ליל הדראפט מאחורינו. למרות פעלתנות רבה מצד כמה קבוצות הוא לא כלל מעברים משמעותיים של שחקנים, אך בימים שלפניו קרו שתי עסקאות גדולות ומפתיעות. הפרחים למייקל ווינגר, שתהליך הפירוק המואץ שהוא מעביר את וושינגטון בשבוע האחרון אחראי לכל הטריידים המעניינים עד כה. כרגיל, לא אתייחס לבחירות הדראפט עצמן, גם מומחי הדראפט הגדולים מתקשים מאוד לחזות בזמן אמת מה יעשו השחקנים שנבחרו, מי יגיע לאולסטאר ומי יגיע לדרייב-אין. חוץ מאחד, שהלילה הזה היה קודם כל שלו. נתחיל איתו ונמשיך לטריידים.
וומבניאמה
ויקטור וומבניאמה כנראה היה נחשב לפרוספקט הכי גדול מאז לברון ג'יימס בלי קשר למה שהוא היה עושה השנה. כזה באמת עוד לא היה מעולם. מדובר בשחקן מעל ל-2.20 מ' עם יכולות אמיתיות עם הפנים לסל, כולל השתחררות לעלייה לקליעה מכדרור עם שינויי כיוון של גארד, ובמקביל גם אינסטינקטים הגנתיים מצוינים וחוש מיוחד לחסימות. לא ברור איך אמורים למנוע ממנו לעלות לזריקה, או להגיע לזריקה בצבע כשהוא בסביבה.
ואז התחילה העונה, וזה רק נהיה מלהיב יותר מרגע לרגע. למרות שהוא עדיין גולמי בהרבה מובנים, וומבניאמה היה שחקן בכיר לכל דבר באירופה. ממוצעים של יותר מ-21 נקודות ו-10 ריבאונדים בליגה הצרפתית, 3 חסימות למשחק שזה לא מספר שרואים באירופה, הוא הוביל קבוצה שולית למקום השני ולגמר הפלייאוף. ככל שהעונה התקדמה הוא הראה עוד ועוד יכולות: סיומת נהדרת בצבע, יכולת מסירה, ריבאונד, אחוזי עונשין שמעידים על פוטנציאל קליעה גבוה מאוד. אני לא חושב שברור עד כמה לא הגיוני שילד בן 19 עם מבנה גוף כזה יהיה כל כך טוב כל כך מהר.
ההתלהבות חייבת לבוא עם הסתייגויות. שחקנים בגובה הזה נוטים להיות מאוד מועדים לפציעות, הפיזיות של שחקני פנים ב-NBA תקשה עליו, בטח בתחילת הדרך, ועומס הציפיות עליו עצום. ב-20 השנים מאז הבחירה בלברון ראינו הרבה מאוד פרוספקטים מבטיחים מאוד שלא עמדו בציפיות, כל אחד מסיבותיו. לברון הוא השחקן היחיד שנבחר ראשון במילניום הנוכחי וזכה ב-MVP של הגמר, דרק רוז הוא היחיד פרט אליו שזכה ב-MVP. בחירה ראשונה לא מבטיחה כלום.
אבל וומבניאמה נותן יותר סיבות מהרגיל להאמין בו. הוא מקבל את המעטפת האיכותית ביותר של מומחים ששחקן בממדים שלו אי פעם קיבל, כל צעד בקריירה שלו מחושב מבחינת התאמה לגיל ולגוף שלו, כולל השלב בו הוא יעלה מסת שריר. הוא נראה מחויב לפרוייקט הזה, וככל שרואים ושומעים אותו יותר מקבלים רושם של אישיות יוצאת דופן.
עכשיו הילד הזה מגיע אל המערכת המצוינת של סן אנטוניו ואל גרג פופוביץ', אחד המאמנים הטובים בכל הזמנים. הגדולה של פופ קשורה ליכולת לשלב בין יסודות איתנים, גם של תרבות וגם של כדורסל, לבין יכולת להתגמש בהתאם לצרכים של השחקנים שלו. סן אנטוניו שלו המציאה את עצמה מחדש כמה פעמים, וכעת תצטרך להמציא את עצמה שוב כדי לבנות את הקבוצה הנכונה סביב פוטנציאל מסוג שלא נראה כמוהו. הסגל כולל שחקני משנה צעירים טובים שיוכלו לגדול יחד עם וומבניאמה, המערכת מוכנה לפרוייקט לטווח ארוך, כזה שאמור להתחיל להבשיל רק בחצי השני של העשור. העונה הקרובה תוקדש להתאקלמות ב-NBA, למרות שהפלא הצרפתי הזה כבר הראה יכולת התאקלמות מהירה מהצפוי.
כריס פול בגולדן סטייט
אוקיי, זה מוזר. כריס פול עבר הרבה קבוצות לאורך הקריירה, יותר מדי, הוא כבר הגיע לקבוצות של שחקנים אחרים כמו יוסטון של ג'יימס הארדן, אבל הוא מעולם לא היה במערכת שלא מתבססת על פיק נ' רול, מערכת שנוצרה במיוחד כדי לנצל את היתרונות הייחודיים של מישהו אחר. השאלה הכי גדולה במהלך הזה, לפני כמה שאלות גדולות אחרות, היא איך CP3 ישתלב בסיטואציה הכל כך לא מוכרת הזאת עבורו. האם הוא יידע לזוז הצידה באמת, לקחת על עצמו תפקיד משני באמת, להתאים את עצמו למערכת שהרבה יותר גדולה ממנו? ואיך הווריירס וסטיב קר יתאימו את עצמם לאחד הרכזים הגדולים בתולדות המשחק? האם קר ישנה קצת את הסגנון עבור פול?
השאלה הבאה היא הבריאותית. פול הולך ודועך ומתקשה מאוד לסיים פלייאוף בריא. ניתן לשער שסטיב קר יחלק דקות וייתן לכוכבים שלו הרבה מאוד מנוחות כדי שיגיעו רעננים לפלייאוף, סביר להניח שפול ישחק הרבה פחות דקות מכפי שהוא רגיל בעונה הרגילה, מה שאולי יעזור לו לקראת הפלייאוף. אבל הוא יהיה בן 39 במהלך הפלייאוף הבא ולפעמים הגוף פשוט נגמר בשלבים האלה.
שאלה נוספת קשורה לשילוב של פול עם סטף. בהגנה הם יהיו שני גארדים נמוכים שיריבות ינסו לתקוף, לזכותו של CP3 נאמר שהוא יהיה שדרוג הגנתי ביחס לג'ורדן פול. בהתקפה, אם צריך לדמיין איך זה עובד, פול יאפשר לסטף לנוע יותר ללא כדור ולשגע הגנות מבלי להצטרך לעשות הכל לבד. את פול עצמו קשה לדמיין יוצא מחסימות ללא כדור, העלייה שלו לקליעה איטית מדי. אך גולדן סטייט מייצרת מצבי זריקה לכל שחקן ופול עדיין קולע שלשות חופשיות באחוזים טובים מספיק.
למרות המכשולים הרבים שצריך לעבור, ניתן לדמיין את זה עובד. שחקן כל כך חכם וקבוצה כל כך חכמה יכולים למצוא את הדרך. סיכוי גבוה שפול יעלה מהספסל וינהל את המשחק של היחידה השנייה. המסירות שלו מתוזמנות כל כך נכון וכל כך מדויקות, שחקנים משניים יותר ופחות נהנים מאוד ממצבי הזריקה שהוא מספק להם. המסירות שלו יוכלו, למשל, לעזור לאנדרו וויגינס ליצור יתרונות התחלתיים ולתקוף יותר ביעילות, אולי כך וויגינס יוכל לשחזר את יכולת האולסטאר שלו מתחילת העונה שעברה.
זה ניסוי מרתק. כריס פול הוא לא האופציה האידיאלית מבחינת הווריירס, אבל כן שחקן שישפר אותם ביחס לג'ורדן פול של השנה האחרונה וייתן מרווח נשימה לוותיקים השחוקים, בעיקר סטף קרי שלא הכל יצטרך לעבור דרכו. מייק דנליבי, שרק נכנס לתפקיד הג'נרל מנג'ר וכבר ביצע מהלך משמעותי מאוד, קיבל אותו בלי לוותר על ג'ונתן קומינגה, מוזס מודי והבחירה ה-19 הלילה (בה הוא בחר בברנדין פודזימסקי), כך שיש פוטנציאל למהלכים נוספים הקיץ.
פורזינגיס בבוסטון, סמארט עוזב
זה הטרייד הלא הגיוני הכי הגיוני שיש. לא הגיוני, כי מרכוס סמארט הוא אחד מהשחקנים האלה שלא מעבירים בטרייד. הוא הלב והנשמה של בוסטון, הוא חלק מה-DNA הנוכחי של המועדון, ועבר כל כך הרבה רגעי גאות ושפל שם, שלא ניתן לדמיין את הסלטיקס בלעדיו. להעביר אותו, בניגוד לרצונו, כשהוא בשיא הקריירה והקבוצה עמוק במאבקי אליפות זה מהלך שעשוי להיות חסר תקדים. אני מתקשה לחשוב על שחקן נשמה ברמה כזאת שהועזב בצורה כזאת. זה כמו שגולדן סטייט הייתה עושה טרייד על דריימונד גרין בשיאו, או סן אנטוניו על מאנו ג'ינובילי, או מיאמי על יודוניס האסלם.
אבל אולי ההסבר מתחיל בהבדל בין סמארט לשלושה האלה: הם זכו באליפויות, ולבוסטון עדיין חסר משהו. כאן נכנס ההיגיון הקר. הסלטיקס זקוקים לעוד גבוה כי אל הורפורד הולך ונגמר, דרק ווייט הוכיח שהוא בשל לתפקיד משמעותי כרכז הבכיר של הקבוצה (הטרייד הזה הוא הבעת אמון בווייט), פורזינגיס ושתי בחירות סיבוב ראשון זו חבילה טובה מאוד על סמארט. הבחירות נותנות לבראד סטיבנס גמישות שבדרך כלל אין לקבוצות בקליבר הזה, בוסטון תוכל להשתמש בהן כדי להתחמש בשחקנים עם חוזי רוקי או לבצע מהלכים נוספים. בזכות הבחירות האלה, היא תהיה בתמונה כשכוכבים גדולים דוגמת דמיאן לילארד יהיו פנויים להצעות.
פורזינגיס הוא סכנת פציעה מהלכת ואכזב מאוד בדאלאס, אבל נראה שמצא את עצמו דווקא בכאוס של וושינגטון. הוא הפך לסקורר יעיל מכל טווח והבין איך להשתמש בגודל שלו בשני הצדדים. לבוסטון הוא יגיע בשל. סביר להניח שבעקבות הטרייד בוסטון תחזור להרכבים גבוהים. היא תצטרך גם לשנות סגנון בהגנה ולהסתמך פחות על חילופים אוטומטיים בחמש עמדות, בעיקר כשווייט ופורזינגיס משחקים ביחד. ג'ו מאזולה ישתמש יותר בדרופ ומלחמה בחסימה בהגנת הפיק נ' רול, בטח כששניהם מעורבים במהלך.
מסקרן במיוחד השילוב בין פורזינגיס לרוברט וויליאמס, מי שאמורים להיות צמד הגבוהים של הקבוצה לשנים הבאות (רוב הסיכויים שפורזינגיס יאריך חוזה בקרוב). בהגנה רוב-וויל יתמקם בתפקיד מומחה העזרה, השילוב שלו עם הענק הלטבי יכול ליצור צבע בלתי חדיר או כבדות מעט מוגזמת. בהתקפה רוב-וויל יתפקד כסנטר שמתגלגל לטבעת בזמן שפורזינגיס יתפקד כפאוור פורוורד. הוא התנסה בכך, גם בוושינגטון, אבל היה לו הכי נוח כסנטר בודד בהרכבים נמוכים. כאשר בוסטון תשתמש בהרכבים כאלה בהם הוא הגבוה היחיד, זו תוכל להיות התקפה שכמעט בלתי אפשרי לעצור.
סמארט בממפיס
בשנתיים האחרונות תהינו מתי ממפיס תתחיל לבצע מהלכים שיעזרו לה להתחזק בהווה ולא רק לצבור נכסים עתידיים. מסתבר שהזמן הוא עכשיו. זה תזמון מעניין, כי הוא מגיע בשיא הבעיות וסימני השאלה סביב ג'ה מוראנט, שבדיוק סיים לצלם את האקדח מת מצחוק 2. בלי ג'ה מפוקס לא לגמרי ברור מה ממפיס מסוגלת ורוצה להיות. אפשר לראות בטרייד על סמארט מסר של ההנהלה למוראנט: אנחנו מספיק סומכים עליך כדי לבצע את המהלך הזה, כשתחזור לעצמך תקבל קבוצה שמוכנה להתקדם לשלבים המאוחרים של הפלייאוף. לעומת הבלגאן הקודם, הפעם יש לג'ה זמן לטפל בעצמו ולהתאפס על עצמו. כרגע המצב שלו נראה רע, אבל אני לא פוסל את האפשרות שבאפריל 24' כבר נשכח שהיו לו בעיות. סמארט עשוי להתברר גם כשחקן שיכול לסייע בכך.
סמארט יהיה הרכז הפותח בזמן שג'ה מושעה ויוכל לשחק בקלות גם לידו. הטרייד הזה מפגיש בין שני שחקני ההגנה של העונה בשנתיים האחרונות, שחקן חוץ שהופך את קו ההגנה הראשון לאיכותי מאוד ושחקן פנים שהופך את קו ההגנה האחרון לאיכותי מאוד. החמישייה המלאה של ממפיס תוכל להיות אחת החזקות בליגה בשני הצדדים. סמארט יוסיף יכולת מסירה שחסרה בחמישייה של ממפיס ואמור להתאים כמו כפפה לרוח הגריט אנד גריינד של דובי הגריזלי. זה נראה כמו מהלך נהדר של זאק קליימן, זה נראה כמו שועל הקרבות שממפיס צריכה.
וושינגטון ממשיכה לפרק
בראדלי ביל ופורזינגיס כבר עזבו, אין סיבה להניח שקייל קוזמה ימשיך, כריס פול שקפץ להגיד שלום המשיך לנדוד. החלק המרכזי של תהליך הפירוק תם, אך התהליך לא הושלם. הסגל הנוכחי עדיין כולל יותר מדי שחקנים שלא קשורים לבנייה מחדש ויכול להיות להם ערך במקום אחר – דילון רייט, מונטה מוריס, לנדרי שאמט, דנילו גלינארי. כל קבוצה זקוקה לכמה וותיקים שיחנכו את הצעירים, אבל כרגע יש לוויזארדס עודף גדול בגארדים שרובם לא אמורים להישאר.
בסופו של דבר, ניתן לומר שהתמורה שוושינגטון קיבלה על ביל פחות קטנה מהנדמה במבט ראשון. מפיניקס היא קיבלה הרבה מאוד בחירות סיבוב שני ואפשרות להחליף בחירות סיבוב ראשון, כולל ב-2028 ו-2030 כשלא ברור איך פיניקס תיראה וכמה תחרותית היא תהיה אחרי שמשכנה את העתיד עבור ההווה. לכך ניתן להוסיף את התמורה על כריס פול, שכללה את ג'ורדן פול, עוד שני צעירים עם פוטנציאל ובחירה עתידית. פורזינגיס הוסיף לרשימת הנכסים בחירת סיבוב שני בדראפט הנוכחי ואת טיוס ג'ונס, שנדמה שווינגר מתכוון להשאיר כרכז הפותח של הוויזארדס.
לפני גל השינויים הבא, מסתמן סגל שהרוטציה שלו תכלול את טיוס ג'ונס, ג'ורדן פול, קורי קיספרט, דני אבדיה, מייק מוסקלה ודניאל גאפורד, לצד וותיק-שניים שיישארו. ג'וני דייויס, פטריק בולדווין, הבחירה הטרייה בילאל קוליבאלי ואולי גם ריאן רולינס יצטרכו להוכיח שהם בשלים לדקות, וסביר להניח שחלקם יראו פרקט גם אם לא. פול יהיה הסקורר הבכיר בסגל הזה, השחקן שהרוב יעבור דרכו. אחרי שנה רעה קל לשכוח כמה טוב וחשוב הוא היה בעונת האליפות של גולדן סטייט, כעת הוא יגיע לסיטואציה אחרת לגמרי בה יהיה לו מנדט הרבה יותר גדול לעשות טעויות ולקחת את הזמן שהוא צריך כדי להתפתח. החוזה המעיק שלו, שהיה סיבה מרכזית לטרייד מצד הווריירס, לא יפריע לקבוצה בתחילת תהליך בנייה שלא מתכננת לשלם ליותר מדי שחקנים בשנים הקרובות.
עדכון אבדיה זמני: בחמישייה המסתמנת דני צפוי לקבל תפקיד של יוצר משני שנראה מתאים לו יותר מיוצר ראשי שלרגע נדמה היה שהוא יצטרך להיות. פול יהיה הסקורר המרכזי וג'ונס מנהל המשחק העיקרי, את שניהם קשה לדמיין מחוץ למערכות הדומיננטיות שהם עזבו וקשה לדעת מה זה אומר לשחק לצידם. סביר להניח שההתקפה תעבור דרך אבדיה יותר מבעבר, ומכיוון שכמעט כל שחקני הרוטציה סביבו קולעים טוב מבחוץ הריווח אמור להיות טוב ויכולת המסירה שלו תוכל לבוא לידי ביטוי. בהגנה הוא ימשיך לשמור על כוכבי היריבות בכל עמדה וימשיך להיות מוקף בשחקני הגנה לא מרשימים, אלא אם כן קוליבאלי יהיה מוכן מוקדם מהצפוי. אבל בשביל התמונה המלאה נצטרך לחכות לשינויים שעוד יקרו.
מה דעתך על הכתבה?