האתגר של נבחרת ישראל עד גיל 21 באליפות אירופה, שתועבר כולה בשידורים ישירים בערוצי ספורט1 בשבועיים וחצי הקרובים, הוא עצום, והיא מתחילה את המסע מול שתיים מהנבחרות הטובות ביותר ביבשת, בעלות סגלים נהדרים ומסורת פנטסטית.
היריבה הראשונה, גרמניה, היא האלופה המכהנת. בגילאים אלה, מובן כי המשמעות קצת פחותה כי השחקנים מתחלפים, אבל גם לנסיון הקודם יש משקל מסוים – קל וחומר כאשר יש מאמן שחווה את הטורנירים ויודע כיצד צריך להכין נבחרות מנצחות. זה המקרה של גרמניה, גם אם שטפן קונץ, שהצעיד את הנבחרת למדליות הזהב ב-2017 וב-2021 ולמדליות הכסף ב-2019 עזב לפני כשנתיים לטובת משרה מרתקת בנבחרת הבוגרת של טורקיה. הסיבה לכך פשוטה – עוזרו אנטוניו די סאלבו קודם במקומו, והוא ממשיך בדיוק את דרכו של הבוס המצליח.
לרשותו עומדים כוכבים מנוסים מהבונדסליגה, גם אחרי שאנסגר קנאוף, ממצטייני הזכיה של פרנקפורט בליגה האירופית לפני שנה, נאלץ לפרוש בגלל פציעה. את הכותרות הגדולות צפוי לעשות כהרגלו יוסופה מוקוקו, העילוי בן ה-18 של בורוסיה דורטמונד שתפס מקום חשוב ברוטציה של הצהובים-שחורים מאז נכנס להיסטוריה כשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הגרמנית – אם מאמינים כי הנתונים בדרכון אכן נכונים. מוקוקו, שהבקיע 7 שערי בונדסליגה בעונה החולפת כאשר דורטמונד כמעט זכתה באליפות, הפציץ 6 פעמים ב-5 הופעות בנבחרת עד גיל 21, ויש לו פוטנציאל לקבל את כתר מלך השערים בטורניר הנוכחי.
מוקוקו הוא יליד קמרון, וגם לשותפו לחוד, קווין שאדה, שורשים אפריקנים – אביו ניגרי. ייתכן שזו הסיבה לכך שכבר זומן לנבחרת הבוגרת, אם כי שותף בינתיים רק בשני משחקי ידידות, ולכן עדיין רשאי לבחור בנשרים אם יחפוץ בכך. מדובר בשחקן רב גוני שמסוגל לשחק גם באגפים, ועשה רושם מצוין במדי פרייבורג, עד שעשה צעד לא טריוויאלי וחתם בהשאלה בברנטפורד בינואר האחרון. שאדה בקושי ראה דשא בפרמייר-ליג, אך המעבר בכל זאת הפך לקבוע הקיץ, והוא יקווה להוכיח את עצמו בעונה הבאה. טורניר טוב בגיאורגיה לא יזיק לו, ונכון לעכשיו במאזנו 4 שערים ב-5 משחקים בנבחרת עד גיל 21.
וגם לשחקן השלישי שהספיק לערוך הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת, יושה וגנומאן, יש אב אפריקני מחוף השנהב. מדובר במגן ימני שמרגיש נוח במיוחד כאשר הוא אחראי על כך האגף במערך עם 3 בלמים בזכות יכולותיו ההתקפיות. וגנומאן היה אחד הבולטים בשורות שטוטגרט ששרדה בקושי בבונדסליגה, וזימונו לסגל של האנסי פליק במרץ התקבל בהפתעה, אך תרם רבות לבטחונו העצמי.
מעבר לכך, כדאי להזכיר את הקפטן יאניק קייטל, קשר שגדל באקדמיה הנהדרת של פרייבורג, וא לוקה נץ, שחקן אגף שמאל מבורוסיה מנשנגלדבאך שנחשב לכישרון על, אך נעצר מעט בחודשים האחרונים. ייתכן כי את מקומו יתפוס הנינג מטריסיאני, שנתן את הלב והנשמה במאבק ההישרדות של שאלקה שהסתיים בסופו של דבר בירידה. מדובר בשחקן עם אנרגיות בלתי מוגבלות, למרות שהוא נראה מבוגר לגילו בשל התקרחות מוקדמת – תופעה חריגה למדי באליפות עד גיל 21.
ייתכן כי בסגל אנגליה, המונהגת על ידי המאמן לי קארסלי, ניתן למצוא כוכבי עתיד רבים עוד יותר עבור שלושת האריות, גם אם נכון לעכשיו רק אמיל סמית רואו ערך את הופעת הבכורה בבוגרים. לפליימייקר המוכשר של ארסנל היתה עונה מתסכלת מאוד על ספסל התותחנים אחרי עונות נהדרות בהן תרם רבות והוגדר כשחקן מפתח לשנים ארוכות – ולכן הטורניר הזה חשוב עבורו במיוחד על מנת לשקם את המוניטין.
בינתיים, ניתן לומר כי הארווי אליוט עקף אותו בסיבוב – הקשר הרב גוני של ליברפול תקע יתד ברוטציה של יורגן קלופ והפך לחלק אינטגרלי מהמערך, עם 5 שערים בכל המסגרות. גם קרטיס ג'ונס בהחלט תרם את חלקו עבור האדומים, בעוד המנג'ר הגרמני עשה מאמץ להצעיר את מרכז המגרש. עם זאת, ייתכן כי השחקן המוכשר ביותר התחנך דווקא אצל סטיבן ג'רארד באסטון וילה – יש הגורסים כי ג'ייקוב ראמזי ניחן בתכונותיו של המנטור ועשוי לצמוח לכוכב בקנה מידה בינלאומי. פיטוריו של סטיבי-ג'י לא פגעו במיוחד בהתקדמותו, כי אונאי אמרי לקח אותו תחת חסותו.
בחוד מעניין לשים למורגן גיבס-ווייט, תמורתו שילמה לפני שנה נוטינגהאם פורסט שיא מועדון של 25 מיליון ליש"ט, ויש פרשנים שטוענים כי חלקו בהישארות הקבוצה בפרמייר-ליג היה משמעותי. גם נוני מדואקה, שחקן האגף הימני שהגיע בינואר מאיינדהובן לסגל העמוס של צ'לסי, הוא כישרון מבטיח מאוד. אנתוני גורדון עלה לניוקאסל 40 מיליון ליש"ט כאשר נרכש מאברטון, אם כי הסכום הזה עלול להיות מוגזם. קול פאלמר, שחקן כלבו בחלק הקדמי, לא נמצא ברשימת שחקני הרכש היקרים – פשוט כי הוא גדל באקדמיה של מנצ'סטר סיטי, ומקבל כעת הזדמנויות לפרקים בסגל הראשון של פפ גווארדיולה.
בעורף, המגן הימני מקס ארונס הוא שיאן ההופעות בנבחרת הצעירה עם 22 משחקים, ומשמאל בולט לוק תומאס המצוין מלסטר סיטי. הקפטן טיילור הארווד-בליס עשה תקדמות נהדרת בעונה החולפת כאשר הושאל ממנצ'סטר סיטי לברנלי של המאמן וינסנט קומפאני, וגם לוי קולוויל השתדרג בזכות ההשאלה מצ'לסי לברייטון. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בנבחרת עתירת נסיון וכישרון, עם מעט מאוד נקודות תורפה.
בנסיבות אלה, לא ברור אם למשחק האחרון מול צ'כיה תהיה משמעות מבחינת ההעפלה לרבע הגמר, אבל גם צ'כיה תהיה יריבה מסקרנת מבחינת ישראל – אם כי הסיכוי ללקט נקודות מולה גבוה יותר, באופן טבעי. השם הבולט בשורות הצ'כים הוא אדם קראבץ, שנחשב בזמנו לילד פלא עם יכולות יוצאות דופן בעמדת הפליימייקר, והוגדר כאחד הבוגרים המוכשרים ביותר באקדמיה של ספרטה פראג. התקדמותו נעצרה מעט בעונה האחרונה, והוא עדיין לא תפס מקום קבוע בהרכב, אבל במאזנו יותר מ-100 משחקים בבוגרים, כולל 15 הופעות במפעלים האירופיים. כל שחקני הסגל של צ'כיה מגיעים מהליגה המקומית, למעט יאן ז'מבורק שמככב בויבורג הדנית, אבל זה דווקא יעניק להם מוטיבציה גבוהה עוד יותר להוכיח את עצמם ולמשוך את תשומת ליבם של הסקאוטים.
מה דעתך על הכתבה?