כחול בדם: ג'ובאני די לורנצו מחפש תואר נוסף עם הנבחרת

כאשר נשאל חביצ'ה קברצחליה לגבי זהותו של המגן הימני שאיתגר אותו יותר מכל העונה, השיב הכוכב הגיאורגי: "ג'ובאני די לורנצו באימונים". וזו אחת המחמאות הגדולות ביותר שאפשר לקבל. קבראדונה, כפי שכונה התחבולן כמעט מהרגע הראשון בנאפולי, שיגע את כולם וברוב המקרים היה בלתי ניתן לעצירה, אבל את הבעיות הגדולות ביותר עשה לו דווקא החבר שלו. קשה באימונים, קל בקרב – הקלישאה הזו מתאימה כאן באופן מושלם.

אז די לורנצו הוא המגן הימני הכי נוקשה בליגה האיטלקית, ואולי גם מעבר לכך. במקביל, הוא גם המגן הכי יעיל מבחינה התקפית. אף אחד באיטליה לא מתקרב ל-45 מצבי הבקעה שהוא יצר בעונה החולפת ממשחק פתוח, תוך שהוא מוסיף גם 10 בעיטות שהניבו 3 שערים – כולם בניצחונות קבוצתו. קחו בחשבון גם את 20 המצבים שהוא אירגן במהלך המסע הקסום של נאפולי בליגת האלופות – אף מגן באירופה לא חלם על מאזן כזה, והוא זהה, למשל, לברנרדו סילבה, מגיבורי הזכיה של מנצ'סטר סיטי. עזבו את סילבה – קווין דה בראונה, הפליימייקר הטוב בעולם, יצר 22 מצבי הבקעה בצ'מפיונס-ליג העונה, ודי לורנצו לא רחוק ממנו. המגן גם כבש פעמיים באירופה, בדיוק כמו הבלגי.

והוא תמיד היה שם. אין שחקן נאפולי שבילה העונה יותר מ-3257 הדקות של די לורנצו על הדשא, וזה כולל אפילו את השוער אלכס מרט. בליגת האלופות, הוא בקושי החסיר דקה. הוא לא מתעייף לרגע, מוכן לרדוף אחרי כולם ולתקל כל מה שזז, אבל גם עושה זאת בצורה נקיה. השיפור של די לורנצו בכל הקשור למשמעת ולתיקולים הוגנים מרשים בכל קנה מידה. רק לפני שנתיים היו לו 11 כרטיסים צהובים בליגה האיטלקית, אך העונה ירד מספרם לשניים בלבד. יש לזה קשר לכך שנאפולי נוטה לשלוט במשחקים, אבל לא רק. הוא מפגין אחריות, והמחוייבות שלו פשוט לא יודעת גבול. כל מאמן חולם על שחקן כמוהו.

והוא גם הקפטן. די לורנצו אפילו לא האמין כאשר הוחלט להעניק לו את הסרט בתחילת העונה, אבל הבחירה היתה טבעית. לורנצו אינסינייה בחר לעזוב לטובת החיים הנוחים בטורונטו, גם דריס מרטנס הועזב, קאלידו קוליבאלי נמכר לצ'לסי, אז מי כבר נשאר? רק פיוטר ז'לינסקי הפולני ומריו רוי הפורטוגלי היו ותיקים ממנו בסגל, אבל במועדון העדיפו קפטן איטלקי, והמאמן לוצ'אנו ספאלטי העריך מאוד את כושר המנהיגות של המגן – גם אם הוא לא האדם הקולני ביותר בחדר ההלבשה. יש בו נחישות שסוחפת את הסובבים – נחישות שאופיינית במיוחד לשחקנים שבאים מלמטה.

די לורנצו מגיע ממעמקים, כי לפני 8 שנים הוא היה מובטל. היה זה אחרי שרג'ינה, הקבוצה מחבל קלאבריה העני, ירדה לליגה השלישית ב-2014, ואז גם לליגה הרביעית ב-2015, מה שהוביל לפשיטת רגל מיידית. כל השחקנים שוחררו, ודי לורנצו החל לחפש תעסוקה חדשה, אבל העניין בו היה אפסי. מי רוצה בלם ששיחק בקבוצה עם המאזן ההגנתי הכי גרוע בליגה השלישית? וכן, הוא היה אז בלם, למרות שגם זה היה אלתור כי בקבוצות הנוער של לוקזה בתחילת דרכו בכדורגל שיחק די לורנצו כחלוץ, והבקיע כל כך הרבה שערים שחבריו הדביקו לו את הכינוי באטיגול. הזזתו לעורף נבעה בעיקר ממחסור בבלמים, אבל התברר שאת העמדה הנכונה עבורו הוא גילה רק בגיל 22.

בשלהי אוגוסט 2015, כאשר כמעט התייאש מהסירובים, חתם איכשהו די לורנצו בקבוצת מאטרה הקטנטנה, ופגש את המאמן פסקוואלה פלאדינו. "ג'ובאני שיחק בשלישיית בלמים, אבל מספר אימונים הספיקו לי כדי להבין שהוא יהיה הרבה יותר יעיל כמגן ימני. שינינו למענו את השיטה ל-3-3-4. אפשר היה לראות שהוא חזק ומוכשר, ובמיוחד להוט להוכיח את עצמו. הוא אהב לדהור קדימה ולהעז, ונתתי לו יד חופשית לעשות זאת", סיפר בדיעבד הבוס ששינה את חייו. אחרי שתי עונות מוצלחות במאטרה, עבר די לורנצו לאמפולי מהליגה השניה, והנסיקה החלה.

הפעם, התמזל מזלו להצטרף לסגל בתנופה, וב-2018 הוא עלה לליגה הבכירה. המגן כבר היה בן 25, ולא תמיד טריוויאלי להשתלב בטופ בגיל כזה, אולם עבורו המעבר היה חלק במיוחד. עונה מזהירה נוספת באמפולי שיכנעה את קרלו אנצ'לוטי להביא אותו לנאפולי תמורת 8 מיליון יורו. פרשנים רבים בדרום סברו כי הוא מיועד לשמש גיבוי על הספסל, אבל המציאות היתה שונה בתכלית. אי אפשר היה להוציא אותו מההרכב מהרגע הראשון, וכל המאמנים הסכימו על כך באופן מוחלט. אנצ'לוטי אמנם פוטר חודשים ספורים אחרי הגעתו של די לורנצו, אבל גם ג'נארו גאטוזו סמך עליו בעיניים עצומות, בעוד ספאלטי שידרג אותו אפילו יותר.

והיה, כמובן, גם רוברטו מאנצ'יני. את הופעת הבכורה בנבחרת ערך די לורנצו כבר בתחילת הקדנציה בנאפולי, אבל המזל הגדול נפל בחלקו רק אחרי משבר הקורונה, במהלכו נולדה בתו הבכורה. ג'ובאני בחר לקרוא לה בשם המקורי אזורה, כלומר כחולה. "זה הצבע של מאטרה, אמפולי, נאפולי והנבחרת, זה הוא מגדיר אותי", הוא סיפר אז בהתרגשות – ואכן, הצבע הכחול הגדיר אותו אפילו יותר מאז. ליורו 2020, שנערך בכלל בקיץ 2021, נסע די לורנצו על תקן מחליפו של אלסנדרו פלורנצי – והכוכב חסר המזל נפצע כבר במשחק הראשון מול טורקיה. כך התפנתה הבמה עבור די לורנצו שתפס פיקוד ללא רגשי נחיתות והשתלב במערך כאילו היה חלק אינטגרלי ממנו במשך שנים.

אחרי שזכה במדליית הזהב, המקום היה שלו ללא עוררין, והשאיפה הבאה היתה להעפיל למונדיאל בקטאר. שער נהדר לרשת שווייץ במוקדמות קידם את איטליה לעבר המטרה, אבל היא סיימה בסופו של דבר במקום השני בביתה, הלכה לפלייאוף והודחה באופן סנסציוני בידי צפון מקדוניה, במשחק ממנו נעדר די לורנצו בגלל פציעה. האם התוצאה היתה שונה איתו על המגרש? אין לדעת, אבל דבר אחד בטוח – בליגת האומות לא ספגו הכחולים אף שער כאשר המגן הרב גוני של נאפולי היה על המגרש.

אז הערב הוא צפוי להיות שם בחצי הגמר מול ספרד (21:45, ספורט4), והפעם יזכה לתשומת לב רבה הרבה יותר בהשוואה לעבר. רגע לפני שהוא חוגג יום הולדת 30, די לורנצו הוא כוכב במלוא מובן המילה – אחד השחקנים הטובים בתפקידו בעולם, וגם קפטן הקבוצה שזכתה באופן כה מרשים באליפות איטליה אחרי 33 שנה. לו מישהו היה מספר לו בימיו כמובטל אומלל במעמקי הליגה השלישית ב-2015 שזה יהיה התסריט, הוא לא היה מאמין, אבל זו המציאות. האיש שהיה בנעוריו באטיגול הפך לממשיך דרכו של מראדונה.