הוא מאוד קר רוח, שקול ומבין את המשחק, אבל הוא גם מביא התלהבות", ממשיך שאבו. "הוא יודע להתחבר לאנשים ולשחקנים שזה דבר לא פחות חשוב בעיניי. השילוב של העברת אימונים ברמה גבוהה, הבנה טקטית של המשחק והצוות מסביבו בראשות אלמוג כהן שמוביל את העסק – עובד טוב".
מה הלאה? ללא קשר לתוצאה בגמר, קוז'וך צפוי להמשיך בנתניה. יש בתוך המועדון אנשים שרואים אצלו דמיון לברק בכר בתחילת דרכו. "הטייפקאסט דומה", אמר אחד מהם בזהירות, והוסיף: "בכר קיבל בקרית שמונה קבוצה מוכנה ומאורגנת אחרי אליפות וזה התאים לו להתחלה. הוא הצליח לייצר המשכיות ועף קדימה. יחסית לנקודת ההתחלה, רן עבר יותר וצבר יותר ניסיון. אי אפשר להשוות עכשיו את רן לברק, אבל אפשר לראות נקודות דמיון".
צדק מוסיף: "רן נמצא כבר בהתחלה הרבה שלבים מעל מאמנים שראיתי בקריירה שלי. נקודת ההתחלה שלו מאוד גבוהה מבחינת הבנת משחק, היכולת שלו להעביר מסרים, התוכן של האימונים והדרישות מהשחקנים. אני צופה לו עתיד מבטיח חד משמעית. עברתי כמה מאמנים וללא ספק מבחינת פוטנציאל יש לו את היכולות נדרשות לאמן ברמה הכי גבוהה, לבנות ולהוביל קבוצות. החיבור עם אלמוג בסגנון המשחק מקדים את הכדורגל בכמה שנים. תראה שכל הליגה תשחק בצורה הזאת".
האם קוז'וך אכן יכול להתפתח כחלק מהדור הבא של מאמנים מצליחים בכדורגל הישראלי? "אני שמח בשביל רן ובשביל מערכת שמאמינה בצעירים", החמיא הדרי. "הוא ייבחן בסוף במבחן הזמן והתוצאה. לקחת את מכבי נתניה לפלייאוף העליון ולגמר הגביע זה משהו מטורף. המבחן אמיתי הוא המשכיות התהליך – להמשיך לבנות את עצמו ולעצב את עצמו".
"תגיד, מישהו חשב שבכר יהיה מאמן?", נזעק שאבו. "יש כאלה שמסמנים אותם להיות שחקנים גדולים והם לא מגיעים לכלום, ויש כאלה שלא סופרים אותם ופתאום עולים לבוגרים ומפציצים. אין ביטוח לדברים האלה. כל אחד שמגיע למשהו בחיים צריך לעבור דרך. אני מאמין באנשים שתוקעים שורשים חזקים. רן זה אחד שמגיע לו".
עבור אוזן, קוז'וך הוא חלק מתהליך חיובי שעובר על ליגת העל שנועד אולי למלא את החלל שישאיר אחריו בכר. רצון אמיתי של קבוצות לבנות מאמנים מתוך המערכת ולגדל דור חדש של מאמנים. אם תרצו, לרענן את השמות. מה שהתחיל בקוז'וך, המשיך במינויים של דגו למכבי חיפה ושל אלי לוי לאשדוד: "יפה שבעלים יוצאים מהקופסא. אלו בשורות פנטסטיות לכדורגל ולשוק המאמנים שחייב דם יותר צעיר. אנשים חרוצים שבאו מלמטה ויצעידו אותנו קדימה. זה קורה בכל מקום.
"הגיע הזמן להשתחרר מהרגלים ישנים. לאמן ולנהל אלו דברים שונים מלהיות שחקן. ברור שיהיו כישלונות כמו בכל דבר, אבל מה שקורה כאן זה נותן תקווה לכדורגל. הלוואי שעוד מועדונים יבינו שצריך לגדל מאמנים מתוך המערכת. כשאתה במחלקת הנוער ויודע שיש אופק, זה גורם לך לעבוד פי 10 יותר קשה". ומה הלאה מבחינת קוז'וך? אוזן אופטימי: "הדרך ארוכה, אבל ההתנהלות שלו טובה. להיות בתוך הקרביים של עיר שאוהבת כדורגל זה בעייתי. אני חושב שזה יכול ללכת למקום טוב. לאייל סגל תהיה סבלנות, יש מנהל מקצועי שנותן בו אמון. אני מאמין במהלך ומקווה שהוא ימשוך עוד שנתיים בנתניה ויצליח".
