אחרי הרבה זמן, השבוע סוף־סוף קרה משהו ניהולי נכון וטוב במכבי ת"א: מיטש גולדהאר נכנס לאירוע. במסיבת העיתונאים שבה הוצג המאמן החדש, רובי קין (תכף נגיע גם לזה), גולדהאר דיבר – באופן נרחב יחסית, בלי להתחמק מסוגיות בוערות – וניכר היה שהוא מבין מה קורה במועדון שלו, יודע איפה הבעיות ואפילו לוקח אחריות על חלק מהמחירים שהמועדון נאלץ לשלם החל מהיום שבו התקבלה החלטה מז'ורית אחת שלו, בקיץ לפני שלוש שנים – להיפרד משני שחקנים שהביאו לקבוצה ערך מקצועי גבוה, אבל לא עמדו בדרישות האתיות הבסיסיות שהציב גולדהאר לביזנס שלו.
ההזזה של אייטור קראנקה הייתה מחויבת המציאות – בחצי השנה האחרונה מכבי ת"א נראתה נורא ואיום, לא מחוברת למציאות ולא הכי הישגית (שזה, פחות או יותר, ההפך ממה שהדנ"א של המועדון מתיר). כל העולם חיכה להחתמתו של רן בן שמעון בקריית שלום, בכל זאת, רן נתן עונה מעולה במונחי מ.ס. אשדוד – אבל כנראה שחזרתו של בן מנספורד הייתה הרמז המטרים לגבי הכוונות של גולדהאר העונה.
המינוי של קין כמאמן הוא בסך הכל גרסת החו"ל למינוי של מסאי דגו במכבי חיפה. בסופו של דבר, שתי הקבוצות הימרו על מאמן חסר ניסיון אמיתי בסיטואציות שהן צפויות להיקלע אליהן במהלך השנה הקרובה. ובעוד מכבי חיפה הלכה על ישראלי "אנונימי", הצהובים בחרו לשים את הז'יטונים על פיגורה בינלאומית כקין – שאומנם יש לו שם גדול ורקורד אדיר כשחקן, אבל בתחום האימון הוא טירון מוחלט. בשתי ההחלטות האלה יש הרבה כדי ללמד על מצב שוק המאמנים בישראל, על המעמד הנחות של המאמנים עצמם בעיני מקבלי ההחלטות ועל המגמות שאולי ילכו ויתעצמו בשנים הבאות בכדורגל שלנו – כל זה, כמובן, נושא לדיון נפרד. בשורה התחתונה, על האליפות השנה ייאבקו שני אנשים שיעברו את האירוע הזה בפעם הראשונה כמאמן ראשי על הקווים – ועוד אליניב ברדה אחד, שפתאום הפך למאמן הראשי המנוסה ביותר בקבוצות הצמרת בישראל.
הדבר החשוב ביותר שגולדהאר אמר השבוע לא היה בעניין קין, לא בעניין קראנקה וגם לא בעניין עיבוי הסגל המסתמן (והנדרש, כי מעבר לכל – למכבי גם אין ממש קבוצה טובה בשלב הזה של הקיץ), אלא דווקא קשור אליו, לגולדהאר עצמו. אחרי מספר שנים לא מבוטל שבהן מכבי ת"א התקיימה כשהוא מעבר לים ולא ברורה מידת מעורבותו או מודעותו לכל מה שקורה, לא אחת – כי לא הייתה סיבה, הרי הכל תקתק כמו שעון במחצית הראשונה של העשור הקודם – גולדהאר הודיע שהפעם הוא יהיה מעורב הרבה יותר.
מה זה אומר "מעורב"? כמה זה "הרבה יותר"? לא ברור למה מתכוון הקנדי, אבל די בטוח שבמציאות שבה שני יריביו למאבק האליפות, יעקב שחר ואלונה ברקת, מעורים בכל מה שקורה בקבוצות שלהם באופן יומיומי, גולדהאר לא יכול להרשות לעצמו להישאר מאחור. ייתכן מאוד שמכבי ת"א שילמה מחיר יקר על הזמן שלקח לו להגיע להחלטה הזאת, ואולי לזה גולדהאר התכוון כשאמר שהאחריות לכישלון בעונה האחרונה היא לא רק על קראנקה.
השורה התחתונה היא שמועדון כדורגל לא יכול להתנהל בשלט רחוק מוגזם מדי, ולא משנה כמה נוהלי עבודה יהיו בו וכמה גדולה ואיכותית תהיה המנהלה. ואחרי שלוש שנים בלי אליפות, מכבי ת"א הבינה שהיא חייבת לשנות את דרכי הפעולה שלה, וזה היה חייב להתחיל מראש המערכת. ואם גם הוא הבין את זה בעצמו, אז נראה שיותר מהמינוי של קין או מהרכש המסתמן לקיץ הקרוב, הכניסה של גולדהאר לעניינים היא הדבר שצריך להדליק יותר מכל זיק של אופטימיות בעיניים של אוהדי מכבי ת"א.