אופי. זה כל ההבדל: התכונה המיוחדת של נבחרת ישראל

בשביל רוב אוהדי הכדורגל, החבורה שתעלה הלילה לשמינית גמר המונדיאליטו נגד אוזבקיסטן נמצאת בתחילת הקריירה, אבל חשוב לדעת ולהבין שכל אחד מהשחקנים שנמצא בארגנטינה כבר עבר דרך ארוכה בהתפתחות שלו, כבנאדם ובעיקר ככדורגלן.

רק תסתכלו על השנה האחרונה שלהם והתהפוכות הרגשיות העצומות שעברו: הם עלו לגמר היורו עד גיל 19 והיו על גג העולם, כל המדינה דיברה עליהם. ואז הם חזרו למציאות כאן. תראו, למשל, את אילי מדמון, הקפטן, שלא התאקלם בקבוצת נעוריו הפועל באר שבע ועבר בהשאלה לבית"ר ירושלים. גם שם הוא עבר עונה מורכבת ומיעט לשחק; סתיו למקין, אחד הבולטים במונדיאליטו, שנבחר לבלם הטורניר עד גיל 19, עבר עונה לא פשוטה בבוגרים של הפועל תל אביב. דור תורג'מן, שנחשב לאחד השחקנים המובילים בשנתון, התמודד עם ישיבה על הספסל. לוגסי המוכשר ממכבי פתח תקווה התקשה להשתלב בהרכב של העולה הטרייה, וככה אפשר להמשיך ולעבור שחקן-שחקן.

זה לא מקרי. אנחנו מודעים לבעיה שיש במעבר מנוער לבוגרים, זה החלק הקשה בקריירה של כל כדורגלן. בנוסף, באותה שנה מגיע בדרך כלל הגיוס לצה"ל, שמשנה את השגרה ומגדיל עוד את המורכבות של המעבר. האתגר הזה, של המעבר מנוער לבוגרים, הוא אחת מהסוגיות החשובות שיש בכדורגל.

את השנתונים 2003 ו-2004, אני מכיר די טוב. שבעה משחקני הסגל (גליקליך הפצוע, ישראלוב, למקין, קנצ'פולסקי, בנימין, סניור, עבד) אני מכיר ממש מקרוב. ליוויתי אותם מאז היו בכיתה ט', עבדתי איתם על בסיס יומיומי. אני יכול לספר לכם שמה שמבדיל אותם משנתונים אחרים זה האופי. האישיות של השחקנים האלה היא סוד ההצלחה, בנוסף כמובן לצוות המצוין שעוטף אותם בנבחרת. יש כאן מרכיב מנצח.

הרגע הזה הוא הזדמנות טובה לכולנו לחבק את הכדורגל הישראלי. אחרי גמר יורו של נבחרת הנוער, הנבחרת הצעירה העפילה לאליפות אירופה, מכבי חיפה עשתה דרך מדהימה באלופות, הפועל באר שבע בקונפרנס ליג וגם הייתה לנו ליגה תחרותית עד מחזור לסוף העונה. יש הרבה דברים טובים אצלנו, רק צריך לדעת למנף את זה ולהיות יותר חיוביים.

עוד לקראת המשחק של נבחרת ישראל:

"שחקנים בנבחרת אמרו: 'אנחנו לא חוזרים מחר'"
איגור שקווירין על אוזבקיסטן: "התקדמתם, אבל לא נשארנו מאחור"
במכבי תל אביב אופטימיים לגבי הארכת החוזה של תורג'מן לאחר הטורניר

לסיום, סיפור קטן שמעיד בעיניי רבות על האתגרים שעומדים בפני כדורגלנים צעירים: עומר סניור גדל כאחד השחקנים המובילים של השנתון שלו, תמיד נחשב כוכב. ובדיוק לפני שנה הוא קיבל הודעה שהוא לא מוזמן לאליפות אירופה. בערב של אותו יום דיברתי עם עומר וקבענו לאכול צהריים למחרת, שם אמרתי לו שיש לניפוי שלו נקודה חיובית משמעותית – זו פעם ראשונה שבה הוא צריך להתמודד עם אכזבה בכדורגל, ושזה סופר חשוב להתפתחות שלו. בסוף הרי יש לו מטרה אחת – להיות שחקן מוביל בבוגרים, והוא עומד לעבור תקופה מורכבת בשנים הראשונות שלו כשחקן בוגרים.

שנה לאחר מכן, סניור הבקיע את הגול הכי חשוב של הנבחרת הזאת. למחרת שלחתי לו הודעה, שיזכור את השיחה בארוחה. אני חושב שהוא מבין עכשיו עד כמה המיפוי ההוא היה משמעותי.

אני גאה בחבורה שהגיעה מהפועל תל אביב לנבחרת, ושמח שיצא לי להתפתח יחד איתם. אני מאחל להם, לצוות, ולשאר השחקנים, המון הצלחה. ושיביאו לנו גביע – כי כבוד הם כבר הביאו.