פסגה בלי פחד: האתגר החדש של מנור סולומון בטוטנהאם

לכל אוהד כדורגל באשר הוא תמיד תהיה פינה חמה בלב לסיפור הסינדרלה הקלאסי. לעיתים תכופות, יוצא לנו להיתקל בסיפור קסום על שחקן שהתחיל לשחק עם נעל מרופטת מלאה בחורים, כדור מעופש וחלום בלתי אפשרי, שכנגד כל הסיכויים הצליח לפרוץ אל הבמה של הגדולים ולהיכנס אל תודעתנו.

אך כשמדברים על מנור סולומון, הסיפור קצת שונה. הילד הצנום מכפר סבא גדל והתחנך אצל שני הורים שספורט אצלם הוא ערך עליון. מה לעשות, כשאימו מדריכת כושר גופני ואביו מאמן כושר ותיק במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה, במקרה של סולומון הצעיר הכתובת הייתה על הקיר.  מנור נשם, ינק, והתאהב בספורט עוד מינקות, ולא לקח זמן רב עד שאביו יוסי הכניס את הילד אל העסק המשפחתי. בגיל 4, כשרוב הילדים לומדים לרכב על אופניים, מנור כבר שיחק טניס, ובכיתה ג' כבר התנסה באתלטיקה וכדורסל , אך ברגע שרגלו של מנור דרכה על הכדור, הם הפכו לבלתי נפרדים. 

כביכול, המעבר של מנור למכבי פתח תקווה תמיד היה עניין של זמן. הרי אביו עובד ותיק במחלקת הנוער של המועדון ובקשר מצוין עם משפחת לוזון שמנהלת אותו. האמת היא, שרק במקרה מנור מצא את עצמו במדי הקבוצה. 

אביו יוסי מספר על משחק ילדים שנערך בין הפועל כפר סבא למכבי פתח תקווה, בו מנור הצעיר כיכב לטענתו עם 10 שערים לפחות לרשת של הכחולים. עמוס לוזון, שבמקרה צפה במשחק, מיהר לשאול מי זה אותו הילד שהשפיל את קבוצתו, וכשגילה שמדובר בבנו של מאמן הכושר של הקבוצה, לוזון הגדול דרש מאבא יוסי להעביר את הטאלנט למחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה עוד באותו השבוע. וכשלוזון דורש, השאר, איך אומרים, היסטוריה. 

בשנים שלאחר מכן עוד היו גישושים מצד מועדוני הפער בישראל בעניינו, אבל נדמה היה שגם אם פפ גווארדיולה היה מגיע לפתח תקווה לקחת את מנור יד ביד עד המטוס, הוא לא היה מצליח לשחרר את אחיזתו האימתנית של היו"ר המיתולוגי. לוזון ידע מה יש לו ביד, הוא גם ידע איך לשווק את הנכס הנוצץ שלו, שכבר בהופעותיו הראשונות בקבוצה הבוגרת בגיל 17 הראה לכולם על מה כל ההתלהבות. אך עם כל הרומנטיקה שבדבר, לשני הצדדים היה ברור שהרומן לא ימשך לנצח. אם לנסח את זה בלוזונית, פתח תקווה קטנה עליך ימנור. 

שחטאר: קפיצת ראש למים העמוקים

עם חלון ההעברות של ינואר 2019, הגיעה גם התחושה שהגיע הזמן לתת לילד לפרוח. מנור והמעטפת שלו חיכו להצעה הנכונה, ולאחר התעניינות מצד שלל מועדוני פאר, הסולומונים שמו את מבטחם בקבוצת העל האוקראינית שחטאר דונייצק. הסיכום על דמי ההעברה עם לוזון לא היה קל, אבל לבסוף העסקה נחתמה בעלות "שולית" של 6 מיליון יורו, ומנור עלה על המטוס הראשון בדרך ליעד החדש. ההתחלה הייתה אפילו מעבר למצופה – מנור הפציץ עם הופעות מרשימות בליגה ובאירופה ושערים באתיחד נגד סיטי של פפ וכמובן נגד ריאל מדריד, בניצחון שייצרב בזיכרונם של אוהדי שחטאר לעד.

וכשהיה נדמה שכבר ששום דבר לא יעצור את הנסיקה של מנור אל השמיים, החיים, כמו החיים, שלחו עוף דורס שיירט את הכוכב הישראלי חזרה אל הקרקע, או במקרה שלנו – מלחמת אוקראינה-רוסיה. המלחמה שעדיין מתחוללת פרצה באוקראינה כמו רעם ביון בהיר. לא היה הרבה זמן לחשוב, ההפצצות נשמעו היטב באוויר, ובמשפחת סולומון הבינו שהגיע הזמן להבריח את הילד מביתו, שהפך בין רגע לאזור מלחמה, ולהביא אותו לחוף מבטחים. 35 שעות העביר מנור במסע המייגע אל הגבול האוקראיני-בלארוסי, כשאיתו עוד אלפי פליטים שרק מחפשים לשרוד את הקור העז ורסיסי המלחמה. 

אז מנור חזר ארצה והשאיר מאחוריו בית, חברים, קבוצת כדורגל ובמידה מסויימת גם חלום – להצליח ברמות הגבוהות ביותר. באותו הקיץ, בעקבות המלחמה שגדעה את עונת הכדורגל האוקראינית באיבה, החליטו באופ"א שכל שחקן ששייך למועדון אוקראיני רשאי לחפש קבוצה אשר תשאיל אותו מקבוצתו הנוכחית ללא תמורה, וזאת לפחות עד שהדי המלחמה המשתוללת בשטח אוקראינה יירגעו במידה.  

כשהגיעה ההצעה מפולהאם, מנור לא חשב פעמיים וחתם על חוזה לעונה אחת במועדון הלונדוני, כשלאחריה יאלץ לחזור אל מועדון הבית שלו – שחטאר. סולומון הצעיר הגיע לפסגת השאיפות של כל כדורגלן – הזדמנות בפריימרליג. 

פולהאם: מי שמאמין לא מפחד

ב6 באוגוסט 2022, כל ישראלי חובב כדורגל היה דבוק למסך הטלוויזיה בציפייה לדקות הראשונות של מנור בליגה האנגלית, ועוד מול ליברפול האימתנית באנפילד. הבכורה עברה חלק, אבל אפילו גדולי הסקפטים שבינינו לא צפו את העתיד לבוא. 3 ימים לאחר המשחק מול ליברפול, מנור השתתף במשחק שגרתי של קבוצת המילואים של פולהאם, וחוסר המזל שוב דפק בדלת. מנור נפצע באותו המשחק, בפציעה שהתבררה כאחת החמורות ביותר עבור כדורגלן – קרע ברצועת המינסיקוס. מנור נאלץ לעבור ניתוח והליך החלמה ארוך ומפרך של כחמישה חודשים עד ששוב יכול היה להריח את הדשא. נדמה שהפציעה וההיעדרות הארוכה גרמה לרבים באנגליה ואפילו בישראל, לשכוח קצת ממנור ומיכולותיו, אבל הוא הוכיח לכולנו שוב שקסם כמו שיש לו ברגליים, לא נעלם בכזאת קלות. 

מנור חזר למגרשים באנגליה בתחילת ינואר והציג יכולת מספקת מהספסל. נדמה היה כי הוא יכול לחזור ליכולות שאפיינו אותו לפני הפציעה, אבל לכולם היה ברור שהדבר יקח זמן. את מנור, כמובן, זה לא כל-כך עניין. בחודש פברואר כבש את שער הבכורה שלו בפולהאם בניצחון על נוטינגהאם פורסט, ומשם יצא לתקופה מטורפת שהשאירה את האנגלים עם פה פעור: 5 שערים בחמשת המשחקים הבאים העניקו למנור מועמדות לתואר שחקן החודש של הפרמיירליג, והכניסו את היהלום הישראלי לפנקס של כל קבוצת צמרת באירופה. הרגיעה שלאחר אותו הבליץ והקרע ביחסים בינו לבין מאמנו בפולהאם מרקו סילבה, ציננו רק במעט את ההתלהבות הרבה והרושם שיצר, ומנור ידע שהקיץ הקרוב יהווה אבן דרך בקריירה הבינלאומית שלו וכי הפעם הוא חייב לבחור נכון. 

טוטנהאם: השמיים הם הגבול 

הרבה מועמדות לקליטתו של בכיר הליגיונרים שלנו עלו לכותרות לאחרונה, אבל מהרגע שמועדון הפאר הלונדוני טוטנהאם הביע עניין ממשי, סולומון לא חשב פעמיים. הכוכב חתם על חוזה לחמש שנים במועדון הפאר הלונדוני ויקבל שכר של לא פחות משלושנ מיליון יורו לעונה. 

אז איך מנור ישתלב בהתקפת הספרס? 

עוד מוקדם לנחש כיצד יראו התרנגולים בעונה הבאה, בטח כשמאמנם החדש אנג'לוס פוסטקוגלו, שהגיע הקיץ אחרי כמה עונות טובות בסלטיק, טרם אימן קבוצה ברמה הזאת. ובכל זאת, לאחר ניתוח קצר של צורת המשחק של המאמן האוסטרלי-יווני של טוטנהאם, ניתן לראות למה אחת מהחלטותיו הראשונות בתפקיד היא החתמתו של סולומון על חוזה ארוך טווח בכל מחיר. 

פוסטקוגלו משחק בדרך כלל במערך ה-4-2-3-1 הקלאסי עם התאמות אישיות משלו. הוא דוגל בכדורגל שוטף והתקפי, ושם דגש על אינטנסיביות והחלטות מהירות. בפן ההתקפי, האוסטרלי הוא מעין שילוב של פפ גווארדיולה ויורגן קלופ, הוא אוהב כדורגל קבוצתי יפה לעין שמתאפיין בהנעת כדור מהירה וחכמה, אך גם יודע לנצל את חוזקותיה של קבוצתו שלו, וכתוצאה מכך את חולשותיהן של יריבותיו, וצפוי שחלק מתבניות ההתקפה שלו לעונה הבאה יתבססו על התקפות מעבר שינצלו את המהירות והיכולת האישית של שחקני ההתקפה המצוינים שיש ברשותו.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם איך וכמה מנור שלנו ישתלב בתוכניות הללו? כמאמן שמשתמש הרבה בשיתוף הפעולה שבין מגן תוקף לשחקן כנף עם היכולת להיכנס פנימה אל ה"half space" (החלק שבין הבלם למגן), נדמה שהישראלי יוכל לתרום רבות לפילוסופית המשחק הזו. בזכות הזריזות המהירות והיכולת האישית באחד על אחד ויצירת מצבי הבקעה לחבריו לקבוצה, מנור יוכל להפוך לאס מהשרוול של פוסטקוגלו לעת צרה. לעת עתה, מי שמאייש את עמדת הכנף השמאלי בטוטנהאם הוא לא אחר מיונג מין סון הקוריאני, כוכב פריימרליג מוכח בקנה מידה עולמי שהפך לאליל במדינתו ולאגדה חיה בטוטנהאם. 

הגעתו של מנור סולומון לעמדה הזו, תתאפיין ככל הנראה בישיבה על הספסל והמתנה עיקשת במטרה לנגוס ככול הניתן בדקות המשחק של סון, ובתקווה שבהמשך יוכל להתחרות על חולצת ההרכב. המשימה אמנם נשמעת קשה ולרבים גם בלתי אפשרית, אבל אם יש דבר אחד שמנור הרגיל את כולנו אליו, הוא שהשמיים הם רק תחנה בדרך לכוכבים.