מיד אחרי הניצחון הדרמטי על הפועל תל אביב והזכייה באליפות, עודד קטש הגדיר מטרות חדשות לרומן סורקין. "יש לו עליות וירידות, אבל הוא בגרף עלייה ויודע מה רוצים ממנו. זה גם תלוי בו. הוא צריך לעשות קיץ משמעותי, להפוך ליותר ורסטילי. הקליעה שלו יותר טובה ממה שכולם חושבים וזה רק עניין של ביטחון", אמר מאמן מכבי תל אביב לערוץ הספורט, ורמז שהתכנון לעונה הבאה הוא להסב את סורקין לשחקן בעמדה 4.
חודש וחצי עברו, ועל פניו נראה שסורקין מנסה ליישם. המדגם אמנם קטן למדי ומסתמך על שני משחקי הכנה של נבחרת ישראל בעצימות נמוכה ומול יריבות בינוניות, אבל המספרים מרמזים על שינוי גישה. בשני המשחקים מול איסלנד והונגריה בסוף השבוע, חיבר סורקין 4 שלשות מ-5 ניסיונות. לשם השוואה, ב-74 משחקים בעונה שעברה בכל המסגרות סורקין קלע פחות שלשות (3).
ההחתמה המסתמנת של חסיאל ריברו במכבי תל אביב, מסמלת אולי שלב נוסף בטרנספורמציה המתבקשת של סורקין. למעט ג'יימס ווב, הצהובים נותרו ללא אף שחקן פנים שמהווה איום קליעה מבחוץ, וסורקין יצטרך לעשות זאת בצורה עקבית כדי להרוויח עוד דקות מקטש, ולא רק בעמדת הסנטר.
בתחילת הקריירה המקצוענית שלו, סורקין דווקא בלט לטובה בתחום הזה. אבל מאז עונת 2019/20 שהייתה למעשה העונה הראשונה בה הפך לשחקן רוטציה בקבוצה בוגרת, הגרף שלו נמצא במגמת ירידה.
את העונה ההיא הוא סיים עם 41 שלשות ב-32 משחקים בכל המסגרות, ודייק ב-38.6%, אחוז מרשים לשחקן פנים. אבל מאז חלה נסיגה איטית ביכולת הקליעה של סורקין, שבעונה החולפת התפוגגה כמעט לחלוטין. את עונת 2020/21 במכבי חיפה, הוא סיים עם 26 שלשות בכל המסגרות ב-19% בלבד. בעונה שלאחר מכן, שהייתה הראשונה שלו במכבי תל אביב, הוא כבר ירד ל-10 שלשות, והעונה כאמור קבע שיא שלילי.
רק כדי לסבר את האוזן, במשחק אחד בפברואר 2020 נגד גלבוע/גליל כשחקן מכבי חיפה, הוא צלף 6 שלשות מ-6 ניסיונות – כפול ממספר השלשות שלו בעונה החולפת. גם בנבחרת ישראל בה סורקין הפך לשחקן מפתח בשנתיים האחרונות, הוא עדיין לא קלע שלשה במשחק רשמי ועומד על 0 מ-2 ב-13 הופעות.
סורקין התפתח עם השנים לשחקן פנים שמרחב המחייה הטבעי שלו נמצא בקרבת הסל. זה קרה בעבר גם לישראלים בכירים אחרים כשעשו את קפיצת המדרגה ועברו למכבי תל אביב: נדב הנפלד הפך מקלע שלשות טוב בעונת הרוקי בקונטיקט לכמעט נון-פקטור התקפי (ובמקביל גם למפלצת הגנתית) בהמשך הקריירה; ליאור אליהו זנח את הניסיונות לפתח יד מבחוץ שהחלו בימי גליל עליון, וכשחקן מכבי תל אביב התמקצע בגויאבות; סורקין בוודאי היה חותם על קריירה מרשימה כמו של השניים הנ"ל, אבל גם יודע שבמובנים רבים, היד הנעלמה שלהם הגבילה אותם.
בעונה החולפת רשם סורקין שיאי קריירה שליליים בקליעה מבחוץ, איך שלא מסובבים את זה. זה לא רק מספר השלשות הנמוך בקריירה, אלא גם שיא שלילי בזריקות פר משחק (0.28) ובאחוזים (15%).
גם מחצי מרחק סורקין מיעט מאוד לזרוק בעונה החולפת. ביורוליג, על פי נתוני אתר הסטטיסטיקה "3Stepbasket", הוא זרק רק 6 פעמים מחוץ לאזור הצבע ביורוליג. האחוזים היו דווקא טובים מאוד – עם 4 קליעות – מה שאולי מצביע על פוטנציאל שטרם מומש באספקט הזה. בקרבת הסל אחוזי הקליעה של סורקין היו גבוהים מאוד, ועמדו על 69.7%, אחד הנתונים הטובים ביורוליג. אבל אין ספק שכדי לעשות קפיצת מדרגה ולממש את הפוטנציאל, הוא יצטרך להרחיב את הטווח, ולהתמיד בכך.
האם שני המשחקים האחרונים בנבחרת אכן מראים שהוא מנסה לעשות זאת? נראה שתשובה לפחות חלקית נקבל בטורניר המוקדמות הקדם אולימפיים בחודש הבא.
כמה סורקין יהיה משמעותי העונה? הסגל המסתמן של מכבי תל אביב לפי חלוקה לעמדות
רכז: לורנזו בראון, ווייד בולדווין, תמיר בלאט, ג'ון דיברתולומיאו
שוטינג גארד: ווייד בולדווין, אנטוניוס קליבלנד, ג'ון דיברתולומיאו
סמול פורוורד: בונזי קולסון, רפי מנקו, אנטוניוס קליבלנד, ג'יימס ווב
פאוור פורוורד: רומן סורקין, ג'יימס ווב, ג'ייק כהן, בונזי קולסון
סנטר: ג'וש ניבו, חסיאל ריברו, רומן סורקין
