זה כנראה יהיה האירוע שחמזה שיבלי יזכור עד סוף הקריירה. אולי גם זה שהוביל אותו עד לנבחרת ישראל. עד השער מול ברזיל שלשום ברבע גמר המונדיאליטו. "הדרך של חמזה לא הייתה פשוטה", נזכר אביו יוסוף שיבלי. "ההשאלה לנווה יוסף חיפה בליגה הלאומית לנוער, הייתה תחנה מורכבת. זה לא קל כשמכבי חיפה לא הייתה בטוחה לגביו והיינו צריכים לחפש קבוצה בליגה הלאומית, והליגה הזו הייתה ממש לא סימפטית".
תסביר.
"נווה יוסף נאבקו נגד הירידה מול פרדס חנה והיה משחק בין שתי הקבוצות בפרדס חנה. חמזה בלט מאוד בנווה יוסף וכולם ידעו שהוא השחקן המרכזי שצריך לעצור. מתחיל המשחק ואני רואה מרחוק אדם עומד על הגדר, מנענע אותה ומקלל את הבן שלי. אני רואה שזה מפריע לחמזה. רואה שזה לא קל לו. שמע, גם אני שיחקתי כדורגל בליגות נמוכות ואני יודע מה זה קהל בליגות נמוכות, אבל בגיל 17 כאלה קללות? אז ניגשתי אל האיש שקילל ואמרתי לו: 'אתה יודע שאני האבא של חמזה? למה אתה מקלל את הבן שלי?'. האיש הזה לא ספר אותי וגם ההורים האחרים לא הגיבו. זה היה רגע קשה. אחרי אותו משחק, אמרנו חמזה ואני שאם הוא ממשיך לשחק כדורגל, זה יהיה במכבי חיפה. בליגה שהוא לא יצטרך לעבור בה את מה שעבר באותו יום".
עוד על הסנסציה במונדיאליטו
פעם בחיים: ישראל ניצחה את ברזיל 2:3 אחרי הארכה ועלתה לחצי גמר המונדיאליטו
עכשיו באמת הכל אפשרי: כל מה שצריך לדעת על חצי גמר המונדיאליטו
דייגו "תורג'מן" מראדונה: ברשת לא האמינו לביצוע המרהיב
ולאדן איביץ' הפתיע: "דור תורג'מן יכול להיות יותר גדול מערן זהבי"
"החלק העיקרי בסנסציה של נבחרת הנוער שייך לשחקנים הערבים"
חמזה שיבלי נולד וגדל בכפר הבדואי שיבלי למרגלות הר תבור. כפר שבעבר נודע בשל לא מעט אירועי פשע שאנשים ממנו היו מעורבים בהם. "חמזה היה הבכור ויש לי גם בן בשם ג'אד שקטן ממנו בשנתיים. חמזה יהיה עוד מעט בן 19. ג'אד בן 17 ושניהם במכבי חיפה", מספר יוסוף. הוא בן 43 וחלק גדול מחייו עבד כמפעיל מכונה במפעל לייצור כוסות פלסטיק. בשלב מסוים החליט לעזוב ולפתח קריירה של גנן.
"אין בשיבלי איך להתפתח. אין כאן אפילו מגרש ראוי. בעבר השתלטנו על הפועל נחליאל כי קבוצת כדורגל ומחלקת נוער אין כאן בכפר. גם בנחליאל לא היה קל ואחרי עונה אחת הקבוצה התפרקה. אני שיחקתי כמעט בכל תפקיד חוץ משוער. להגיד לך שחמזה וג'אד לקחו את הגנים שלי? יכול להיות, אבל אני אומר לך שבלי ההשקעה שלי ושל אשתי בהסעות, הם לא היו יכולים להגיע למכבי חיפה".
חמזה בלט על מגרש הקט רגל בשיבלי. המגרש היחיד בכפר בו אפשר לשחק בכדור. יוסוף החליט לקחת אותו לשלוחה של מכבי חיפה בנהלל. שם שיחק כמה שנים עד שצד את עיניהם של הסקאוטים של מכבי חיפה. הם ביקשו שיעבור לשלוחה המרכזית של מכבי חיפה בקצף. "המעבר לא היה קל כי הרמה כמובן הייתה מאוד גבוהה, אבל חמזה בחור עם הרבה שאיפות. עשינו את הדרך לאימונים והיא מאוד ארוכה עד שלפני שנתיים באו ואמרו לנו שכדאי לנו לחפש קבוצה בהשאלה כי במכבי חיפה הוא לא יקבל דקות בעונה הראשונה של הנוער ויהיה לו מאוד קשה".
מי שקלט אותו לפני שנתיים היו אבי נמני ורועי סימוני. נמני כבר שנים בעסק. סימוני השותף, תושב טבריה, מכיר כל פיסת דשא במגרשים בצפון. שיבלי לא נראה אז כפוטנציאל ליהלום שצריך ללטש, אבל נמני וסימוני החליטו להמר עליו וללכת איתו. "העונה בנווה יוסף לפני שנתיים לא הייתה יכולה לנבא את מה שיהיה בעונה שעברנו בליגת העל לנוער. יש פער גדול בין הליגות", מתאר סימוני. "אבל כשהסתיימה העונה וחמזה היה עם 10 גולים ו-18 בישולים כקיצוני שמאלי בנווה יוסף, היה ברור לאבי ולי שהוא צריך לחזור למכבי חיפה מהדלת הראשית. שיש לו מקום בקבוצה אותה התחיל לאמן מסאי דגו. הייתה לי שיחה עם מסאי על חמזה ואמרתי לו שהוא חייב לתת לו הזדמנות אמיתית. כשהקבוצה יצאה למסע משחקים בארצות הברית, מסאי צילצל אלי ואמר לי: 'רועי, יש בו משהו'".
אבי נמני כבר עבר הרבה שחקנים. המוטו שלו הוא תמיד להישאר עם רגליים על הקרקע ולא לקפוץ לחלומות, אחרת אתה מתרסק. "אני חושב שחמזה עושה את ההתקדמות שלב אחרי שלב בקצב הנכון ויש כאן חומר אנושי מצוין", אומר נמני. "גם האבא יוסוף יודע מה זה כדורגל וכמה צריך להיות מדוייקים וסבלניים ועובדה שזה הצליח כי החזרה למכבי חיפה לעונה שעברנו, הייתה חזרה מצוינת".
שיבלי הוצב בכנף השמאלית ועם הרגל הימנית הטבעית שלו עשה המון חיתוכים שהסתיימו בשערים. גם יובנטוס בליגת האלופות קיבלה ממנו והבישול שלו לשער מול בנפיקה היה משהו שלא הפסיקו לדבר עליו במחלקה. היה ברור שאופיר חיים והצוות של בוני גינצבורג לא יוכלו להתעלם ושיבלי קיבל זימון לנבחרת עד גיל 20. בפעם הראשונה הגיע לנבחרת ישראל, בדיוק בתזמון המושלם. "הוא סיים את העונה עם 11 שערים בתפקיד הקיצוני", אומר סימוני. "זו כמות נהדרת לשחקן שצריך לחיות יותר על בישולים".
את נבחרת הנוער של אופיר חיים. זו שהגיעה לפני שנה לגמר היורו האירופי, שיבלי ראה רק על מסך הטלוויזיה. אם מחפשים קפיצה מטאורית זה הוא. דוגמא ומופת לאיך ששחקן צריך להתקדם. "חמזה עבד קשה מאוד כדי להגיע למקום בו הוא נמצא עכשיו ואני מאוד גאה בו על כך", אומר נמני. "אני מכיר הרבה מאוד שחקנים שלא הצליחו לעשות דרך כזו. שחקנים שהלכו לאיבוד בעבר. אבל הוא ניחן בהרבה קור רוח, שקט ותעוזה והרבה מוסר עבודה".
במשחקים של הנבחרת במונדיאליטו הוא לא פתח, אבל בכל פעם שנכנס עשה שינוי לטובה. שלשום מול ברזיל נכנס כמחליף וכבש את השער השני, זה שבין השער של ענאן חלאילי לשער הניצחון של דור תורג'מן. בהמשך החליף אותו אופיר חיים כחילוף טקטי ושיבלי לא אהב את זה, אבל מהר מאוד נרגע על ידי החברים. "מה שהלך כאן ליד הבית שלי במוצאי שבת, היה כמו יום חג", מתאר יוסוף שיבלי. "חמזה כבר מוכר בכפר ואי אפשר להיות שיבלי בלי שיידעו שאתה מכפר שיבלי. הכפר שלנו התקדם עם השנים, אבל עדיין נשאר מאוד מאחור בכל מה שקשור למגרש הכדורגל. אין כאן כדורגל. אין כאן ספורט. פעם אמרתי לחברים שאם יום אחד אבחר להיות ראש המועצה, אני אדאג לספורט בשיבלי. אדאג שיהיה כאן מגרש ראוי לילדים שלנו. בינתיים צריך לחפש היכן לשחק והיכן לשלוח את הילדים. אני עובר עם ג'אד הבן הצעיר את אותו תהליך עכשיו ובטוח שמה שחמזה עשה השבוע זה הסיפוק הכי גדול שיכול להיות לנו במשפחה".
שיבלי יסיים את הטורניר ויחזור לארץ. הוא חתם בדצמבר האחרון על חוזה לשלוש שנים ומכבי חיפה תצטרך להחליט מה היא רוצה לעשות איתו. "אני לא חושב שהשחקנים האלה שהוכיחו את עצמם עכשיו בטורניר כזה יוקרתי, יכולים לחזור לקבוצות נוער או לקבוצות בליגת הלאומית", אומר סימוני. נמני יודע מה צריך לעשות: "אנחנו נשב עם חמזה ועם יוסוף. נשמע כמובן את מכבי חיפה ונראה מה הכי טוב עבורו כי הוא בקיץ בן 19". נמני מסכים עם הדימיון שיש לשיבלי עם שחקן ששיחק איתו במכבי תל אביב. "אמרת ברוך דגו? יש בזה משהו. גם אם הוא לא משחק עם רגל שמאל, הם משחקים באותו אגף ויש דימיון במבנה הגוף, בכדרור, בעבודה. אני בדרך כלל לא אוהב לעשות השוואות, אבל יש משהו".
ביום חמישי הקרוב מתוכננת הקרנה משותפת בשיבלי. "יוסוף הזמין אותנו לצפות במשחק אצלו ובכפר אמורה להיות הקרנת ענק. אין אחד שלא יודע שהילד הזה מהכפר הקטן הזה כבש שער מול נבחרת ברזיל הגדולה", אומר סימוני.
